כשבאנו מתימן אסור לנו היה להחזיק רובה, כלי נשק אסור ליהודים. באנו כאן, בשמחה, איך זה בארץ שלנו נותנים לנו נשק, רובה ביד שלך ואתה צריך ללמוד וזה. זה היה משהו! הנאה הנאה הנאה גדולה, שאתה באת מתימן והיה לך אסור, לא ראית, לא הסתכלת. ראית אצל הערבים אבל אסור לך להחזיק את זה.

היינו גרים בישע עולים חדשים, גייסו אותנו לצבא * מחנה עמוס. גייסו אותנו בשביל להחזיק ברובה בשביל לשמור במחנה, איפה שאנחנו גרים בינתיים. אז הלכנו כמה בחורים הלכנו ללמוד במחנה עמוס, לא ידענו מילה אחת עברית * מעברה. אבל נתנו לנו רובה, אמרו לנו זה קת וזה קנה, וזה גוף וזה זה... בסדר. אני מה איכפת לי קוראים לה רובה וזהו **. אבל צריך לדעת הכל בסדר. זה קוראים לה... מסמהה? (מה שמה?) אני כבר שכחתי את ה.. מחסנית לא מחסנית, לא היתה מחסנית, היתה... כן מחסנית היתה, בסדר. אבל בלי כדורים, כי פחדו לתת לנו אנחנו לא יודעים.

יום ששי היה, היה קשה לנו קשה ביום ששי באמת. ביום ששי אני צריך הביתה, לקרא שיר השירים וזה, מה זה? אף פעם לא היה ביום ששי ואני במקום אחר, * בית כנסת. היה שומר אחד במחנה. רק אנחנו. היינו שלוש עשרה חבר'ה והיה שמה תיל כזה, גדר כזה, היו בו איזה עשרים שלושים ערבים. לא ידענו מה זה, למה הם שמה בכלל. רק בסוף ידענו שהם שבויים. * קשור עליהם ככה בחוטים וזה. טוב, בא אלי השומר הזה בזה, ספר אותם כנראה ואמר: "כַ'בֵר כַ'בֵר, שני ארבים ברכ'ו". אני אומר מה זה ברכ'ו? הוא לא אמר: שני ערבים "ברחו", "ברחו" - שאני אדע. שני ארבים ברכ'ו. מה ברכ'ו? לא ידענו בכלל, כולנו מסתכלים, אבל היה רואה אותי שאני מעוניין לעזור לו אבל לא מבין. אמרתי: אה... כן כן כן. אמר כן כן, שמח שאני אמרתי כן.

הולכים לחפש, אני ראיתי בחיטה שני מקומות ששכבו וזחלו. אז אני רואה מקום כאן ומקום כאן, אני רואה זה.. אמרתי זה יכול להיות כמו שאנחנו מלמדים אותנו לזחול *. אני מסתכל ככה ככה, אני רואה אותם בסווווף השדה שני אנשים. אני אומר וואו... ערבי וואו... מפקד וואו... מפקד. אין לי שום מושג: וואו.. מפקד. הוא אומר: בוא הנה *. אה אה אה. אני מראה לו שני זחילות, אבל אני לא יודע להגיד מה להגיד זחילות - אה. הוא עשה ככה ועזב אותי והלך. ואני חשבתי שהוא אחרי, ואני רץ רץ, והרובה ביד שלי אבל אין כדורים. רץ רץ רץ, מגיע עד שמה, היה ביצות, אבל ביצה מה זה.. * מדי. אבל מה, הייתי שוקל 45 קילו. הייתי קופץ עם הרובה תופס ככה תופס ככה עד שיצאתי לכביש. הם כבר * כבר כמעט מגיעים ל*. אני אחריהם. ראו אותי עם הרובה, אמרו יא כ'ווג'ה יא כ'ווג'ה ("הו אחינו הו אחינו"), עמדו ככה, פחדו ממני. אני אומר: אמת התורה לאו תסיר מן האנה שאני אתן לך כדור. אדי לך מעבר ("אתן לך כדור"), לא בעברית, הכל בערבית. אני מסתכל שמאלה - אין אף אחד אחרי. או ואבוי. לא החברים שלי ולא זה שהיה שומר המפקד. ואני מת מפחד. ראו אותי שאני כמה פעמים עושה ברובה ככה ואין שום דבר - ראו את הפנים שלהם כבר לא זה מה שהיה. הום רוצים לגשת אלי, ל... אני יודע מה יעשו? ועשיתי ככה ככה כבר לא פוחדים. די. אני פוחד אני לא יודע מה לעשות. איך נתן לי רובה אלממזר אל אבן אלממזר לא נתן לי מעבר. כדור, שאני אירה יפחדו ממני.

