פבלו נרודה (1973-1904)
מתוך: אבני השמים יִקְשֶׁה עָלַי לְסַפֵּר אֶת שֶׁעָבַר עָלַי בְּקוֹלוֹמְבְּיָה, מוֹלֶדֶת אֲסִירַת תּוֹדָה שֶׁל הָאִזְמָרַגְדִּים הָעֲצוּמִים. אֵרַע שֶׁבִּקְּשׁוּ שָׁם אֶחָד כָּזֶה בַּעֲבוּרִי, חֲשָׂפוּהוּ וְלִטְּשׁוּהוּ, הֱנִיפוּהוּ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כָּל הַמְשׁוֹרְרִים לְהַגִּישׁוֹ לִי, וּבִהְיוֹתוֹ נִשָּׂא מַעְלָה בִּידֵיהֶם הַמְאֻגָּדוֹת-יַחְדָּו שֶׁל כָּל הַמְשׁוֹרְרִים, הִמְרִיא הָאִזְמָרַגְד שֶׁלִּי, אֶבֶן שְׁמֵימִית, עֲדֵי נָמוֹג לוֹ בָּאֲוִיר, בִּסְעָרָה שֶׁטִּלְטְלָה אָז אֶת כֻּלָּנוּ בְּרֹב פַּחַד. הַפַּרְפָּרִים בְּאֶרֶץ זוֹ, בִּמְיֻחָד אוֹתָם שֶׁבִּמְחוֹז מוֹסוֹ, מַבְהִיקִים בְּזִיו לֹא יְתֹאַר וּבְעֵת שֶׁאֵרַע הַדָּבָר, לְאַחַר שֶׁהִמְרִיא הָאִזְמָרַגְד, זֶה אַךְ נָמוֹגָה הַסְּעָרָה, נִמְלָא כָּל הֶחָלָל בְּפַרְפָּרִים בְּרֶטֶט כְּחֹל, אֲשֶׁר הִכְהוּ אָז אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וַעֲטָפוּהָ בְּצַמֶּרֶת צְפוּפָה, כְּבַיָּכוֹל, לְפֶתַע, צָמַח מִבֵּינוֹתֵינוּ, הַמְּשׁוֹרְרִים מֻכֵּי הַתֵּמַהּ, אִילָן עֲנָק, כָּחֹל. (כל זה ארע בקולומביה, בנפת צ'אראקירה, באוקטובר שנת ..194. מעולם לא הוחזר אלי עוד האזמרגד ההוא)
Pablo Neruda (1904-1973)
De: Las piedras del cielo Es difícil decir lo que me pasó en Colombia, patria reconocida de las supremas esmeraldas. Sucede que allí buscaron una para mí, la descubrieron y la tallaron, la levantaban en los dedos todos los poetas para ofrecérmela, y, ya en lo alto de las manos de todos los poetas reunidos, mí esmeralda ascendió, piedra celestial, hasta evadirse en el aire, en medio de una tormenta que nos sacudió de miedo. En aquel país las mariposas, especialmente las de la provincia de Muzo, brillan con fulgor indescriptible y en aquella ocasión, después de la ascensión de la esmeralda y desaparecida la tormenta, el espació se pobló de mariposas temblorosamente azules que oscurecieron el sol envolviéndolo en un gran ramaje, como si hubiera crecido de pronto en medio de nosotros, atónitos poetas, un gran árbol azul. (Este acontecimiento sucedió en Colombia, departamento de Charaquira, en octubre de 194... Nunca recuperé la esmeralda.)
מספרדית: אבנר פרץ
