נאמר באונקלוס הגר אשר חיבר התרגום של התורה, והוא היה גר. וישמע עליו המלך קיסר שנתגייר. וישלח מלאכים להביאהו לפניו. וכראותו אותם, ישב ודרש ואמר להם פירושי התורה ושכרה, עד שנתגיירו.

וישלח המלך קיסר מלאכים שנית ויצו אותם שלא יתוכחו עמו, כדי שלא יעשה להם כאשר עשה לראשונים.

ויאמר להם: "‏שמעו ממני דבר אחד."

ויאמרו לו: "מהו הדבר?"

ויאמר להם: "‏מנהגו של עולם, שילך העבד לפני אדוניו בנר ואבוקה להראותו הדרך."

ויאמרו: "כן הוא."

ויאמר להם: "ראו, מה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל! שנאמר: 'ויי הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם'. [שמות יג, כא]"

ויפרש להם פירושים עד שנתגיירו.

וישלח המלך קיסר מלאכים שלישים ויצוום שלא ידברו עמו ולא ישמעו מפיו דבר. וילך עמהם. וישא עיניו וירא בפתח המזוזה וישם ידו על המזוזה.

ויאמרו לו: "מה זאת?"

ויאמר להם: "מנהגו של עולם: מלך בשר ודם לבוא חדר בחדר לפנים, ושריו ועבדיו שומרים אותו ויושבים בשערים, והקדוש ברוך הוא אינו עושה כן, אלא מביא אותם לפנים מביתם והוא יושב על פתחי ביתם לשמרם, שנאמר: 'יי ישמר צאתך ובואך!' [תהלים קכא, ח]"

ונתגיירו גם הם, בראותם זאת. וכראות קיסר כך, נמנע מלשלוח עוד מלאכים.

ראה גדולתו של חסיד זה במעשיו, והוא היה גר אוהב חכמה ותורה.

(ג, לז). חיבור יפה, 18-17 (בבלי, עבודה זרה, דף יא, ב); גסטר, סי' רפדז. ב"י ב, 92-91, 342 (= סי' 78).