חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות הסוגה
|
אגדה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
עדה |
מספר אסע"י |
|
הממלכה היהודית |
עד המאה השישית היתה באתיופיה ממלכה יהודית בשלטון שושלת הגדעונים. השליטה האחרונה בשושלת זו היתה המלכה יהודית. היא נלחמה בכוח ובאכזריות נגד השתלטות הנצרות והכמרים הנוצרים ששאפו להשתלט על הממלכה היהודית. במאבקה הנועז, השליכה לתהום את הכמרים והמנהיגים והפכה לסמל לגבורה לאומית יהודית. |
אתיופיה | |
|
יהודה אהרון כהן |
יהודה אהרון כהן היה יועצו של הסולטן עבדול חמיד השני, בענייני קניה ומכירה של מגרשים של הסולטן. בשבת, כששהה בבית הכנסת ערכו יווני וטורקי בטאבו, חוזה מכירת מגרש של הסולטן. הסולטן התרגז וזרק את כהן לכלא. אשתו עשתה מאמצים רבים כדי להגיע לסולטן ובסוף הסכים לקבלה. הסבירה שחקרה והעיסקה נעשתה בשבת, דבר שלא היה יכול להיעשות על ידי בעלה האדוק. הסולטן חקר, גילה את האמת ושיחרר את יועצו. כהן ומשפחתו עלו והתיישבו בתל-אביב. עד היום יש על שער הבית ברח' וולפסון הקדשה ליהודה אהרון כהן. |
טורקיה | |
|
יפיפיה מתאווה למזלה של המכוערת |
מלך נותן לאשת יועצו הראשון, רב, ליום הולדתו נערה משרתת כמתנה. הנערה מתפלאה שלרבנית המכוערת יש מזל ולה אין. הרבנית שומעת את טענות הנערה ושולחת אותה להביא למזל שלה (של הרבנית) לכבוד יום הולדתה "פלאטו", קערה מלאה ממתקים. הנערה עולה בהתאם לדברי הרבנית על גבעה מסוימת וקוראת שם בקול רם למזל הרבנית. לקול קריאתה מופיע צורף שהנערה מוסרת לו את ה"פלאטו". היא מקבלת ממנו עבור בעלת הטבעת, יהלומים. הנערה מקנאה בבעלת הטבעת ושוב הרבנית שומעת את טענותיה. היא שולחת את הנערה לאותה גבעה והפעם עליה לקרוא למזלה. היא מקבלת ממנו פקעת של חוטי משי. הנערה מתאכזבת, אבל הרבנית מנחמת אותה שגם אליה יבוא המזל. וכן היה. כאשר פעם המלך הזמין בגד משי לא נמצא באף מקום בארץ החוטים המתאימים עבורו. המלך הבטיח שימלא כל בקשה לספק החוטים האלה. מתברר, שהחוטים בידי הנערה התאימו בדיוק לבד. המלך השיא ברוב פאר את הנערה לאיש מכובד. |
יוון | |
|
מתנת הלב |
זוג יהודים עניים שומע בבית כנסת בדרשתו של הרב כי אלוהים אוהב לב. למחרת, קונה הבעל לב פרה, ואומר לאשתו להכין תבשיל. האישה מכינה והאיש מביא את התבשיל לבית הכנסת ושם אותו בארון הקודש. למחרת, רואה שמש בית הכנסת את התבשיל, לוקח אותו לביתו, ומשפחתו הענייה אוכלת אותו. מחזיר את הסיר נקי. כך קורה הדבר כמה פעמים עד אשר רב המקום רואה זאת ומזדעזע, ומצווה על השמש לעקוב אחר האדם הבא להביא את התבשיל. השמש תופש את האיש. הרב כועס עליו ואומר שהתכוון בדבריו לכך שאלוהים אוהב אדם בעל לב טהור. ברם, בלילה חולם הרב חלומות זוועה. בבוקר שב אל האיש ומבקש ממנו סליחה. |
