חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
דחבוש, שושנה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
לפני מלוך המלך |
שודד מוריד מאיש את משאו (חוטי אריגה) ומעמיסו על עצמו. אך המשא כבד עד כדי כך שהאיש יכול להוליך את השודד לאן שהוא רוצה. הוא מוליכו אל כפרו ומחזיר לעצמו את סחורתו. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
נקמת החלש |
מולה מעליב יהודי בחגיגת הכפר. היהודי מתנקם בזה שהוא מלכלך את המולה בשעה שהלה ישן. הלה נאלץ לברוח באישון הלילה מן המקום. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
פגישה עם שד בדמות עז |
המסגרת: יהודים חוזרים הביתה בין השמשות. הם מפחדים משדים ומספרים סיפור: אחד פגש בלילית בדמות חמור. הוא רכב עליה והיא ברחה ממנו. הופיעה הלילית בדמות עז ורק אומץ ליבו הציל אותו ממנה היא השתינה עליו. (הפתגם: רכיבה תחת רכיבה והשתן רווח נקי). המשך המסגרת: רואים היהודים עז ומפחדים שזו לילית. מתנפלים עליה בסכינים. באותו רגע בא רועה ובורח מפניהם ביחד עם העז כי מאמין שהם שדים. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
ובאבוד רשעים – רינה |
שיח' מוסלמי, צורר ישראל, חשש שמא מנסים היהודים בתפילותיהם בשעת הלוויה לשכנע עת הקב"ה לתת להם מקום בגן עדן. הזמין אליו יהודי עני שיגלה לו תוכן תפילתם. פנה תחילה באיומים, אחר כך בשידולים ולבסוף הציע מתת כסף. היהודי נאות, דרש כסף והבטחה בשבועה כי השיח' לא יגלה את הסוד. היהודי אשר הכיר את אמונת המוסלמים, סיפר כי ישנה פרצה, חלון בקיר, המפריד בין הגהנום לגן העדן. בשעת הלוויה משננים היהודים לנפטר "חלון, חלון, זכור את החלון", כדי שיזכר מהיכן להתנגנב לגן העדן. השיח' הצורר מאבד את עצמו לדעת לגלות דבר הפרצה לנביא מוחמד, שומר שערי גן העדן. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
בטיטה ובאט |
מעשים טיפשיים של בעל ואישה כסילים. 1. בוחרים בקנייתם בעז זקנה וכחושה במקום כבש טוב, כי חושבים שהעז שווה יותר מאשר הכבש. 2. מכניסים את העז לתנור עם קרביה. 3. מודיעים לכל אלה שפוגשים ברחוב, שהשאירו בעזבם את ביתם את המפתח במקום מסוים ומזהירים אותם פן יגנבו את העז מהתנור. 4. חושבים שהזבובים, שהתאספו על עצמות העז שבשרה נאכל ע"י אנשים שניצלו את הודעת הזוג ברחוב , זללו את העז. 5. הבעל פוצע את אשתו בניסיון להרוג על מצחה זבוב גדול, שחושב אותו למצביא הזבובים. 6. חושבים שהשדיים המתפתחים על חזה בתם המתבגרת, הם קרניים. 7. נותנים את בתם ל"טיפול" לבן אדם בכדי לרפאתה ממחלתה. 8. האישה חושבת ששמלה המרשרשת הרבה, היא שמלה חגיגית ולובשת לביקור בתה שמלה עשויה נייר. 9. הזוג מנסה לטגן תרנגולת בעזרת קרני הירח. 10. לוקחים אתם תנור אפיה עם תוכנו מפני שלא מצליחים להוציא את תוכנו המהווה מתנה לבתם. 11. מכסים פרחי בר בניר על מנת להגן עליהם מפני הגשם והקור. 12. הבת פוגשת את הוריה מלבישה אותם בבגדים ממש, נותנת להם מתנה, שיעשו כאילו הם מביאים לה. 13. כשההורים מתארחים אצל בתם נולד לה בן, ולשכנתה תאומים, אמה מקנאת בשכנה וחוצה את הבן כדי שיהיו שניים. הבת מגרשת את הוריה. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
