מומרים ומוסרים

מוסר חלה ונסתכן. ראה, שהגיע קיצו, קרא לבנו ואמר לו:

בני, עשה אוזנך כאפרכסת ואגלה לך סודות, שפירנסו אותי, ואם בדרכי תלך יפרנסו הסודות הללו גם אותך. פלוני הסוחר לאריג עושה סחורה באריג הבא ממדינות-הים, ומכס למלכות אינו משלם. והרי הוא חייב לשלם לך שכר-שתיקה. פלוני המוזג מוכר משקאות שתוּקים, וגם הוא חייב לשלם לך שכר-שתיקה. פלוני הקבלן מלסטם את המלכות, כל-שכן שהוא חייב לשלם לך שכר-שתיקה...

אמר לו הבן:

אבא, אתה זקן ורגיל ונשאו פניך, אני, כשאבוא אליהם לדרוש שכר-שתיקה, יתלו בי עלילה וימסרוני לרשות כדי להיפטר ממני.

נענה החולה ואמר;

חס ושלום, בני, שתוציא לעז על אנשים מישראל. "נעלם" אתה, ואין ישראל חשודים, חלילה, שימסרו "נעלמים" לרשות...

(עיין לעיל סימן 1373 וגם הערה לסימן 1059).