אחד שלח שליחו לקנות בהמה בכפר. קנה השליח הבהמה, נשמטה הבהמה מן הקשר וברחה ליער. והיה השליח בפחד ‏ביער, שלא יפגעוהו; והיה מתבייש לבוא לביתו בלא הבהמה, פן יחשדוהו ויאמרו: "לא קנה הבהמה ותפש המעות!"

טרח הרבה והלך בלילה, עד שנמצאה הבהמה בעדר שברחה שמה.

והביא הבהמה ונשחטה. ונתגלגל, לאחר שנמלח הבשר, שאכלו הכלב והנשאר בושל בקדרה, בא הכלב ולקח הבשר מן הקדרה חם ושיבר הקדרה ואכל הבשר. ואמר החכם, שלא על חינם נעשה הדבר. ואמרו לו מה שנעשה. ואמר: "ברוך המקום שמנעני מלאכול המאכל, שבסכנה בא לביתי!"

(ה, קפו). ס' חסידים, הו"ל ויסטינצקי, סי' קנא, 65.