אלפרד דה מוסה (1857-1810)
כשבגלל מאורע רב עצבת – זמר כְּשֶׁבִּגְלַל מְאֹרָע רַב עַצֶּבֶת פָּסָה תִּקְוָה וְנִכְזֶבֶת עִמָּהּ גַּם חֶדְוָה, לַדִּכְדּוּךְ אָז מַרְפֵּא חִישׁ אֶמְצָא לִי בְּנֹעַם מַרְנִין מוּזִיקָלִי וְעִמּוֹ בְּחָזוּת אֲהוּבָה! יִתְרוֹן וְרֹב כֹּחַ יָאֶה לְסֵבֶר מְלֵא זִיו וְנָאֶה מֵאֲשֶׁר לַלּוֹחֵם הֶחָמוּשׁ, וְאֵין עֹנֶג רַב מִלִּשְׁמֹעַ לַחַן אָהוּב וְלִגְמֹעַ צְלִילָיו וּבַיֹּפִי לָחוּשׁ!
Alfred de Musset (1810-1857)
Quand on perd par triste occurrenc - Chanson Quand on perd, par triste occurrence, Son espérance Et sa gaieté, Le remède au mélancolique, C’est la musique Et la beauté! Plus oblige et peut davantage Un beau visage Qu’un homme armé, Et rien n’est meilleur que d’entendre Air doux et tendre Jadis aimé!
מצרפתית: אבנר פרץ