חנינת אללה (חנונת אל) |
1. עושה בובות חרס תולה את מתנת בובה לילדה בתנאי שהילדה תהרוג את אמה ותשפיע על אביה שיתחתן איתה. הילדה הולכת אחרי עצות עושה הבובות, הורגת את אמה במחט שהיא תוקעת בראשה ומראה לאביה שהיא כבר גדולה ולכן הוא יכול לשאת את עושה הבובות לאישה כשמגיעה לכל תכשיטי אמה בעזרת סירי הבישול שהיא שמה אחד על השני. 2. אחרי החתונה שוחט אבי הילדה פרה שחורה ירושת הילדה מאמה. היות ואשתו טוענת שהיא זקוקה לכבד הפרה לריפוי מחלה מבוימת. הילדה מתלוננת על מות הפרה מעל קבר אמה. קול האם מייעץ לה לקבור את כל שיירי הפרה במקום אחד. 3. האם החורגת מטילה על הילדה שורה של עבודות קשות. העבודות מתבצעות באופן מאגי אחרי שהילדה התנהגה באופן מסוים לפי עצת אמה. באותה הדרך נהפך אוכל רעוע לאוכל טוב. כשאם החורגת מטילה אחת העבודות על בתה האמיתית מפנה אותה הילדה לחמור שחור על מנת שיעזור לה. החמור בועט בה במקום לתת לה עזרה. 4. משפחת האם החורגת מבקרת בנשף ריקודים של המלך ומשאירה את הילדה להפרדת הגרעינים השונים שהאם החורגת ערבבה אותם. אם הילדה מפרידה אותם עבורה. לפי עצת האם מוציאה הילדה את שיירי הפרה שקברה והחלקים השונים נהפכים לתלבושת יפה ולתכשיטים. לבושה תלבושת פאר הולכת הילדה גם היא לנשף מבלי שיכירו אותה. כשהילדה בורחת לפני גמר הנשף היא מאבדת אחת מנעליה. בן המלך שהתאהב בנערה מצווה לחפש את בעלת הנעל. היות והנעל מתאימה רק לנערה מכריזים על חתונה בינה ובין בן המלך. 5. בליל החתונה מחליפה האם החורגת את הכלה עם בתה, אבל הילדה משדלת את הבת שבאה למטבח בו היא עובדת בכדי לזלול ממתקים, להחליף אתה את הבגדים ומספיקה להגיעה לטקס. 6. בן המלח מתחתן גם עם בת האם החורגת. בזמן העדרו יולדות שתיהן: הילדה תאומים והבת רק ילד אחד. על מנת שלבתה גם יהיו תאומים חותכת האם החורגת את נכדה לשניים. 7. לקראת שובו של בעלה משפצת הילדה את ביתה, שוב היא מייעצת למרוח את הבית בחלווה. בן המלך מתגלש כמה פעמים בבית המרוח. כשהבת מגישה לו מרק עשוי ראש חתול הוא מגרש אותה ושולח את הודעת הגרוש על צעיפה מבלי שהאישה מרגישה בזה. בן המלך שולח אותה בתירוץ לאמה. שם מגלים את הפתקה והיא כבר לא יכולה לחזור לבעלה. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
יתומים |
1. אישה דורשת מבעלה לגרש את הילדים, בת ובן צעיר, מאשתו הראשונה. בתירוץ שעליו לסדר את צרכיו משאיר אותם האב לבדם ביער. אם הילדים מופיעה לפניהם בצורת פרח ומבטיחה להם להגן עליהם מפני חיות היער. 2. הנער שותה מבריכה, למרות שקול מראש ההר מזהיר שמי הבריכה הם מסוכנים. מלך שמקבל את הילדים מסיר מראש הנער את הקרניים שצמחו לו אחרי ששתה מהבריכה. 