חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
קרושניץ, מרדכי הלל |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
איך עורכים סדר? |
ישובניק, שאינו יודע כיצד לערוך את סדר פסח, שולח את אשתו ליהודי שני על מנת שתצפה דרך החלון ותראה כיצד עורכים את הסדר. כאשר היא מגיעה לקצהו השני של הכפר היא רואה דרך החלון שהבעל מכה את אשתו. היא נבהלת ואינה רוצה לספר זאת לבעלה. כאשר לחץ עליה והיא לא דיברה התרגז הבעל והחל מכה אותה. אז יללה האשה וביקשה לדעת מדוע שלחה כל כך רחוק אם בעצם ידע איך עורכים את הסדר. |
אטינגר, איילת | |
|
הבת שאהבה את אמה |
כשהבעל הישובניק נעדר מהבית מתה אשתו, והבנות, שנותרו בבית, בוכות ומונות את מעלותיה: כיצד היתה עושה מטעמים מתפוחי אדמה. כשנכנס השכן הגוי בכתה אחת הבנות על צווארו ואמרה שאילו היתה מאבדת 10 קופיקות לא היתה בוכה כל כך. |
אטינגר, איילת | |
|
הגוי מבקש מחיר גבוה תמורת סל ביצים |
מוכר ביצים גוי עמד בשוק וביקש תמורת סחורתו מחיר גבוה. מובן שהיהודים לא קנו אצלו, אך הוא נשאר בעקשותו גם לאחר שכל הסוחרים עזבו. והנה ניגש לץ יהודי, קונה אצלו את כל הביצים ואומר לו להחזיקן בידיו כדי שיביא סל. כמובן שהלץ לא חוזר ואז, כדי להיפטר מהמשא, הוא מוכר את הביצים בזיל הזול. |
אטינגר, איילת | |
|
היהודי שהערים על הגויים |
בחורף מנצלים הגויים את המצב ומוכרים ליהודים עצים להסקה במחיר גבוה מאוד. יהודי אחד אומר לגויים שהוא רוצה לקנות את כל הסחורה ולחלקה לאחר מכן. מתאספים הגויים ואוספים את כל העצים שיש להם. היהודי בושש לבוא. הם מבינים כי הוא מתח אותם ומתכוננים לפזר את הסחורה, אך לא יודעים מה שייך למי ומתחילים לריב. היהודי, שהסתתר כדי לראות מה קורה, הולך לאנשי העיירה ואומר להם כי עכשיו הזמן לקנות את העצים כי כעת המוכרים הם לא יעמדו על המקח. |
אטינגר, איילת | |
|
הישובניק בתפילת יום הכיפורים |
ישובניק עשיר בשם חיים ומשרתי השייגץ מיכלקה התאכסנו בערב יום הכיפורים בעיירה אליה הגיעו. כיוון שחיים איחר לקום שלח את משרתו הגוי לבית הכנסת לראות באיזה תפילה הם עומדים. הגוי, ששמע את החזן אומר את התפילה הנפתחת המילים "מכלכל חיים", בא במרוצה לאדונו וצעק אליו שימהר מפני שקוראים בשמותיהם "מיכלקה וחיים" כדי שיבואו מיד לבית הכנסת. |
אטינגר, איילת | |
|
הישובניק וחתנו הלמדן |
