שקרנים רמאים וזייפנים

משיחתו של חייל זקן:

אתם, פרחחים, כמה היא עבודתכם לקיסר? מתענית-אסתר עד פורים. אנחנו – עשרים וחמש שנים שלימות עבדנו לניקוֹלי פּבלוֹביץ', עליו השלום. מלך קשה היה, אבל ידע להוקיר וּלכבּד חייליו הנאמנים. שׁמע על מעשי גבורתי בּסיבסטוֹפּוֹל וציווה שאבוא אליו. באתי. רהיתי ובאתי. וּלחינם רהיתי. שעה שלימה סיפר עמי, ובידו ממש תלה לי צלב גיאורגי זה על חזי. מכאן ואילך הייתי יוצא ונכנס אצלו. וכשהייתי נכנס, מיד היה רומז לה, לקיסרית, ואומר:

"סאשׁה, שׁיפתי את המיחם; פנחס בא לשתות טה"...