בין איש לאשתו

ההוא שבא אל הרב שבעירו:

את אשתו הוא מבקש לגרש.

אמר לו הרב:

מה דבר רע מצאת בה?

השיב הלה:

רבי, אשה כּשירה היא, אבל מכוערת.

קרא הרב לרבנית שתבוא, וכשנכנסה אמר לאותו איש:

הסתכל בזו, ועמה אני יושב יותר משלושים שנה ואיני מגרשה.

החזיר לו האיש:

רבי, עליך כבר אמרו חכמים: ״כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו״[2], ואילו אני אינני לא רב ולא גדול, אלא אדם פשוט...

[2] סוכה נב, א.