3. הבת טוענת לפני המלך שכשתבכה ירד גשם. כשתצחק יברק ברק, כשתרקוד יחוגו יונים סביבה וכשתסתרק תיפולנה מרגליות משערותיה. המלך מתחתן איתה. בלילה החתונה, במקווה, תוקעת בת דודו של המלך מחט בתוך ראש הכלה שנהפכת ליונה ובורחת. היריבה תופסת את מקומה. המלך סוגר את אח הכלה, שהוא מאשימו כשותף לבריחתה, באורווה. 4. היונה מבשרת לחורשי המלך כמה פעמים גשם. המלך יוצא עם החורשים בכדי לבדוק את אמיתות סיפוריהם. בשדה הוא תופס את היונה ומלטף את ראשה. המחט יוצא והיונה נהפכת שוב לאישה. 5. בזמן הריונה נופלת האישה עקב חיפושיה אחרי מים בתוך באר הבית. שם היא יולדת בן. אחיה שהמלך ציווה עליו לחפשה, מוצא אותה ומוציאה מהבאר. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
מעשה נורא בזהרה ואליהו הנביא זכור לטוב |
בטענת שוא, שעליה ללכת אתו לחטוב עצים לחמין של שבת, מצליח איש, לשדל את בתו החורגת ללוות אותו למקום מבודד. שם הוא מנסה לשכב אתה. היא מתנגדת והוא קוטע יד ורגל ממנה ומשאיר אותה לגורלה. הנערה מגיעה לצורף יהודי המטפל בה, מסדר לה אברים מכסף ומתחתן אתה. לקראת לדתה מעבירה בעלה לחמתה לשם טיפול. החמה ששונאת את הנערה כי לא סולחת לבנה שלקח בעלת מום לאשה ולוקחת ממנה את האיברים המלאכותיים. הנערה בורחת כשהתינוק קשור לגופה. בדרך מופיע לה בחלום אליהו הנביא ומבטיח לה, שאם תהפוך נוזל שהוא מוסר לה, על גופה ותטבול בבריכה הקרובה 7 פעמים, יצמחו אבריה מחדש. הבטחותיו מתגשמות. אליהו הנביא מל את הילד (דבר שהחמה הזניחה בכוונה), מוסר לה הרבה כסף ומיעץ לה לקנות ממנו בית מסוים שאף אחד אינו רוצה לרכשו. לפי עצת הנביא שמה הנערה חבית מלאה מים לפני פתח הבית. בלילה הראשון מנסה נחש לפרוץ את דלת הבית. כשלא מצליח שותה את כל המים אשר בחבית אבל מחזירם בהכאו לתוכה. כשבלילה השני שוב לא מצליח במשימתו, שותה הנחש את המים המורעלים על ידו ומת. הבת מבשלת את בשרו ומוציאה שבע מרגליות מבטנו. כשהיא שמה אחת מהן מתחת ללשונה, היא מגלה אוצר גדול מתחת לביתה. עם העושר עשתה הנערה חסד בין העניים, היא מטפלת בהם ושופטת את המחלוקות ביניהם. גם קרוביה, מופיעי לפניה והיא שופטת אותם על הריב שפרץ ביניהם אודותיהם. אחרי המשפט מתים אביה וחמותה מות פתאומי אבל טבעי. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
סלימאן ובאנה |
1. לזוג בן ובת. האם מכה את הבת עד מוות. היא קוברת אותה על יד המכתש בחצר הבית. הבן מוציאה מהקבר ומחייה אותה בעזרת צמח שמביא מהשדה. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
עוף העושר |
בן אדם מקבל משד שני כדורים עבור אשתו העקרה. עליה לבלעם על מנת להתעבר. הבעל בולע בטעות את אחד הכדורים וכתוצאה מכך מטיל ביצה אותה הוא משאיר בשדה. עוף האושר לוקח את הביצה, דוגר עליה ומטפל בילדה היוצאת ממנה. כל פעם שהציפור מגיעה לרגלי הצוק בו נמצאת הנערה היא מבקשת ממנה לשלשל למטה את שערותיה הארוכות ובעזרתן היא עולה אליה למעלה. נסיך מוצא אחת משערותיה של הנערה ומתאהב בה. בהעדר הציפור הוא מצווה לחצוב מדרגות בצוק. בשובה הורסת הציפור את העבודה בטרם הספיקו לסיימה. בניסיון השני מצליח הנסיך להגיע אל