ישובניק עשיר, שרצה להשיא את בתו, בא לראש הישיבה עם משרתו הבריון הגוי. ראש הישיבה המציא לו למדן אך חלשלוש. הישובניק רמז לגוי וזה הכניס לו אגרוף עד שהבחור נפל על הארץ והתפתל. אז נתן לו ראש הישיבה בחור שעבד אצלו, חסון אך בור ועם הארץ. לאחר שעבר את "מבחן" הגוי בהצלחה, הסכים הישובניק כי ישא את בתו בתנאי שילמד תורה. הוא גם הזמינו לסעוד על שולחנו למשך 5 שנים (קעסט). הבחור נהנה מנוחיות עושרו של הישובניק. כיוון שלא ידע קרוא וכתוב עשה את עצמו לומד מספר כלשהו. לפתע התהלך מוטרד וכאשר הישובניק שאלו מדוע אינו לומד השיב כי דבר מה מטריד אותו. הישובניק ביקש לראות מה מטריד את חתנו. כששאלו השיב כי מטרידה אותו תמונה שראה בספר בו הוא לומד: מדוע האיש לובש כפפות יחד עם חולצה קצרת שרוולים? תלמיד חכם המתארח בבית משיב כי במקום יש קיץ ולכן האיש לובש חולצה קצרת שרוולים אך כיוון שרוצה להוציא סרפד מגינתו הוא עוטה כפפות. תשובתו נשאה חן בעיני החתן. |
אטינגר, איילת | |
|
מחבר בלי ראש |
ראש ישיבה בחר לבתו הטפשה של ישובניק עשיר, חתן שהתאים לה: את הטיפש ולא יוצלח שבין בחורי הישיבה. החתן ישב בבית חותנו וכתב פירוש לתורה. באחד הימים יצא הבחור להשגיח על המלח שזרעו הישובניקים (כדי להרוויח מכיוון שלממשלה היה מונופול על המלח), והנה נטרף על ידי זאבים ולא נותרה אלא גופתו ללא הראש. אשתו נותרה עגונה מכיוון שאי אפשר היה לזהותו. לאחר זמן בא בחור ישיבה וראה את כתב היד של הפירוש לתורה שכתב הבעל הנעדר. הוא קבע כי הגופה השסועה שנמצאה היא של הבעל כי אין לו ראש. |
אטינגר, איילת | |
|
ניקור בשר במקום מענה לשון |
לץ נותן לאשה שבאה לבכות על קבר אביה לפני יום כיפור את הספר "ניקור הבשר" במקום הספר "מענה הלשון". היא קוראת בו בקול רם: "לוקחים את החלק האחורי של הבשר וחוטבים את זה בגרזן חד וחותכים לחתיכות. לוקחים את הסכין ומוציאים ממנו כל גיד ..." לפתע, בבכיה, היא אומרת: "אוי אבא, אבא, ככה עושים לך". |
אטינגר, איילת | |
|
נקמת היהודי בגוי הרוצח |
גוי רוצח כל יהודי המגיע לעיירה ובבית המשפט האנטישמי משחררים אותו בכל פעם מחדש. פחד נופל על היהודים. אחד היהודים מחליט לטמון לגוי פח. הוא בא אליו ורוצה כביכול לקנות מסחורתו. הוא מביא את הגוי עד לבור (שהגוי אינו יודע על קיומו), מניח שם קצת תבן שקנה מהגוי, ומצווה עליו לדרוך על התבן. הגוי נופל פנימה וטובע. היהודים נשמו לרווחה. |
אטינגר, איילת | |
|
עס, צמח |
בן של ישובניק בשם צמח מתעורר בוקר יום כיפור והולך לבית הכנסת להצטרף להוריו. עם הכנסו לבית הכנסת החל החזן קורא את התפילה "את הצמח" (ביידיש מבטאים: "עס צמח"). כששמע בן הישובניק את דברי החזן מיד יצא בחיפזון למלון והרביץ שם ארוחה כדת וכדין. |
אטינגר, איילת | |
|
תרנגולת שהשתגעה |
לץ קבצן, שיום אחד נותר ללא פירור, הלך לבקש נדבה אצל גדול גבירי העיירה, קמצן ללא תקנה. הבטיח לו שאם יתן לו מכספו יראה לו משהו שלא ראה מימיו: תרנגולת שהשתגעה. הגביר, שסקרנותו גברה על קמצנותו, נתן לקבצן כסף והקבצן לקחו אל ביתו. הוא הראה לו תרנגולת מסתובבת ואמר כי היא משוגעת אם היא חושבת למצוא פה משהו. הגביר צחק ונתן לו עוד כמה רובלים. |
