לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

305

עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

קבצן: נדבה אני מבקש.

עשיר: איני נענה לך עד שתנחש תחילה ותאמר, אם עתיד אני ליתן לך נדבה, או לאו? תכוון אל האמת – אתן, ואם לאו – לא אתן.

קבצן: ניחשתי ומצאתי, שלא תיתן.

עשיר: עכשיו ממה נפשך פטור אני מליתן לך נדבה: כיוונת אל האמת – הרי פיך ענה בי, שלא אתן; לא כיוונת אל האמת – הרי לא קיימת את התנאי, ואין לך עלי ולא כלום.

קבצן: היפך הדברים. עכשיו ממה נפשך חייב אתה ליתן לי נדבה. כיוונתי אל האמת – הרי קיימתי את התנאי, ואתה חייב לקיים הבטחתך; לא כיוונתי אל האמת – הרי שקר ענה פי בך כשאמרתי, שלא תיתן.

עשיר: רואה אני, שאתה ערום כמוני, ואף-על-פי-כן יש הבדל גדול ביני ובינך. אני – עורמתי עומדת לי להיות עשיר, ואתה – עורמתך עומדת לך להיות קבצן; אמור מעתה, שהלכה כמותי.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם