חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
בורט, משה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
העני והעשיר |
ערבי עשיר ויהודי עני גרים באותו בית. העשיר למעלה והעני למטה. העשיר שומע יום יום את העני מבקש מה' שיתן לו 50.000 לירות במדויק. העשיר משליך למטה 49.999 לירות. למרות שלא קיבל את הסכום במלואו- העני מסרב להחזירו לעשיר. העשיר תובע אותו למשפט. לכבוד המשפט, מבקש העני מהעשיר חליפה וסוס כדי להופיע באופן הגון לפני השופט. העשיר לא מצליח להוכיח במשפט שהשליך את הכסף לעני, ובכדי לתת לתביעתו תוקף, הוא מצביע על העובדה שמתנגדו לובש את חליפתו ורוכב על סוסו. אך השופט חושב אותו למשוגע ודוחה את התביעה. |
בן עזרי, יעקב | |
|
מעשה בביצה מבושלת |
עני מבקש ממוכר ביצים כי יתן לו ביצה אחת והוא יחזיר לו אותה כשיהיה לו איך. המוכר נותן לו ביצה. עברו שנים והנה נודע למוכר שהעני הפך לעשיר. הלך לדוד המלך ובקשו כי העשיר יחזיר לו את ערך הביצה עם ריבית. המלך פוסק לטובת המוכר והעשיר נאלץ לשלם למוכר את הריבית בשווי כל רכושו. יושב האיש ברחוב ובוכה. עבר בנו של דוד, שלמה, ושאלו על מה הוא בוכה. סיפר לו האיש. שלמה נתן לאיש עצה כזו שיצא לשדה היכן שימצא המלך. יפזר פולים מבושלים ויאמר למלך כי הוא זורע אותם. כאשר ישאל המלך , הכי פולים מבושלים ניתנים לזריעה? יענה לו: האם מביצה מבושלת יצא אפרוח? כך עושה האיש. ודוד נזכר במשפט ומשיב לו את רכושו. שלמה נקרא למחרת על ידי דוד, כי ידע שרק בנו מסוגל לעצה כזו. |
בניסתי, אברהם | |
|
שלמה המלך ומלכת שבא |
לכשבאה מלכת שבא לארמונו של המלך שלמה, נדהמה כיצד יודע שרגליה שעירות. הוא סיפר לה שהתקין בחדרה רצפה מראי וכך ראה את רגליה. עכשיו היא רצתה "לסדר" אותו: לקחה כמה אנשים, הלבישה אותם באותם בגדים ובאותם כיסויי ראש ובקשה מהמלך להבחין מי גבר ומי אשה שלמה יודע להבחין, מכיוון שבנותנו להם אגוזים, הרים הגבר את השמלה ואילו אשה השתדלה שלא להרימה. מלכת שבא ראתה כי חכמת המלך רבה. |
בניסתי, אברהם | |
|
הטעות שהצילה את העשיר |
שני רוכלים, אחד עני ואחד עשיר נסעו בעגלותיהם באותם דרכים וכשהגיעו לפרשת דרכים דרכיהם נפרדו. שודדים החליטו לשדוד את הרוכל העשיר לפנות ערב כשהתנפלו על הרוכל והרגוהו נוכחו לדעת שהרגו בטעות את הרוכל העני. הם ברחו על נפשם והעשיר חזר שמח וטוב לב לביתו. |
לוואי, פסיה | |
|
המשרת אשר צחק אחרון |
באכסניה שבפרשת דרכים שירת נער עליז וחייכני. הסוחרים שנזדמנו לאכסניה לעגו לנער ואף קינאו בעליצותו. אחד הסוחרים החליט להתגרות בו ובלילה לחש לו בשנתו מספר מסויים שיזכה בהגרלה. הנער נסע למחרת העירה והשיג אותו מספר ש"חלם" עליו בלילה. לאחר זמן התברר לסוחרים שהוא זכה בסכום גדול בהגרלה, התעשר ועזב את האכסניה. |
