חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
ליוביץ, אסתר |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
היהודי והשודד( כשמשון וגלית) |
יהודי גדול וגיבור כשמשון משמש שליח ביער להעברת כספים. פוגש בשודד גוי הדורש את הממון שהוא נושא. היהודי מבקש כי הגוי יירה במעילו כדי שיאמינו לו שנשדד. הגוי עושה כדבריו ומשהוא מתבקש לירות בו שנית הוא מודה כי רובהו אינו טעון. אז מתנפל עליו היהודי שובר את רובהו ומתגבר עליו. |
לבה, שלמה | |
|
המטמון |
בן עצלן מוצא במקרה מטמון בכד שכלבים רבים עליו. |
לבה, שלמה | |
|
משחקי קלפים ומעשי שטן |
שני אברכים שנתפשו לקלפים, נכנסו לפני ערב יום הכיפורים למרתף כדי לשחק בסתר, כי הבריות לא התסכלו בעין טובה על נטייתם. הם לקחו איתם בדל נר קטן וחשבו שאורו יצביע להם על התחלת יום כיפור, אבל יד השטן היה בדבר. הנר בער עד מוצאי יום הכיפורים וכל הזמן האברכים שיחקו. |
לבה, שלמה | |
|
בעל העגלה והגמון בויכוח סימנים |
הגמון מזמין יהודי לוויכוח בשפת סימנים. מולו מתייצב בעל עגלה. הסימנים: א. הגוי - מראה 3 אצבעות, היהודי - אצבע אחת. ב. הגוי - כף יד, היהודי אגרוף. ג. הגוי מפזר שעורים, היהודי - אוסף אותם. ד. הגוי- בקבוק יין, היהודי חריץ גבינה לבנה. ההגמון מודה שנוצח ומסביר: א. השילוש הקדוש - אלוהים אחד. ב. העם מפורר ומפוזר -עם אחד ומאוחד מול השונאים. ג. ה' הפיץ אותכם בין הגויים - אלוהים יאסוף אותנו. ד. חטאים אדומים כדם - החטאים ילבינו כשלג. הסברו של בעל העגלה: א. מאיים לנקר את עיניו - מאיים עליו באצבע. ב. יד לתת סטירה - מראה לו אגרוף. ג. נבהל ומפזר שעורה - אסף אותה למען סוסו. ד. רוצה להתפייס על בקבוק יין - והוא מוסיף גם גבינה לסעודת הפיוס. |
לבה, שלמה | |
|
עלילת דם |
בכפר נידח, העליל הכומר המקומי נגד אב המשפחה היהודית היחידה במקום ששחט גוי שנעלם ימים ספורים לפני חג הפסח. בחקירת המשטרה, הכריז הילד הקטן של יהודי שראה שאביו התעסק יחד עם שוחט בשחיטה. כשהילד הוסיף שלנשחט היה זקן, זרקו את כל המשפחה לכלא. בבית המשפט התברר שהאב והשוחט שחטו עז. אבל למרות זאת נשארה המשפחה בכלא עד שמצאו את גופת הגוי שמת, כששקע בבוץ. |
לבה, שלמה | |
|
העורב ובניו |
עורב המוציא, בזה אחר זה את 3 גוזליו מיער בוער למקום מבטחים, שואל כל אחד מהם בדרך, הם גם הם היו נושאים אותו כך שיזדקן. שני הגוזלים הבכורים משיבים בחיוב ואביהם משליך אותם כשקרנים לנהר. הגוזל הצעיר עונה בשלילה, כי כשאביו יהיה זקן לו עצמו יהיו ילדים והוא יציל אותם ולא את אביו. |
לבה, שלמה |