אטינגר, איילת | |
|
אהבת אם ונקמת הגורל |
בחורה רוצה להינשא רק בתנאי שהבחור יוציא לאמו עין אחת ויביא זאת אליה. הבן אינו יודע מה לעשות אך האם, בראותה את אומללותו של בנה, נותנת לו את עינה. הבחורה מתחתנת עם הבן, אך דורשת את העין השניה ומאיימת בגירושין. הבן בא בלילה ועוקר לאמו את העין. עיוורת היא נודדת ממקום למקום ומגיעה למגורי הבן. היא שומעת את כלתה ומאהבה מדברים ביניהם על כך שכשיגיע בעלה ירצחו אותו. בינתיים מגיע הבן, רוצה להיכנס לביתו, מבחין באמו ותמה מה היא עושה שם. האם מפצירה בבנה שלא יחזור הביתה אלא כעבור זמן מה. בינתיים, כשהבן הולך, נכנסת האם פנימה ומקבלת מכה. היא מתה מיד. האשה ומאהבה מבחינים בטעות ורוצים לנקות את הדם. בינתיים מגיע הבן, תופס אותם באמצע המעשה ומבין מה קורה. הוא מזעיק את המשטרה. שניהם נידונו לתליה. |
אטינגר, איילת | |
|
האהבה היא נצחית |
זוג זקנים מדבר על המוות. האשה טוענת שהיא רוצה למות קודם כיוון שאינה רוצה לחיות ללא הבעל, איך תוכל לחיות בלעדיו? תוך כדי כך היא שואלת את בעלה כיצד נראה המוות. הוא משיב ללא היסוס שהמוות נראה כמו תרנגול לבן. בלילה, כשאשתו ישנה, רוצה הבעל לנסותה ומבריח ליד מיטתה תרנגול לבן. היא מתעוררת ואומרת לתרנגול שאולי יבקר קודם בצד השני. |
אטינגר, איילת | |
|
אם צריך אז צריך! |
רב היה צריך לנסוע מתחנת הרכבת לעיירה, לקח עגלה ונסע. מכיוון שמזג האוויר היה גשום וסוער, באמצע הדרך דרש העגלון מחיר כפול ואם לא שילך כבוד הרב ברגל! ראה הרב כי כך הם פני הדברים, הוריד מעילו, שינס מותניו ואיים על העגלון בשפה גסה. ראה העגלון כי כך הם פני הדברים ונסוג מדרישתו. כשהגיעו לעיירה תמה העגלון כיצד זה רב ישתמש באיום בכוח ובשפה כל כך גסה. ענה לו הרב כי כמו שמנגנים כך שרים. |
אטינגר, איילת | |
|
לץ העיירה וגופת המת |
לץ העיירה מבטיח לאביו של ילד יהודי שמת להביאו לקבורה בעיירה הסמוכה. הלץ, שמתעצל לסחוב את הגופה על גבו עד העיירה, פוגש עגלונים וטוען שהשק מכיל דברי מתיקה. העגלונים מעלים את השק על עגלתם, בתקווה כי בדרך תהיה להם סעודה טובה. הלץ ממשיך בדרכו לעיירה משוחרר מן המשא. כשהעגלונים פותחים את השק ומגלים, לאכזבתם, את הגופה, הם מחליטים להכות את הלץ לכשיזדמן להם. הלץ יודע על כך ומתכונן. כשהוא מגיע לפונדק ורואה שם את העגלונים הוא מוסר את אדרתו למשרתת הגויה כשזו ישנה ומתכסה באדרת מתנפלים עליה שני העגלונים ומפליאים בה מכותיהם. |
אטינגר, איילת | |
|
לץ העיירה והפונדק |
