א.א. האוסמן (1936-1859)
אֶל תּוֹךְ לִבִּי מַשָּׁב קַטְלָן נִשָּׂא מֵעֲרָבוֹת: מָהֶן גִּבְעוֹת-תְּכֹל אֵלֶּה, בָּן תְּרָנִים, זִכְרֵי חַוּוֹת? זוֹ אֶרֶץ, בָּהּ כָּל שֶׁאָבַד נִשְׁקָף מוּאָר זִיו-הוֹד, דַּרְכֵי גִּיל בָּן הָיִיתִי נָד שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד.
A.E. Housman (1859-1936)
Into my heart an air that kills From yon far country blows: What are those blue remembered hills, What spires, what farms are those? That is the land of lost content, I see it shining plain, The happy highways where I went And cannot come again.
מאנגלית: אבנר פרץ
