גנבים וגזלנים

איכר בא לעיר, נכנס לפונדק לשתות כוס יי"ש והניח עגלתו וסוּסוֹ ברחבה שלפני הפונדק. אותה שעה עברו שם שני גנבים. נסתכל אחד מהם בסוסו של האיכר ואמר לחברו:

סוס יפה, וראוי הוא שתהא ידנו בו.

אמר לו חברו:

האיכר ידלוק אחרינו וידביקנו.

נענה הראשון ואמר:

יודע אני עצה לכך. בוא וארתום אותך במקומו של הסוס, וּכשׁיצא האיכר מן הפונדק יבּהל ויטפל בך, ולא ירדוף אחרי.

וכך היה: כשיצא האיכר מן הפונדק ומצא אדם רתום בעגלתו והסוס איננו, נבהל מאד ושאל:

מה לך פה, וסוסי היכן?

החזיר לו הלה:

אני סוסך... לפני כמה שנים נכשלתי בעבירה חמורה, ולכפרת עוון נגזרה עלי גזירה מן השמים, שאיעשה סוּס ואעבוד עבודות-סוּס. עכשיו, ברגע זה, נסתיימה הגזירה ושבתי להיות אדם כבתחילה.

נצטער האיכּר שהשתמש הרבה שנים באדם שנעשה סוס, ביקש מאתו סליחה על המכות שהכהו כל אותן השנים, התירו ושלח אותו לחופשי.

למחר-מחרתיים חזר ובא האיכר לעיר והלך ליריד של הסוסים לקנות סוס חדש. ראה סוס עומד למכירה בפינה ומיד הכירו: סוסו שלו הוא זה. ניגש אליו, הניח לו יד על צווארו ואמר לו:

אוי לך, שוטה: כבר נענשת פעם אחת ונעשית סוס, כיצד לא נזהרת ונכשלת שוב בעבירה?...