לץ העיירה נכנס לפונדק ורצה לאכול. בעל הפונדק אמר שאין מה. הלץ ראה שמתבשל תבשיל. פתח את הקדרה, אכל את התבשיל, שפך מעט איטריות על זקנו של אדם שישן ליד המטבח ואחר כך זרק לתוך הסיר את תחתוניו המלוכלכים (בעל הבית אמר לו שבסיר יש כביסה). בבוקר, כשאשת הפונדקאי התעוררה, היא השתוממה לראות את הקדרה ריקה ובתוכה תחתונים מלוכלכים. הלץ אמר כי האיש עם הזקן הוא שעולל זאת והראיה: האיטריות שעל זקנו. |
אטינגר, איילת | |
|
מארישה סמובר |
יהודי בעיירה קם בשבת ממנוחת צהריים והיה צמא. בשבת אסור אפילו לבקש ממשרתת גויה להכין תה אלא אם כן היא מכינה לעצמה. והנה מצא היהודי דרך. הוא ממלמל לעצמו: אם אני אומר מארישה, הכיני את הסמובר, אסור לי, כי היום שבת. אמר זאת כך שהגיעו הדברים לאוזנה של מארישה. היא שמעה ומיד הכינה מיחם מלא מים. |
אטינגר, איילת | |
|
מניין האמרה: אשה רעה מרה ממוות? |
האמרה: "אשה רעה רעה ממוות" מקורה באירוע הבא: מלאך המוות שוטט "רואה ואינו נראה" בארץ. התאהב נואשות בבחורה יפה והציע לה נישואין (קודם לבש צורת אנוש). לאחר שנישאו חש המלאך כי לפניו אשה רעה מאוד, מכשפה. נולד לו בן והוא כיוונו ללימודי רפואה. לאחר שהבן סיים את לימודיו קרא לו אביו ואמר שברצונו לעזור לו. כיצד? בכל פעם שהבן יקרא לחולה, אם יראה את האב למראשותיו של החולה, לא חשוב איזה תרופה יתן לו, החולה ימות. אם יראה את אביו מסתובב בחדר או שכלל לא יראה אותו, לא משנה מה יתן לחולה - רעל חזק או מעט מים, החולה יחיה. הבן מאמץ את עצת אביו ונעשה רופא מפורסם. פעם אחת חלתה חברתו של הבן. הוא הוזמן אליה ואבוי, מה הוא רואה? אביו למראשות המיטה. לפתע מצא הבן הנואש עצה: אמר לאביו שאמו באה. מלאך המוות ברח מהמקום ולא ראו אותו יותר בסביבה. |
אטינגר, איילת | |
|
המתגרדים |
שני יהודים קבצנים הגיעו מפולין לפריס והמשיכו שם את מקצועם. יהודי פריס אינם רואים זאת בעין יפה והם רוצים לשלחם חזרה לפולין. הקבצנים מסכימים בתנאי שיפגשו קודם עם רוטשילד. רוטשילד מצדו מתנה גם הוא תנאי: שבזמן הראיון לא יתגרדו. בעת שהם ישובים לצדו של רוטשילד רוצים הקבצנים להתגרד. מה עושה הראשון? מספר לרוטשילד על אביו החייט, כיצד תפר כתפיות, בטנות, שרוולים ומכנסיים. תוך כדי שהוא מדבר הוא מכניס את ידיו במקומות הללו ומתגרד. ידידו רואה את ה"פתרון" ומתקנא בו. מוצא לבסוף פתרון משלו: הוא מספר לרוטשילד כיצד אביו הסנדלר לא תפר בטנות וכתפיות, ובינתיים, תוך כדי דיבור, מתגרד גם הוא. |
אטינגר, איילת | |
|
שני יהודים ואייל |