יוון | |
|
הזקנה והרוח |
בסלוניקי, זקנה עניה אופה שלוש ככרות לחם משאריות חיטים שנפלו משקי חיטה. ככר אחת נתנה לעני שלא אכל מזה שבוע ימים. ככר אחת נתנה לנכדה. כשרצתה לאכול היא עצמה, באה רוח ונשאה את הככר. הזקנה כעסה ובקשה מאלוהים לשפוט את הרוח. והנה באו שלושה אנשי ים וסיפרו שבאניה בה נסעו, שהיה בה מטען של כסף וזהב, פרצה סערה והאניה כמעט טבעה, ורק בזכות ככר קטנה שסתמה את החור באניה, ניצלו האנשים והמטען. הזקנה סיפרה להם את המעשה, והכירה את הככר, ואז זכתה בכסף ובזהב לרוב והיתה עשירה. |
יוון | |
|
העני הבטלן |
אשתו של עני דוחפת אותו לעבוד. הוא יוצא לחפש עבודה ומוצא אוצר בתוך עץ חלול. אך בת קול אומרת לו כי אסור לו לקחת מזה. אשתו מיעצת לו לפנות לבעל האוצר (מנהל בנק). מנהל הבנק רואה את כסף והזהב ומציע לו עיסקה: 40% לעני, 60% לו עצמו. העני מקבל זאת. ליסטים מתנפלים עליהם, והעשיר מציל את העני, ועומד בדבורו בענין חלוקת הכסף. העני, שנהפך עתה לעשיר מחלק נדבות. |
יוון | |
|
עשר תעשר |
שלושה אחים שקלו בסאלוניקי בשר בשבת, לסוכן אוניות, אברהם דיסה. הם איבדו את הכסף. (שולם למחרת) ואת הבשר שהיה במקרר. לרב נודע על כך, עוזב לימוד משניות והוא פוסק שעליהם לשלם מעשר לעניים. זאת מכיוון ששקלו גם אם מכרו רק למחרת , הם חיללו שבת. השלושה חוזרים בתשובה. |
יוון | |
|
כל אשר עושה האדם, לעצמו הוא עושה |
קבצן עיוור נהג לאמר תמיד: "כל אשר עושה האדם, לעצמו הוא עושה". אשת הגביר שהיה מנצל את איכרי הכפר כעסה על הקבצן, הכינה לחם ובתוכו סם מוות ונתנה אותו לקבצן. בדרכו פגש הקבצן את בן הגביר שחזר רעב מן הדרך וביקש מזון. הקבצן נתן לבן את הלחם, זה אכל ממנו ובהגיעו לביתו אחזוהו כאבי בטן. האם חקרה את הבן למעשיו ומדבריו הבינה כי אכל מלחמו של הקבצן. היא מודה בצדקת דבריו. |
יוון | |
|
אוהבת אותך כמו מלח |
מלך שאל את שלוש בנותיו למידתן אהבתן אליו. שתי הראשונות אמרו : כמו כוכבים, כמו ירח. השלישית - כמו מלח. המלך כעס וציווה על השומר להרוג אותה. השומר שחט חיה וטבל את בגדי הנסיכה בדמה ואת הנסיכה שיחרר. מלך של מדינה שכנה התאהב בה והיא נישאה לו. אביה בא לכרות ברית שלום עם בעלה המלך והיא הגישה אוכל חסר מלח. אביה מבין את חשיבות המלח והם התפייסו. המלך גמל לשומר שלא הרג את בתו. |
יוון | |
|
כיצד נקטעה ידו של אליהו (נוסח א') |
