תמציות סיפורי המספר

הרמן, יהודה

שם הסיפור	תמצית	רושם	מספר אסע"י
חכמת המסכן בזויה	אבן עזרא, שהיה עני מרוד, רצה פעם לדעת מדוע אומרים "חכמת העני בזויה". הוא יצא לדרך ונדד. פגש בנווד המחזיק בידו שני שקים, אחד קטן ובתוכו, כך סיפר האיש, אבנים טובות, ובשק השני אבנים פשוטות, למען שיווי משקל. מציע לו אבן עזרא לחלק את האבנים הטובות והפשטות חצי חצי בשני השקים, למען יקל עליו ללכת. האיש אמר שלא חשב על כך ועוד יעשה כן. עלו שניהם אל אוניה ופרצה סערה. הרב חובל ציווה על הנוסעים לזרוק מחצית ממטענם. האיש זרק את מטען האבנים הפשוטות והודה לאלוהים כי לא עשה עדיין כעצתו של אבן עזרא. אבן עזרא חשב בליבו כי עתה הוא מבין את משמעות הפסוק "חכמת עניים בזויה".	חביב, יפרח	13498
חמש פעמים שלמה	רש"י הלך יום אחד ברגל בבגדים בלויים לבית מדרשו של הרמב"ם. הוא גנב בגד אך האנשים שלא הכירוהו תפסוהו והוא נאלץ לשלם הכל עד פרוטתו האחרונה. לפני שהלך השאיר כתובת על הקיר, שלמה (5 פעמים המלה). בא הרמב"ם והבין תכף כי רש"י היה שם, כיוון שקרא בכתובת את כל מה שקרה לו.	חביב, יפרח	13499
כיצד מרגיש מלך על הגרדום?	מלך מובל על ידי מלך אוייב שניצח אותו בקרב אל עמוד התלייה. פורצת מהפכה, המלך מודח ושר משחרר את המלך השבוי ומחזירו לארצו בכבוד ויקר. לימים בא השר לבקר את המלך ששיחרר ושואלו כיצד הרגיש תחת עמוד התלייה. בתגובה מצווה המלך להביאו לעמוד התלייה. לא עזרו כל תחנוניו של השר. ברגע האחרון מצווה המלך לשחררו. הוא אומר לו כי מה שחש השר כאשר עמד בפני עמוד התלייה, בדיוק כך חש המלך. להבא אל לו לשאול גדול ממנו מה הוא חש.	חביב, יפרח	13502
מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו	הקיסר פראנץ יוזף קרא פעם לר' יונתן איבשיץ ובקשו להתלוות אליו במרכבתו. לאחר שחזרו ציווה הקיסר להסיעו דרך השער הראשי. אלא שאז חשב שזה לא יפתיע את ר' יונתן, וציווה להסיעו דרך השער האחורי. התחרט משום שחשב שבעצם ר' יונתן מצפה למעשה בלתי שגרתי, רצה להפתיעו ודווקא לכן הסיעו לשער הראשי. כשהגיע לשער הראשי שוב חשב שזה שגרתי מדי וכך חזר לשער האחורי ולשער הראשי מספר פעמים. לבסוף החליט לצוות לבנות לו שער חדש ואז הם נכנסו. ר' יונתן כתב למלך פתק: מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו. ללמדך שר' יונתן לא כפה על המלך לנהוג שפי שנהג. זה היה רצונו החופשי של המלך.	חביב, יפרח	13510
המלך, הרופא ועולם המשוגעים	מלך רוצה למנוע מעצמו מלהשתגע, לאחר שניבאו לו שכל העולם יהיה כזה. הוא קורא לרופאו ומטיל עליו למצוא תרופה. כשהרופא מגיע ואמר שמצא, טען המלך שהם יסבלו מכך אך יסוריהם יהיו שווים. כשכולם יהיו משוגעים הוא והרופא ירביצו בהם דברי חכמה ובינה. כשהעולם יחזור לשפיותו הם יהיו הראשונים לחזור כך.	חביב, יפרח	13511