שני יהודים מצאו בדרך אייל קשור. הם התאמצו על מנת להעלותו על עגלתם. לאחר מכן החלו לריב מה לעשות עם המציאה. כשהגיעו סמוך לעיירה שמעו מאחוריהם, על עגלתם, קול אדם האומר כי האייל שלו. כשהסתובבו ראו תרנגול שחור יושב שם. נבהלו, השליכו את האייל ונכנסו לבית הכנסת לומר ברכת הגומל על הצלתם משד. |
אטינגר, איילת | |
|
אבני יסוד הבניינים בעיר חלם |
את האבנים ליסודות הבתים היו החלמאים מביאים מראש ההר, כשהם נושאים אותן על הגב. אורח מראה להם שאפשר לגלגל את האבנים מההר מבלי להתאמץ. החלמאים שמחו על העצה, לקחו על גבם את כל האבנים שכבר הורידו, העלו אותם למעלה וגלגלו שוב למטה. |
אטינגר, איילת | |
|
בית המרחץ בחלם |
בזמן בניית בית המרחץ החדש בחלם (לאחר שכל העיר נשרפה בדלקה) פרץ ויכוח אם לשים על הרצפה קרשים מהוקצעים או בלתי מהוקצעים. לבסוף הוחלט להניח את הקרשים כשהצד המהוקצע שלהם כלפי מטה. |
אטינגר, איילת | |
|
הדליקה החתולית בחלם |
העיר חלם סבלה ממכת עכברים. חלמאי קנה חתול ומלווה אותו תמורת תשלום לבתי העיר. במשך הזמן גרם החתול לנזקים בבתים ורצו להיפטר ממנו. זרקוהו מגג בניין גבוה והחתול נפל על רגליו. זרקוהו מן הגג יחד עם השמש - השמש נהרג והחתול ברח. הכניסוהו לבית, נעלו את הבית היטב והציתו אותו. הבית נשרף עם החתול שבתוכו ועם כל שאר בתי העיירה. |
אטינגר, איילת | |
|
ההר על יד חלם |
כדי שכשהמשיח יבוא להודיע על הגאולה הוא יראה את חלם, ולא יפסח עליה, מחליטים החלמאים להזיז מן הדרך את ההר המסתיר את העיר. כולם דוחפים את ההר, מתחממים ומסירים את הבגדים. צוענים גונבים את הבגדים. החלמאים מסתובבים, ומשאינם רואים את בגדיהם מסיקים כי כבר דחפו את ההר רחוק מאוד. |
אטינגר, איילת | |
|
חכמי חלם ומקור הדאגות |
חכמי חלם ממנים איש מיוחד שהוא יהיה "הדאגן של העיירה". נותנים לו בית, משכורת ועצים להסקה כדי שהוא ישחרר אותם מדאגותיהם (מצרכים לחורף, לפסח, דאגה לנדוניה וכו'). מסתבר כי המינוי לא שחרר אותם מדאגותיהם והם קוראים לאיש לדין תורה בפני הרב על שאינו ממלא את תפקידו. האיש מסביר כי פשוט אינו מסוגל לדאוג כשיש לו כל מה שחסר לו. מפטרים אותו. |
אטינגר, איילת | |
|
חלמאים קונים יושר |
חלמאים שולחים משלחת לקנות יושר בשביל חלם. בכל מקום שמגיעים אליו נענים בשלילה. פונדקאי ערמומי מוכר להם חבית מלאה "יושר" (צואה). כל חלם מתאספת לפתיחת חבילת היושר. הרב פותח את החבית ומכריז כי היושר הזה מסריח. |
אטינגר, איילת | |
|
החצוצרה המכבה שריפות בחלם |
חלמאי לוקח את דמי הנדוניה שלו כדי לסחור בווארשה. הוא קונה חצוצרה לכיבוי שריפות. כשפורצת בחלם דליקה הוא נעמד בכיכר השוק ותוקע בחצוצרה. הכל עומדים סביבו לראות כיצד תכבה החצוצרה את האש ואינם מנסים בעצמם לכבותה. השריפה נגמרת לבסוף אך העיירה נשרפה. |
אטינגר, איילת | |
|
הירח של חלם נגנב |
