דיואן שאמס מטבריז: גזאל 36

הַגַּלְגַּל, שֶׁבַּמִּזְרָח בּוֹעֵר,

אוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד הִנּוֹ הַלַּיְלָה,

וּבַכֵּרָה הַזּוֹ, הַסַּהַר הַזּוֹהֵר,

עִמָּנוּ יִוָּתֵר הַלַּיְלָה.

דָּרוּךְ, מָתוּחַ, חוֹרֵשׁ רֹעַ,

הָרָקִיעַ עוֹצֵר וּמְבַקֵּשׁ לִמְנוֹעַ

אֶת הַשָּׂדוֹת מִפְּנֵי תַּכְלִית מַרְגּוֹעַ

תַּכְלִית מִבְחָנֵנוּ הַלַּיְלָה.

מְחָא כַּפַּיִם מִשְׁתָּאֶה

נִלְהָב עֲלֵה עִמָּנוּ, הֵרָאֵה

טֹל חֵלֶק בִּמְחוֹלֵנוּ הַגּוֹאֶה

בְּעוֹד אָנוּ בְּמֵיטָבֵנוּ הַלַּיְלָה.

הוֹ, פַּיְטַן שֶׁל מֶתֶק אַהֲבָה

גַּלֵּה נָא לָנוּ סוֹד הָאַהֲבָה.

לְמוּסִיקָה סוֹעֶרֶת מִתְאַוָּה

נַפְשֵׁנוּ, עוֹרֶגֶת לָהּ הַלַּיְלָה.

עַז כְּלָבִיא הַשְּׁבִיל דּוֹהֵר,

לֹא כְּשׁוּעַל, לִבְרֹחַ מְמַהֵר,

גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת, עֵת נִתְפַּלֵּל, גּוֹהֵר

וְאֶת חַיֵּינוּ מְבָרֵךְ הַלַּיְלָה.

כְּאֶשְׁכּוֹלוֹת הִבְכִּירוּ, אַל נָא יֵמַר

עֲסִיסְכֶם, יִמְתַּק נָא כַּנֶּקְטָר,

בְּמֶתֶק הַסֻּכָּר

נְמַלֵּא נָא אֶת הַלַּיְלָה.

אֶבֶן חֵן בּוֹהֶקֶת לָהּ נִכְסַפְנוּ

בִּשְׁבִילָהּ נִלְחַמְנוּ, רַבְנוּ, נֶהֱדַפְנוּ

בְּקִנֵּנוּ שׁוֹכֶנֶת הַלַּיְלָה

בְּתֵבַת אוֹצְרוֹתֵינוּ הַלַּיְלָה.

אֶת שַׁאמְס אִישׁ טַבְּרִיז אִם תִּשְׁאֲלוּ

עַל טְעָמָיו שֶׁהֵם כֻּלָּם שֶׁלּוֹ –

אַחְדוּת יֵשׁ בְּלִבּוֹ הַלַּיְלָה

בְּצַו  עֶ לְ י וֹ ן  הַלַּיְלָה.

תרגם על פי התרגום מפרסית של שהריאר שהריארי: אבנר פרץ