(קטע)

מעשה באדם אחד שלא היה לו צל. ובאותו לילה עצמו עשה תשובה ונתחרט, ויינחם יי על הרעה. ובאותו לילה עצמו היה רואה צלו להצילו מרעתו.

הערות

להלן הקטע במלואו:

וגם רמזו 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת' חסר לרמז סוכת דוד הנופלת הנתנת לישראל לבד כי הם תחת כנפי השכינה להיות צל ראשם להצילם מרעתם: ובפרשת שלח לך כתב על פסוק סר צילם מעליהם וזה לשונו: "יתכן שירמוז למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא, ולכך נאמר כי סר צילם מעליהם ונגזר עליהם מיתה, ויי אתנו." עד כאן לשונו: והרמב"ן ז"ל פירש סר צילם מעליהם, שהוסר הצל מעל ראשם ממה שידוע כי בליל החותם הגדול של הושעה רבא הוא יום כ"ו לבריאת עולם, לא ימצא צל לראש מי שעתיד למות באותה שנה וזה כאילו אמר כבר נגזר: ועל כן יזהר כל אדם כשיראה עצמו והשתכחת (=ומצא) חסר שיעשה תשובה. כי מראין לו לאדם שיעשה תשובה כמו שמראין לו לאדם חלומות רעים וסימנים רעים, הכל כדי שיעשה תשובה ומעשה שהיה באדם אחד שלא היה לו צל ובאותה לילה עצמה ראה צילו להצילו מרעתו.

וברוקח כתוב טעם לאותה לילה "כי בחג נידונים על המים והוא יום אחרון שבחג שבו נחתם לחיים כי כפי צורך החיים כך המים באים לעולם." עד כאן לשונו.

(ליל הושענא רבה – נקרא גם "ליל החותם". יש המאמינים שלילה זה הוא המועד האחרון לכפרה, לאחר חתימת גזרי הדין ביום הכיפורים. לפיכך נוהגים לערוך "תיקון" – עיסוק בתורה ולימוד משניות).

(ה, קצז). כפתור ופרח, 49.