הירח של חלם נגנב ומשלחת של העיר יוצאת לקנות ירח אחר. הם מגיעים לפונדק בליל ירח, הפונדקאי מוכר להם חבית מים שבה משתקף הירח. בהגיעם לעירם פותחים את החבית ומגלים כי הירח שוב נגנב. |
אטינגר, איילת | |
|
מסחר זה מסחר |
יהודי חושש שיאחר להגיע הביתה לפני בוא השבת. הוא מבקש מהגוי, איוון, להסיעו בעגלתו תמורת שכר של 2 רובל. איוון מסרב. הוא גם מסרב להצעה של 4 רובל. היהודי מציע לקנות מן הגוי אבן גדולה המונחת בחצרו, תמורת רובל וחצי. הגוי מסכים מיד ואף מסיע את האבן (ואת היהודי) לביתו של היהודי תמורת אותו רובל וחצי. היהודי שואל אותו מדוע לא הסכים להסעה פשוטה ב-4 רובל. תשובתו של איוון: זה מסחר, אתם היהודים עשירים ממסחר וגם אני רוצה להיות כמותכם ולהתעשר. |
אטינגר, איילת | |
|
הקרדינל ה"סגפן" |
תלמיד ישיבה התנצר והגיע לדרגת קרדינל. חברו היהודי בא לבקרו והקרדינל מראה לו את הכנסיה ובמיוחד צלב יקר שקיבל במתנה מן האפיפיור. כן מראה לו הקרדינל את חדרו הפרטי שהיה בו רק דרגש צר ושמיכה דקה - אות לחיי הסגפנות שלו. למחרת התברר שהצלב היקר חסר. הקרדינל שולח מכתב לחברו היהודי ומבקשו להחזיר את הצלב ואם מצבו קשה כל כך הוא מוכן לעזור לו בכסף. תשובת היהודי: הצלב נמצא על הדרגש מתחת לשמיכה. אם אמנם היית ישן עליו היית מוצאו מיד. |
אטינגר, איילת | |
|
שאלות של כומר לרב יהודי (מריה, ישו) |
כומר שואל רב יהודי שלוש שאלות והרב משיב עליהן: א. מדוע בלוויה יהודית בוכים וצועקים ובלוויה נוצרית שקט ויש מוסיקת אבל? התשובה: באמת לוויה נוצרית נעימה יותר והרב היה מעדיף להשתתף בה מאשר בלווית יהודי. ב. מדוע יהודים מתפללים בקול וצועקים ונוצרים מתפללים בשקט? התשובה: האלוהים של היהודים זקן יותר וכבד שמיעה. ג. מדוע בנות יהודיות מתחתנות צעירות כל כך? התשובה: למדו מן הנסיון. פעם היתה בת שלא נישאה צעירה ועד היום היהודים סובלים מן העניין - מריה אם ישו. |
אטינגר, איילת | |
|
חלם - רופא חלמאי |
רופא מודיע לסנדלר בעיר חלם כי קרוב קיצו. הסנדלר מבקש לאכול כרוב כבוש. אוכל הרבה ונרפא. מסקנת הרופא: כרוב כבוש מציל ממוות. הרופא מצווה כרוב כבוש לחייט חולה. החייט אוכל ומת. מסקנת הרופא: כרוב כבוש הוא תרופה טובה רק לסנדלרים. |
אטינגר, איילת | |
|
הסוס ה"חוטא" |
גנבים גונבים את סוסו של עגלון. אחד מהם רותם עצמו לעגלה ומסביר לעגלון המופתע כי הוא חוטא ובעוונותיו נהפך לסוס. עתה, משסבל בעבודה קשה ובאוכל הקצוב שנתן לו העגלון, הוא נדר שלא לחטוא עוד. אלוהים סלח לו והחזירו לדמות אדם. העגלון משחרר אותו ונוסע לשוק לקנות סוס חדש. בשוק הוא מזהה את סוסו, ניגש אליו וגוער בו על שכל כך מהר הפר את נדרו וחטא. |
אטינגר, איילת |