אמילי דיקינסון (1886-1830)
אני אפאחת! מי את? אֲנִי אַפְאַחַת! מִי אַתְּ? נָא אִמְרִי! אַפְאַחַת, אַתְּ, כָּמוֹנִי? אִם כָּךְ, אָנוּ זוּג! לְבַל יְגַלּוּ, נָא שִׁמְרִי זֹאת בְּסוֹד! לִהְיוֹת מִישֶׁהִי, כַּמָּה זֶה מוֹגִיעַ! כִּצְפַרְדֵּעַ לַחְשֹׂף אֶת עַצְמֵךְ, יָד לִלְחֹץ – וּלְהַצִּיג אֶת עַצְמֵךְ בְּיוּנִי-אֵין-קֵץ לוֹ מוּל מַעֲרִיצִים דְּבִיקִים כְּמוֹ בֹּץ.
Emily Dickinson (1830 – 1886)
I’m Nobody! Who are you? I’m Nobody! Who are you? Are you – Nobody – too? Then there’s a pair of us! Don’t tell! they’d advertise – you know! How dreary – to be – Somebody! How public – like a Frog – To tell one’s name – the livelong June – To an admiring Bog!
מאנגלית: אבנר פרץ