צבאו של צלאח א דין הובס כשניסה לכבוש את הארץ. צלאח א דין נועץ בזקן יועציו כיצד יוכל להביס את הצלבנים. הזקן אומר לו שישנו פסל שניצב לכבוד נצחון אליהו הנביא על נביאי הבעל, וכל עוד היד של הפסל תהיה מונפת למעלה, לא ינצח צאלח א דין. הוא שולח אנשים המסתננים בשורות הצלבנים שעל המוחרקה וגודעים את יד אליהו הנביא. לאחר ימים לא רבים הצליח להביס את הצלבנים בקרני חיטין. מאז ניצב פסלו גדוע היד של אליהו. |
ישראל | |
|
כיצד נגדעה ידו של אליהו (נוסח ב') |
בראשית השלטון הבריטי בארץ ניסה חאג' אמין אל חוסייני מספר פעמים להכות ביהודי ארץ ישראל ונכשל. בשנת 1936 באביב תרצ"ו, כשמעמדה של בריטניה התערערה הוא שאל את יועציו לסיבת כשלונו. המופתי של ירושלים אמר שהוא חש כי דמות בארץ השייכת לעם היהודי, מגוננת על היהודים. הקאדי של הצפון סיפר שיש במוחרקה פסל של אליהו הנביא שמניף ידו כמשה במלחמת עמלק, והציע לגדוע את יד הפסל. חאג' אמין אל חוסייני שלח חוליה לגדוע את יד אליהו. למחרת ב 19/4/06 הוא יצא להכות ביהודים, וכך בהזדמנויות רבות אחרות, אך תמיד נכשל, כך נקם אליהו. |
ישראל | |
|
פרידה לפני קץ |
היה פעם רב מכובד ולו שבעה בנים. שישה מהם היו שומרי מצוות והשביעי רשע גמור. כשעמד למות קרא לבנו הרשע. הבן התפלא מדוע דווקא הוא. השיב לו האב, כי את שאר הבנים הוא יפגוש בבוא העת למעלה, אבל אותו הוא רואה בפעם האחרונה. |
ישראל | |
|
שכר ועונש של צדיקים |
צדיק נפטר. בניו בטוחים שגופתו תשאר שלימה בקבר, כדינם של צדיקים. כשפתחו את הקבר נדהמו לראות שחסר לו רגל. הבן חולם שאביו בא אליו ומספר לו שלפני שנים בעט ברגל זו באדם. |
ישראל | |
|
אהבת אחים |
שני אחים דרוזים בורחים מחלב מפני הואלי. כדי להערים על החיילים צועדים בדיוק אחד בעקבות השני כדי שיה רק זוג אחד של עקבות. בעל בית דרוזי מחביאם. הואלי מגיע ודורש את האיש המתחבא אצלו. מאחר שבעל הבית שומע את שני האחים רבים ביניהם וכל אחד רוצה לצאת לחיילים במקום חברו, מקריב בעל הבית את בנו, הנרצח בידי החיילים. שני האחים, בזכות נאמנותם זה לזה, ניצלים. |
ישראל דרוזי | |
|
טובה נדיבות לב שתמיד שכרה בצידה |
שני משוררים עממיים ביקרו בביתו של השיח' עלי שהיה מלא באורחים ומכובדים. הם שרו לכבודו שירים ושיבחו אוו בהם. השיח' נתן להם את שני שווריו כתודה. אשתו וקרוביו כעסו וטענו שלא יוכל לזרוע את אדמתו. השיח' השיב להם שאללה ידאג לו. בעודם מדברים, הגיעו אורחים נושאי מתנות, שקי קמח וכדי שמן. אחד הנכבדים אמר: "המכובד הוא אהובו של אללה. תן מה שבכיסך, ויביא אליך מה שנסתר ממך". |
ישראל דרוזי | |
|
חג הקורבן |
לאיברהים עליו השלום (אברהם אבינו), ניגלה בלילה חזון שהוא עתיד להקריב את בנו ישמעאל לקורבן. בבוקר רצה איברהים להקריב את בנו, אך אללה זימן לו כבש לקורבן. הוא הבין שהוא נבחן על ידי אללה, וכך נולד שם החג, חג הקורבן. |
