תמציות סיפורי המספר

בלילטי, שלום

שם הסיפור	תמצית	רושם	מספר אסע"י
בן השחומה	בן-עשיר מתרועע עם חברים רבים. בעצת אביו בוחן את נאמנותם: מביא שק בתוכו ראש טלה ומספר כי הרג איש ומבקש את עזרתם. החברים מפנים לו עורף, העשיר אומר כי יש לו חבר וחצי. הוא שולח את הבן עם השק אל החצי חבר. וזה בלי שאלות עוזר לו להיפטר מהשק. לפני מותו מצווה העשיר על בנו להביא אליו את חברו, בן השחרוחורת, העובד במאפייה. הוא מבקש כי לאחר מותו ישגיח בן השחרחורת על בנו. כשמת האב, פותח הבן חנות מכולת. לא שמע את מצוות המלך, השאיר יום אחד את חנותו פתוחה ונרדם בפתחה. בת-המלך ראתה אותו, התאהבה בו, נשקה לו ונשכה אותו. בן השחרחורת כותב על מצחו של הבן והופכו לרואה ואינו נראה. כך נכנס הבן לארמון במשך 6 חודשים עד שבת המלך נכנסת להריון. בעצת קוסמיו מחמם המלך את חדר בתו, בן-העשיר מזיע, הכתב מחק מעל מצחו והוא נתפס. לפני הוצאתו להורג הופכו בן השחרחורת לנשר והוא ניצל. המלך מנסה לתפוס את בן-השחרחורת אך נכשל. שוטריו מתאבנים והמלך מסכים להשיא את בתו לבן העשיר. בן-השחרחורת נעשה לסגנו של המלך.	בלילטי, יחיא	14591
חוטב העצים ובנו הענק	לאחר שנים רבות של נישואים נולד לחוטב עצים ואשתו בן. בהיותו בן חצי שנה כבר יצא לעזור לאביו ביער ולבדו נשא את העצים למכירה. גורילה שנהגה לחטוף מדי שנה אישה מהעיר גירשה את הבן מהיער. הלך למלך והודיע לו כי ברצונו להילחם בגורילה. המלך שמח, אימן אותו בשימוש בחרב ותוך כדי אימונים פגש בן החוטב הענק את בת המלך שהתאהבה בו. נאבק עם הגורילה, הרג אותה ושיחרר ממערה שבע נערות שנחטפו על ידי הגורילה. לאחר שהוחזרו לבתי הוריהן ברחו שוב שבע הנערות ליער כי ההורים היכו אותן. הענק מבלה איתן. בת המלך חולה. היא מבריאה רק כאשר הענק חוזר אליה. הם מתחתנים. כשהמלך מת הוא מולך במקומו ונושא לו גם את שבע הנערות.	בלילטי, יחיא	14592
המלך והגנן	מלך זקן השאיר לבנו את המלוכה והשתכן עם אשתו ובתו בטירה ישנה לאחר שיפוץ הטירה חיפשו גנן. גנב מקצועי הציג עצמו כגנן וחי אתם בארמון. הוא מגלה לכל אחד ממשפחת המלך את שמו, בסוד, כי זה שם גס. לכל אחד מהם אומר שם אחר: "מגרד", ,"מתחשק" ו"אשכים". כשפעם נעדרו בני-המשפחה מהבית גנב הגנן את כליהם היקרים והסתלק. הם לא העזו לפרסם את שמו בעיתון כי התביישו מן המילים הגסות. הגנן התעשר ונעשה אדם נכבד באחת העיירות. פעם הזדמנו לשם המלך, אשתו ובתו. הם זיהו את הגנב, כל אחד בתורו קרא בשמו הגס של הגנב והושתק על ידי האחרים. גם הפעם נמלט הגנב ולא הצליחו לתפסו.	בלילטי, יחיא	14858