לוואי, פסיה | |
|
הצוואה ובקשת האשה |
הורים עשירים הגיעו לזקנה והחליטו להשאיר צוואה לבניהם. הם לא ידעו באיזו צורה לחלק את רכושם, והחליטו לנסות להיווכח מי מארבעת ילדיהם ראוי לירושה גדולה. האשה העמידה פני חולה ונסעו לנסות את הבנים. השלושה הראשונים סירבו לארח את האם לזמן מה ואילו לבת הצעירה כלל לא נסעו ביודעם שהיא החביבה עליהם מכל ילדיהם. האשה ביקשה מבעלה לא לכתוב צוואה ולא למות לפניה על מנת לא להפקירה לעת זקנה לחסדי בניה. |
לוואי, פסיה | |
|
הקמצנית |
אישה אלמנה וגלמודה, בעלת חנות מכולת וכלי מטבח החליטה לקמץ בהוצאותיה על מנת לחסוך לעת זקנתה ואכלה מעט מאוד. את חסכונותיה הסתירה באחד הסירים שעל אצטבת חנותה. פעם מכרה סיר לאשה נוצריה, והתברר שהסיר הוא אותו סיר שבתוכו הסתירה את כספה. דבר זה גרם לצחוק ולעג מצד כל מכריה. |
לוואי, פסיה | |
|
סגולה לאשה המקשה ללדת |
אשה מקשה ללדת. שמש הרב, שאליו עומד בעלה לפנות לעזרה, מייעץ לו להגיד לפני אשתו "יזכור". הילד יוצא. הסיבה: מנהג שבתפילת "יזכור" בבית הכנסת על כל הילדים לצאת |
ליברמן, רוזה | |
|
הבלתי מאמין |
איש מתפאר בפני חברו כי אינו מפחד ללכת בלילה לבית הקברות. איננו מאמין שהמתים יוצאים מקבריהם. הוא מתערב עם חברו כי יתקע יתד בלילה בבית הקברות. שניהם הולכים לשם. החבר נשאר בחוץ והאיש נכנס לבית הקברות. הוא תוקע את היתד ופתאום נדמה לו כי מעילו נתפס ונמשך יותר ויותר לתוך האדמה. הוא מת מרוב פחד. לא ידע כי נתפס מעילו על-ידי היתד שבעצמו תקע. |
לוואי, פסיה | |
|
הטבק מת |
יהודי אחד הרוויח את לחמו בהברחת טבק. בדרך כלל נהגו פקידי הממשלה לעצום עיניהם לעסקים אלה, אולם פעם החליטו בכל זאת לערוך חיפוש בביתו של יהודי זה. הרגיש היהודי בכוונתם. סידר מן הטבק שהיה בביתו בובה בצורת אדם על הרצפה, כיסה אותה בסדין לבן והעמיד שני נרות לרגליו. לאשתו אמר להעלם בתוך המחסן. כאשר הגיעו השוטרים בכה היהודי וצעק ביחד עם ילדיו על "מות אשתו". כאשר ראו השוטרים אבל זה התביישו ופנו לאחור. |
לוואי, פסיה | |
|
הפרת תנאי האירוסין |
אישה נשארה עקרה מפני שהסתירה מפני בעלה כי התארסה עם אדם אחר לפני קשרה הנוכחי. לפי עצת הרב מחפשת האשה את חתנה הקודם בכדי לבקש ממנו סליחה. היא מוצאת אותו והוא מצווה עליה למסור סכום כסף לאשה מסוימת. מתברר שהאשה הזאת היא אחותו של החתן לשעבר, שמת לפני כמה שנים. האשה נרפאה מעקרותה. |
לוואי, פסיה | |
|
אין לשנות את הטבע |
כומר התווכח עם הרמב"ם שיכול לשנות את טבעו של הטבע. לדוגמה חתול שלמדו מנהגי אכילה וישיבה לשולחן. לאחר שהחתול אכל, הוציא הרמב"ם עכבר. החתול קפץ, לכלך הכל ואכל את העכבר. |
