|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
דמיון מתעה |
|
טקסט |
הרב רבי יצחק מלובלין הלך פעם בנערותו לרבו. וירד גשם, והיה קור גדול, ותעה בלילה. וראה מרחוק בית מאיר ביער ונכנס לשם; והיה הבית יפה וחום בו, והחיה את נפשו שנתייסרה מאד מהגשם והקור. והיתה שם רק אשה אחת יפת תואר ולא ידע מה לעשות אודות יחוד. והיא רצתה לפתותו לעבירה ואמרה שהיא פנויה וטהורה. ונצטער מאד בהסתותיה ופיתויה, והשיב לה: "קיבלתי עלי, שלא אעשה אפילו דבר הרשות, רק מה שיגיע ממנו תענוג ונחת רוח ליוצרי!" וכשהשיב כן, נעלם הכל ולא היה שם לא יער ולא בית ולא אשה, ומצא את עצמו עומד על הדרך, שהיה צריך ללכת בו. מיד ראה, שהיה הכל דמיון, כדי לנסותו [את המעשה מספרים גם על ר' אלימלך]. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
יצחק מלובלין (רבי), ייחוד, פיתוי, עמידה בניסיון, אלימלך (רבי) |