אלונסו דה לדסמה (1623-1562)
נשמתי היא במדריד לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת, עוֹלָם, אֵיךְ אַצְלִיחַ, מִפְּנֵי זִיוְךָ נִסְתָּר תָּמִיד, גּוּפִי שׁוֹכֵן לוֹ בְּסֶגוֹבְיָה, נִשְׁמָתִי הִיא בְּמַדְרִיד. בָּדָד שׁוֹקֵט לִי בְּמוֹ אֹפֶל, סְבִיבִי שׁוֹלְטִים פִּרְצֵי רוּחוֹת, בְּעֵירֹם וּבְרֹב עֶצֶב, בְּלִי נְשָׁמָה וּנְטוּל תְּחוּשׁוֹת. אֲבָל עַל פְּנֵי צִיַּת הַנֶּפֶשׁ פִּירָמִידוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת, אוֹתָן, תִּקְווֹת-תְּהִלָּה יָאִירוּ, אֶת הַיֵּאוּשׁ הֵן דּוֹחֲקוֹת. גּוּפִי שׁוֹכֵן לוֹ בְּסֶגוֹבְיָה, נִשְׁמָתִי הִיא בְּמַדְרִיד.
Alonso de Ledesma (1562-1623)
Mi alma está en Madrid Cómo puedo vivir, planeta justo! De todo tu brillo [ ]? Mi cuerpo está en Segovia, Mi alma está en Madrid. Estoy quedo solo en la oscuridad, En el [ ] de cada ráfaga, En la tristeza y con desnudez, Sin sentido ni alma. Sin embargo, sobre el desierto de mi espíritu Hay torres de una pirámide Con la esperanza de la gloria iluminados: La desesperación tiene que ser lo quiera; Mi cuerpo está en Segovia, Mi alma está en Madrid.
מספרדית: אבנר פרץ