הנערה. היא מסכימה להתחתן איתו בתנאי שלא יטיל עליה עבודות קשות. הציפור מתה מצער על אבידת בתה החורגת. בזמן העבודה שחמותה מטילה עליה, בהעדרו של הנסיך, ממיתה הנסיכה נחש שחור שעמד להרוג נחש לבן. כגמול בונה לה הנחש הלבן, שהפך לבחור צעיר, ארמון ליד ארמון בעלה והיא מסתתרת בתוכו. חותנתה, שאינה מוצאת אותה, מכניסה את אחותו של הנסיך לחדרה במקומה, מבלי שהוא ירגיש בכך. הנערה רומזת לבעלה על מקום מסתורה כשהיא מעבירה את מי הביוב של מטבחה ליד קיר ארמונו של הנסיך. הנסיך שולח שני שליחים לנערה, בזה אחרי זה, על מנת לברר את סיבת הרטיבות בקיר ארמונו. לשליח הראשון מקצצת הנסיכה את לשונו והוא לא יכול לדווח לנסיך. השליח השני רושם את דברי הנסיכה והם מגיעים לנסיך. הזוג מתאחד שוב ואם הנסיך ובתה נענשות. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
עלי בן האמה |
למלך שני בנים מגבירתו ובן שלישי שנולד מאמתו. הבנים מקבלים כסף וסוסים כדי להוכיח את עצמם אם הם ראויים להתחתן עם בת דודתם. הם מגיעים בזה אחר זה לאשה המציעה להם להכפיל את הרכוש שבידיהם אם יצליחו לשתות מכד המוגש להם על ידי בתה היפהפיה מבלי לשברו. במקרה של כשלון עליהם למסור לה את כל הרכוש אשר בידיהם. בו בזמן ששני בני הגבירה נכשלים, בן האמה מצליח. בן האמה מצליח, תחת אותם תנאים, לסייד את מטבח האשה בזמן המוקצב לו, כשסותם את אזניו ומסב את תשומת לבו מפיתויי האהבה של הבת ואף מתיז עליה צבע. כשקושר את עצמו בחבלים כדי למלא את תנאי האשה לישון עם בתה מבלי לנגוע בה, מחזירה האשה את כבליו והוא מפר את ההסכם. השופט לפניו הוא נתבע מזכה אותו היות והאשה, כפי שהבין מהמשלים בהם משתמשים שני הצדדים שלפניו, היתה היא הגורם להפרת ההסכם. כשהאשה רוצה להמית את בן האמה ומביאה אותו סמוך לפיתחו המוסווה של הבאר, דוחף בן האמה, שהבת גילתה לו את תוכניתה של אמה, את האשה לתוך הבאר והיא ומתה. בהמשך מסעו מואשם בן האמה, מבלי סיבה, על ידי עיוור שהוא אשם במומו, ועל ידי אשה שהוא נטש אותה ואת ילדיה. הוא נחלץ מתשלום פיצויים. נושא את בת הזקנה. בדרך לבית אביו משחרר בן האמה את שני אחיו. הם מקנאים בו ומשליכים אותו לבאר. הוא נמשה ממנו על ידי עובר אורח. בהגיעו הביתה הוא זוכה בבת דודתו ויורש את כיסא אביו. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
עלי בן הציד |
למרות בקשתו של האב שלא לגלות לבנו את מקצועו, אחרי מותו מגלה הבן שאביו היה צייד והופך לצייד בעצמו. הוא צד עוף מיוחד ושומר המלך מגלה לו שמדובר בעוף האושר (טאיר אסעד) ושיוכל להתעשר אם ימכור אותו למלך. המלך קונה את העוף אבל הצייד מתחמק מהשומר ולא נותן לו את המתנה שהבטיח תמורת עזרתו. כנקמה, מייעץ השומר למלך לדרוש מהצייד להביא לו את בת זוגו של הציפור, והצייד מצליח. אחר כך, דורש המלך ,בעצת השומר, כלוב מיוחד, והצייד עושה זאת בעזרת שד. לבסוף, מבקש המלך את בת צין א צין, והצייד שפוגש בדרך אחים הרבים על ירושה מיוחדת, גונב מהם את החפצים הפלאיים ובעזרתם (מרבד מעופף, כובע מעלים, אלת פלא ושולחן מתמלא) מגיע אליה וחוזר עימה לארמון. שם הוא לוקח את המלך על המרבד וזורקו הימה ומכתיר עצמו למלך. אחרי זמן קצר הוא מדכא מרידה בעזרת אלת הפלא ומבסס את מלכותו. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