פקחותו של עיוור	עיוור ופיקח, מקבצי נדבות, קיבלו קערת קניידלאך. הציע העיוור שכל אחד מהם יאכל אחד וחוזר חלילה וכך עשו. פתאום מכה העיוור את הפיקח בטענה שהוא לוקח לעצמו 3. שאל הפיקח מניין לך, הרי אתה עיוור. ענה העיוור שזה מפני שהוא עצמו לקח 2, אז כיצד יתכן שפיקח שותק?	חביב, יפרח	13515
שכרה של גניבה	אדם מבקש מרעהו לשאת משא והולך אחריו גונח. לאחר מכן הוא בא בתביעה אל חברו וטוען כי מגיע לו מחצית השכר, תמורת הגניחות. הרב, אליו הולכים השניים כדי להתדיין, מטיל מטבע ואומר לתובע לקחת את הצליל.	חביב, יפרח	13516
התרנגול שחזר להיות אדם מן היישוב	הרב נחמן מברסלב שרצה להוכיח כי כדי להחזיר אדם בתשובה צריך לרדת אליו, סיפר את הסיפור הבא: אדם משוגע חשב כי הוא תרנגול, נכנס מתחת השולחן ואכל גרגרים. אחרי שהמשפחה פנתה לרופאים ולא יכלו לעזור לו, אמר אדם אחד כי הוא מוכן לעזור. נכנס מתחת השולחן, אמר כי גם הוא תרנגול ואכל גרגירים. לאחר זמן מה שכנע את המשוגע לצאת משם, לשבת בין בני האדם ולאכול ממאכליהם. כך, לאט לאט, למד ה"תרנגול", להיות שוב אדם מן היישוב.	חביב, יפרח	13517
הלויתן השמור	בחדר למדו התלמידים את הפסוק "זכרונו את הדגה אשר נאכל..." (במדבר יא, ל). אחד התלמידים הקשה על צורת העתיד ("נאכל") ופירש: ש"נאכל" הכוונה לבשר הלוויתן שינתן לצדיקים בעתיד (את הדגה כבר אכלו). אחר כך טען שאפשר היה לוותר על המלה "במצרים", כי בשר הלוויתן ממילא נאכל בחינם. חבריו טענו נגדו שעל ידי כך הוא עלול לפסול את ספר התורה, שהרי ידוע שגם חסרון של אות אחת פוסל ספר תורה.	חביב, יפרח	13999
פתרונו של חלום יעקב	הרבי מקוצ'ק מסביר כי פתרונו של חלום יעקב על הסולם והמלאכים טמון בחלום עצמו. הסולם שראשו בשמיים קדוש קדושה שמיימית אך רגליו בארץ וזוהי קדושה ארצית. המלאכים העולים ויורדים קדושתם שמיימית. בני האדם הם ארציים אך גם הם צריכים לשמור על קדושתם למרות שהיא ארצית.	חביב, יפרח	14340
החסידה	החסידה נקראת כך מפני שהיא עושה חסד עם חבריה. מדוע היא עוף טמא? מפני שעושה חסד רק לחברותיה, מי שאינו חבר היא מוכנה לדרוס ולרמוס אותו. משל לביקורת שיש למתנגדים על החסידים.	חביב, יפרח	14666
מגילת אסתר דפולין (קזימיר הגדול)	קזימיר הגדול מלך פולין התאהב באסתרקה, בתו של חייט יהודי, והיא הייתה לפילגשו. בתקופה זו הוקלו חיי היהודים בממלכה והותקנו תקנות שונות לטובתם. עם מותה של אסתרקה הורע שוב מצב היהודים.	חביב, יפרח	17168
וידוי ליום כיפור	חסיד תוהה, ביום כיפור, מדוע האנשים מתוודים על חטאים שלא חטאו בהם, וכי מותר לשקר? הרב מסביר: ישראל ערבים זה לזה, ואם גם אחד מהם חטא בחטא מסויים הרי שישראל שותפים לו וצריכים להתוודות.	חביב, יפרח	19577