אלפרד דה מוסה (1857-1810)
שירה של ברברין אַבִּיר יְפֵהפֶה הַיּוֹצֵא אֶל הַקְּרָב, בְּרֹחַק כִּי רַב, מַה שָּׁם תַּעֲשֶׂה? וְכִי לֹא רָאִיתָ: אָפֵל כֹּה הַלֵּיל, וּבְצִלָּהּ שֶׁל תֵּבֵל רָעָה תֶּחֱסֶה. דִּמִּיתָ, זִכְרוֹן אַהֲבָה נִזְנָחָה מִן הַלֵּב כְּבָר נִמְחָה וּנְשִׁיָּה תְּכַסֶּה. אֲבוֹיָה! אֲבוֹי! לִמְבַקְּשֵׁי תְּהִלָּה, בְּעָשָׁן הִיא עוֹלָה, זְמַן יִמְחַק וְיַמְסֶה. אַבִּיר יְפֵהפֶה הַיּוֹצֵא אֶל הַקְּרָב, בְּרֹחַק כִּי רַב מֵאִתָּנוּ, דּוֹמַעַת אֲנִי, זוֹ שֶׁלָּהּ נֶאֱמַר: "מִשְּׂפָתַיִךְ לֹא סָר מֶתֶק חִיּוּךְ, מָה אָהַבְנוּ"
Alfred de Musset (1810-1857)
Chanson de Barberine Beau chevalier qui partez pour la guerre, Qu'allez-vous faire Si loin d'ici? Voyez-vous pas que la nuit est profonde, Et que le monde N'est que souci? Vous qui croyez qu'une amour délaissée De la pensée S'enfuit ainsi, Hélas ! hélas ! chercheurs de renommée, Votre fumée S'envole aussi. Beau chevalier qui partez pour la guerre, Qu'allez-vous faire Si loin de nous? J'en vais pleurer, moi qui me laissais dire Que mon sourire Etait si doux.
מצרפתית: אבנר פרץ
