עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן נוסח חדש: שפמו עשוי כהלכה, עניבה יפה לו על חזהו, צילינדר מגוהץ בידו, ולפני עשיר מוקיר אמנות הוא יושב וקובל על גורלו:

כל ימיו שטן כרוך אחריו לשיטנו.

מה מעשיך? – שאל העשיר.

נגן אמן אני, ולכל-מקום שאני בא, מקדימני השטן תחילה.

כליך מהו? – ביקש העשיר לדעת.

אבוב.

אבוב? יפה בחרת. גם בני בחר לו כלי זה. היום קניתי לו אבוב יקר. שמא תנגן לפני מה שהוא?

נאנח הקבצן והניד ידו כמתייאש:

הנה עיניך הרואות. גם הפעם הקדימני השטן. מה היה בנך חסר, אילו קנית לו את האבוב – מחר?