ישראל דרוזי | |
|
הבחורים ששתו עראק באל ח'אדר |
לפני למעלה משישים שנה קרה מקרה הערק. צעירים מכפרים השתכרו מערק, ונכנסו לשחות, והחלו לטבוע. אבותיהם באו למערת אליהו, והתחננו לעזרתו. לפתע ראו איש בסירה, שמשה אותם במשוטיו. הציל את כולם, קרוב לחמישים איש. ומיד אחר כך נעלם. |
ישראל מוסלמי | |
|
הרב כהנמן גוער במוחאים כף |
כעסו של הרב כהנמן מידיבת פוניבז על מאזיניו שמחאו כף בסוף דבריו הוליד דרש על הפסוק בספר ישעיה: :מי בקש זה מידכם רמוס חצרי" מאחר שכתוב "מידכם" הכוונה שהרמיסה לא ברגליים אלא במחיאות הכפיים בבית-הכנסת. |
ליטא | |
|
שני אחים, איש פלאי, מסמר וספר לפני פסח |
שני אחים, שאין להם כסף לפסח מקבלים מזקן מסמר שבדפיקה עליו מפיק זהב, וספר שפתיחתו מביאה לבעליו כסף. תנאי - האחים יתנו לעניים ביד חופשית את חלקם בעושר. בעל הספר ממלא את התנאי, בעל המסמר מזלזל בו. אחרי שהזהיר לשווא את בעל המסמר, שולח הזקן ילד שיקח את המסמר מידו. בלית ברירה מוסרת אותו אשתו. בעל המסמר מפסיד את עושרו. |
מארוקו | |
|
ר' חיים בן עטר והמארח מטבריה |
בבואו להשתקע בארץ, עבר ר' חיים בן עטר גם בטבריה ושם מארחו ערך לכבודו שולחן וכל טוב עליו, אך ר' חיים בן עטר סירב לאכול. כששאלו המארח לפשר אי אכילתו אמר כי אוכל זה שורה עליו רוח טומאה. הסתבר כי בחדר השני נפטרה המשרתת. |
מארוקו | |
|
השכנה החכמה (ר' יעקב אביטן) |
אשה שילדיה מתו משחפת היתה בת רב, ר' יעקב אביטן. למרות צערה היתה תמיד מלובשת יפה ואירחה את מכירה ושכניה. אמרה שאם תהיה עצובה ובוכיה תמיד, האנשים לא יבואו אליה. |
מארוקו | |
|
רבי אברהם מהר"ל |
שליט נוצרי (כומר?) הרוצה להרעיל את היהודים, נותן בערב פסח לפועל ערבי 3 בקבוקי רעל כדי שיכניסם לבצק המצות. הערבי משתמש רק באחד מהם. בערב החג מתבלבלות בפי הרב המילים של הברכה ("מחזיר ערבים ומקלקל זמנים") במקום ("משנה עתים ומחליף זמנים"). הוא רואה בכך סימן רע. אוסף לביה"כ את כל המצות. כלב וחתול האוכלים מהן מתים. הערבי והכומר נתבעים לדין. הרב עושה גולם "רואה ואינו נראה". הגולם מוצא בבית הערבי את שני בקבוקי הרעל הנותרים. מקדים את שליחי בית הדין הבאים לערוך חיפוש בבית הערבי ומכניס את הבקבוקים למגירה. הערבי נמצא חייב. |
תימן | |
|
יהודי שהציל ילד מוסלמי מטביעה בברכת המסגד |
יהודי מציל ילד מוסלמי מטביעה בבריכת המים של המסגד. האם דורשת, וכן קהל הנאספים, שהיהודי יענש על כך שטימא את מי הבריכה. מושל המחוז מעניש את המוסלמים ומזכה את היהודי כי המוסלמים אינם מגיבים כאשר כלב, הטמא יותר מיהודי, שותה ממי הבריכה. |
תימן |