עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

ב"הקדש"‏[33].

קבצן ראשון: בעל-שמחה אני היום; את בתי הבכירה שידכתי.

קבצן שני: מזל טוב! מי הוא החתן?

קבצן ראשון: איציקל הגיבן שלנו.

קבצן שני: שידוך יפה. בעל-שפע הוא איציקל שלנו… ומה נדוניה פסקת לו?

קבצן ראשון: ידע ממזר זה לפשוט עורי מעלי. ליטה וז'אמוט נתתי לו: מעכשיו שלו הן ואני אסור לחזור על הפתחים בשתיהן.

בקצת מקומות – בייחוד בליטה – קוראים "הקדש" לבית שהציבור מייחד אם בשביל חולים עניים, או בשביל אורחים קבצנים.