צבי הטירות וצבי המדבריות |
שני בנים הנולדים לשתי נשותיו של אב אחד נקראים צבי הטירות וצבי המדבריות. דמיונם הרב לא מאפשר לאמהות לזהות אותם, ואחרי מות האחת, מעמידה האחרת את הבנים במבחן ומתפשטת. הבן שלא התבייש לראותה עירומה הוא בנה. היא מפרידה בין האחים ומנסה להרעיל את בנה החורג, צבי הטירות. אחרי שזה מגלה שניסתה להרעילו, הוא משאיר ביד אחיו צמח שיבשר כאשר יבול את מותו, ויוצא לדרך. הוא פוגש נערה המזהירה אותו מארמונו של אל עפרות אסלימאני, שם הוא מוסר את סוסו לזקנה ונכנס ומוצא בארמון שבע נערות שרות ומנגנות. הוא שר איתן אך לא מצליח להתאים את שירתו לקצב שלהן, והן הורגות אותו. האח השני מגלה זאת באמצעות הצמח המיוחד, ומגיע בעצמו לארמון כדי להציל את אחיו. הוא מצליח להמית את עפרות בעזרת עצתה של הנערה ומשחרר את כל הנשים והחיות הכלואים בארמון. הנערות מביאות לבקשתו תרופה המחיה את אחיו, והארמון כולו ושני האחים בתוכו מועבר על ידי השדים למדינה של שני האחים. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
הקופה |
שתי אחיות מבקשות פרי בטן במערת המשאלות וזוכות לבנות, לפי בקשתן. הבת הראשונה יפיפיה כירח אך לא מוכשרת לעבודה כלל, והבת השניה מכוערת כקופה אך מוכשרת לכל עבודה ובעלת תושיה. אחרי מות הוריהן במגיפה, מטפלת הבת המכוערת ביפה ומכלכלת את שתיהן בעזרת השלל שהיא גונבת מארמון המלך. בן מלך מוצא את השערה של הבת היפה בנהר ומחליט לשאתה. אך הוא נתקף חרטה כי אין לה משפחה. הבת המכוערת מאתרת בדרכה משפחה עשירה ומתחזה לבעל הבית החולה,כדי לספר למשפחה על בנותיו בסתר, ולצוות עליהם להשתתף בחתונתה של הבת היפה ולהביא עימם מתנות. אחרי נישואי הבת היפה, מוצאת לעצמה הבת המכוערת בעל עשיר שאשתו גוססת, והיא קושרת את לשונה כדי שדבריה לא יהיו ברורים, והיא תוכל לצוות על הבעל בשמה לשאת את הבת המכוערת. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
קם הצדק קם הצדק |
סוחר ערבי הורג בלי עדים את שותפו היהודי על מנת להתעשר מרכושו. לפי בקשתו האחרונה של הקורבן, מוסר הרוצח לאשת שותפו ההרה חרס ובו חרוט כי על האישה לקרוא לבן שיוולד "קם הצדק", ואם תוולד בת, "מת הצדק". האישה יולדת תאומים, בן ובת, וקוראת להם כפי שהתבקשה. אחרי שהילדים גדלו קצת, שומע המלך על שמותיהם, והבן מספר לו כיצד מת אביו. הוא מעסיק את הערבי ומצווה על הבן לתעד את כל השיחות שלו עימו, עד שיודה ברצח. יום אחד הערבי אכן מתוודה ונתפס, והמלך שופט אותו למוות. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
שבעת השודדים |
