|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
הנמרצה שבקללות |
|
טקסט |
אחד היה מחרף ומבזה את החסיד, לא נפלו פניו. והיה מקללו בחייו ובממונו. היה מקללו, שיזדמנו לו עוונות הרבה, כדי שלא יהיה בן העולם הבא – ונפלו פניו. אמרו לו תלמידיו: "מה נפלו פניך?" אמר להם: "שביישני, הרי לא פגם אותי, ואין אני חפץ בכבודות, כשמת אדם לא ייהנה מכבודו. וכשקיללני בהנאת העולם הזה – כל זה כלה. אבל כשקיללני בהנאת עולם הבא, למרוד בהקדוש ברוך הוא, דאג לבי, פן יגרום עוון. והתפללתי, שלא ישמע קול מקללים אלא קול מן המברכים." |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
קללה, עולם הבא |