אביי נעצב ונדהם ימים רבים, מפני שאמרו לו, שחלקו לעולם הבא עם פלוני הספר שכנו, שהיה נותן לאביי שלום בכל ערב שבת.

ואמרו לו בחלום: "דע, כי האיש הזה יש בו מעשים טובים שלא תוכל לעשותם. כי הוא עושה מקום מיוחד לנשים להקזה, שלא תתגלינה לפני האנשים. כי יש לו חלוק רחב ומקום הקזה שבו יש נקבים רבים, וכשיקיז אשה ילבש אותה, שלא יסתכל בה, ועוד יש לו מקום חוץ לחנותו שישימו שם שכרו אם מעט ואם הרבה; ומי שאין לו מה שיתן, יבוא בלא בושה ויעשה כל צרכו וילך לדרכו; והוא לא ידע, מי נתן ומי לא נתן כלום. ולפיכך היה המקום נעלם ממראה עיניו, שלא יראהו; ובלילה יפתח אותו ויקח מה שימצא בו ויתפרנס ממנו עם אנשי ביתו והיה נותן מקצתו לצדקה. על כן הוא זוכה להיות במחיצתם של צדיקים."

וייטב הדבר בעיני אביי ותשקוט נפשו ויסר מצרתו ומאנחתו.

להלן הנוסח בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כב, עמוד א:

רבי ברוקא חוזאה הוה שכיח בשוקא דבי לפט, הוה שכיח אליהו גביה, אמר ליה: איכא בהאי שוקא בר עלמא דאתי? – אמר ליה: לא. אדהכי והכי חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאני אוכמי, ולא רמי חוטא דתכלתא בגלימיה. אמר ליה: האי בר עלמא דאתי הוא. רהט בתריה, אמר ליה: מאי עובדך? – אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר. למחר אמר ליה: מאי עובדך? – אמר ליה: זנדוקנא אנא, ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד, ורמינא פורייאי בין הני להני כי היכי דלא ליתו לידי איסורא. כי חזינא בת ישראל דיהבי נכרים עלה עינייהו מסרנא נפשאי ומצילנא לה. יומא חד הוות נערה מאורסה גבן דיהבו בה נכרים עינייהו, שקלי דורדייא דחמרא ושדאי לה בשיפולה, ואמרי: דיסתנא היא. אמר ליה: מאי טעמא לית לך חוטי ורמית מסאני אוכמי? – אמר ליה עיילנא ונפיקנא ביני נכרים כי היכי דלא לידעו דיהודאה אנא, כי הוו גזרי גזירתא מודענא להו לרבנן, ובעו רחמי ומבטלי לגזירתייהו. ומאי טעמא כי אמינא לך אנא מאי עובדך ואמרת לי זיל האידנא ותא למחר? – אמר ליה: בההיא שעתא גזרי גזירתא, ואמינא ברישא איזיל ואשמע להו לרבנן דלבעי רחמי עלה דמילתא. אדהכי והכי אתו הנך תרי אתי. אמר ליה: הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו. אזל לגבייהו. אמר להו: מאי עובדייכו? – אמרו ליה: אינשי בדוחי אנן, מבדחינן עציבי. אי נמי, כי חזינן בי תרי דאית להו תיגרא בהדייהו – טרחינן ועבדינן להו שלמא.

ג (צב). חיבור יפה 21 (בבלי, תענית, דף כא, ב); ליקוטי המעשיות, גסטר, סי' תיג; מעשה-בוך (גסטר), סי' 65. ב"י ב, 221-220, 354. – צפונות, קפה ("אבא אומנא").