שבע בנות מבודדות על ידי אביהן בבית בצאתו למסע. מוזהרות לשמור על תומתן. שש אינן עומדות בכך. מתעברות ויולדות שישה בנים לשישה שודדים שנכנסו לביתן, בהתחפשם לנשים שבאו להפיג את בדידותן. השודדים ושש הבנות שנישאו להם לאחר שהאב חזר, מעוניינים בבת השביעית המצליחה להימלט על סוס לחצר ארמון המלך והופכת מלכה. בעצת זקנה ערומה נכנסים השודדים לתוך הארמון, מוסווים בשישה שקי צימוקים. תופסים את המלכה תוך איום לשרפה. לילית מצילה את המלכה בעזרת קופסה המשמיעה קול נפץ עז ומזעיקה מצילים. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
הבט אל האלוהים |
בדווי בא לעיר, לשוק, למכור את סחורתו. במקום "מתביית" עליו אדם מקומי וטוען שהוא זקוק לו לצרכי הגנה. בהתחלה מקבלו הבדווי באי רצון, אולם לבסוף הוא משלים עם עוזרו. לאחר יום סופר הבדווי את פדיונו והמקומי עומד מן הצד ומחכה שהבדווי ישלם לו שכר. הבדווי סופר את כספו 3 פעמים ומוצא כי חסר לו מטבע של ריאל אחד. מיד הוא מאשים את המקומי כי גנב. מתעורר ויכוח ואנשי המקום חשים לראות את המחזה. הבדווי מציע למקומי כי ישבע, אבל בצורה מיוחדת: ישא את ראשו ופניו כלפי שמיים. המקומי עושה כן ומתוך מצנפתו נופל הריאל החסר. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
כשהשמים המטירו כותח |
ילד קטן מוצא חרדון ועוקב אחרי. משמגיע החרדון לעץ, מוצא הילד אוצר בנקרה של גזעי העץ. אמו של הילד לוקחת במרמה את האוצר, מאחר שהילד חושב שהאוצר שייך לחרדון. האם מבשלת כותח (מן חלב חמוץ), שמה אותו על הגג כך שיטפטף על הילד. הילד מלקק את הכותח. לאחר מכן הילד מצהיר בפני כל אחד כי נמצא אצלם אוצר. כשושאלים אותו מתי, עונה הילד ביום שירד גשם של כותח. כמובן שאף אחד לא האמין לו, וזאת בדיוק היתה כוונתה של האם. |
גמליאלי, נסים בנימין | |
|
מתעלולי בנואס ובאכבאש |
בנואס ובאכבאש הם שני נוכלים המסדרים את העולם המטופש, כמו לקחת במרמה שור שאינו שלהם, כשהם אומרים לבעל השור שהמלך עושה מעור הקרקפת שמן, דבר שלא היה ולא נברא, או שהם "זורעים" באדמה חלקי בעלי חיים ומוכרים את חלקיהם כמו שמוכרים זרעים המסוגלים לנבוט כבעלי חיים. או מצמיחים עצים וחפצים של כסף וזהב, ומוכרים את העץ כמסוגל לגדל את כל החפצים הללו. פעם עזר בנואס לבאכבאש לכבוש נסיכה (בעזרת תעלול כאילו אשתו צריכה ללדת, והיות ולא היו נשים במקום, היא נשלחה לעזור). גם באכבאש עזר לבנואס לישון לצד נסיכה (שניהם התחפשו לרוכלים, רכשו את ידידות הנסיכה ושפחתה, וכך, ביום גשם, הכניסה אותם הנסיכה לחדרה ועל מנת להשתיקם עוד שילמה להם). שני הידידים שמעו ליד מערה שני שדים משוחחים. שד אחד אמר כי יבש נחל ליד עיר והעיר גוועה בצמא. על מנת להחזיר את המים צריך כמה ענפים מן העץ. שד שני הכה בשגעון בת של סולטן. על מנת לרפא אותה צריך גם כן את ענפי עץ המערה. 2 הידידים שמעו את הדברים ומיהרו לקטוף מן העץ. הם מגיעים לעיר ובעזרת העלים משיבים את המים. המלך, כמובטח, נותן להם חצי המלכות. הם מגיעים לבת המלך החולה, משקים אותה מן העלים היא מבריאה. המלך נותן להם מחצית המלכות וגם את בתו. מאז שהתעשרו החליפו שמותיהם והיו לאזרחים הגונים. |
גמליאלי, נסים בנימין |