גריעק, אברהם | |
|
שתי שאלות מוזרות |
חסיד כפרי מבקש מרבו, בעיר מזריטש, חתן לבתו היחידה, היפה והמלומדת. הרבי ממליץ על תלמיד חכם חריף ויתום, שנשא בשבת דרשה מרשימה. בדרכם מן העיר לבית החסיד בכפר ראו איכר קוצר והת"ח שאל אם השיבולים כבר נאכלו. ראו לוויה והת"ח תהה אם זו לוויה ישנה או חדשה. החסיד תמה על טיפשותו של הת"ח אך זה הסביר, כי תהה אם השיבולים עדיין של האיכר או שנמכרו לכיסוי חובות. כן תמה אם זו לוויה של עני, החשוב כמת עוד בחייו, או של עשיר שחי בנעימים וזה עתה מת. החסיד מרוצה מהשידוך. |
שטרסמיינסטר,אברהם | |
|
האמת שנוצחה |
מלך חולם שבנו יעלה עליו בחכמתו ושהוא, המלך, ישתחווה לפניו וירחץ את רגליו. המלך כועס על בנו מבלי לגלות לו את הסיבה. הבן עוזב את הבית. בא לביתו של שייך עשיר ומשרת את השייך ואת בתו. יתר המשרתים מקנאים בו ומעללים עליו שהתעסק עם בת השייך. השייך מענה את הנסיך ומצווה לזרקו ברחוב. הוא ניצל ולאחר שמבריא מתגייס לצבא ומגיע לדרגת מפקד. הוא שולח מכתב לבת השייך ומבטיח לה את אהבתו. השליח קורא את המכתב ומשנה את תוכנו כאילו מבשר לה הנסיך כי נישא ויש לו שלושה ילדים. בת השייך כותבת תשובה וגם אותה משנה השליח. הנסיך ובת השייך מפקפקים באמיתות המכתבים. בת השייך מתחפשת בבגדי גבר ויוצאת לחפש את הנסיך. חיילי הנסיך עוצרים אותה כמרגל. היא מובאת לאוהלו של המפקד, הנסיך, ומזהה את עצמה. השניים מראים זה לזו את המכתבים ומגלים את הזיוף. הנסיך דואג שהמשרתים שהעלילו עליו יענשו. הוא סולח לאביו, משתחווה לפניו ורוחץ את רגליו. הנסיך ובת השייך נישאים. |
אשר, מרדכי | |
|
אשה לאחר הלידה |
זמן מה אחרי שילדה בן, יצאה יהודיה כורדית להיפגש עם בעלה שנמצא מחוץ לבית. בדרך היא ראתה על האדמה אבן טובה. כל פעם שרצתה לאחוז באבן התרחקה האבן. כך הגיעה האישה עד לנהר ושם נעלמה האבן. אחרי חיפושים רבים מצאו את האישה פצועה ובלי רוח חיים. את העניין ייחסו לשדים שברצונם להעניש נשים שילדו בנים. |
אשר, מרדכי | |
|
הרבי מצ'ורטקוב משביע את אשמדאי |
אמונה עממית: במקום שמטפטפים מים מבית אחד אסור לבנות בית שני, כי במקום בו מתרכזות הטיפות מתרכזים גם שדים רוחות. יהודי אחד קנה מגרש שטפטפו עליו מים מהבית הסמוך. הוא עבר לגור בביתו, וכשגר, היה שומע קולות בלילה. הלך לרבי מצ'ורטקוב והלה הבטיח לו את עזרתו. שלחו לביתו ואמר לו שלא ישים לב לקולות המשונים. בלילה הלך הרבי בעצמו לבית היהודי והשביע את אשמדאי בשבועה שהייתה מובנת רק לרבי. לאחר ששחרר אותו הרבי, (הרבי "הקפיא" את ידו של אשמדאי) עזב אשמדאי עם כל פלמייתו ולא חזר יותר. |
דאובר, פרל |