מעשה באחר שאמר בשעת השובע: "הנה יש לי תבואה הרבה ומה מועיל לי? כל כך יש שובע, כשאני צריך לשני מנעלים, אני צריך למכור מידת תבואה לקנות שני מנעלים. כי אם היתה תבואה מעט ביוקר, הייתי עשיר. כי יש לי הרבה תבואה בשדה ומה יועיל אם יקנו בזול?"

אמרו לו: "כיון שבשביל תקנתך אתה חפץ בקלקלת העולם – שמא לא תחיה בקציר."

וכן היה: מת קודם הקציר.

לכן אל יבקש אדם תקלה לאחרים בשביל תקנתו. וכל שהוא חפץ בתקנת העולם ואינו חושש בתקנתו קודם, תקנת העולם גם תקנתו תעשה.

(ה, קפח). ס' חסידים, הו"ל ויסטינצקי, סי' תעה, 136.