אני בתוך המתח הזה אני לא ידעתי שכבר ג'יפ עשה סיבוב משמה והם היו באמצע. תפסו אותם, הביאו אותם אלי ואני *. אני אומר לו: יא ממזר. למה לא באת בזמן? עכשיו אני מדבר בעברית, אני מדבר איתו בערבית. מתחילים ללטף אותי לנשק אותי שלושה חיילים שאני עמדתי וזה וזה, אבל הם לא מבינים אותי ואני גם לא מבין אותם, אבל בקללות אני מקלל, שהם לא באו. אותו רגע הביאו לי כדור: זה - אין. אין זה. אני מראה לו: הכדור הזה - פה. אין זה. מה זה? זה זה אין זה מה זה. הבינו אותי אמרו קח אותם למעצר לעמוקה* אני אמרתי להם, ** לא. שבת. אסור. מה זה שבת? קולת ("אמרתי"): שבת, שיר השירים. *** קח אותם. הם רוצים שאני אטפל בהם והם עומדים, קח אותם על המשאית. אמרתי: איטלעו ("עלו!") ערבית אני יודע. איטלעו – טלעו (עלו בציווי – עלו בזמן עבר).

בא אחד מהחברים שלי, לקח את הרובה ונתן לו בכת שלו על הערבי. אני אמרתי יא ממזר אתה תכאיב לו, למה תכאיב לו ככה? קאל ("אמר") הוא ערבי. קולת מה ערבי... התחלתי אני והוא ויכוח. למה הוא יעשה *** אני עצמי אדם טוב. הערבים ראו שאני ככה נפלו שניהם על הרגלים שלי. נישקו אשמור עליהם. ** * את זה רק הוא לא יגע בהם. אז הם אמרו קח אותם. ראו שאני רחמן ככה, אמרו טוב, הוא יקח אותם, הוא מכיר [החבר המכה]. אמרתי: לא הוא יקח אותם רק מישהו אחר. הוא הרביץ להם, מה הם עשו? הוא אמר לי הוא רוצה ללכת לאבא שלו ולאמא שלו. הערבי אמר. קולת ליש הרבת ליש ("אמרתי למה ברחת למה?") למה ברחת? אמר: יא אכ'וותא אשתי ענד אבי ואומי ("הו אח שלנו, אני רוצה לאבי ואמי"). קולת הוא צודק. הוא צודק * אבא שלו ואמא שלו. אני היום מתבייש לדבר הדברים האלה, אבל זה הייתי ככה מה אני אגיד? * מאוד * אבא שלו ואמא שלו הוא צודק הוא רוצה ללכת לשמה, מה? אז אומרים לי הם עשו... אמרתי אני לא ראיתי שהם עשו שום דבר, תחזיר אותם לאבא שלהם ואמא שלהם! אז ראו אותי שאני ככה, אמרו טוב, אתה לא תלך. לך לבית כנסת, אומר לי, יא ממזר.

אני מתרגז עליהם שעכשיו זמן שיר השירים, שבת עד תיכנס ואני הם העסיקו אותי עד עכשיו. לקחו אותם. ביום ראשון חזרנו למחנה עמוס, הביאו לנו כדורים. אומרים * לירות. ככה מכניסים כדור, בודדת, צרור, אבל זה בודדת, אחת שתים. לימדו אותנו אבל אני הייתי משוגע. אמת. אני מדבר הכל רק אמת. אני היה מראה לי המטרה - על המקום כפי שלימד אותי. במקום. היו באים אומרים: תסתכל - בול. הייתי לא יודע מה זה בול. אצלנו בערבית יקולו בול - ישוך ("יטיל את מימיו"). זה בול. בסדר - בול בול. אז בסדר. הם נתנו לי מה שאני רוצה.

אמרתי עכשיו אני רוצה אישה לראות, איך אני חייל. עוד הם במחנה בקרן ישע. רציתי שהאישה שלי תראה וכל החברים יראו איזה צבא אנחנו. קאלו תעשו הסוואה, עשבים. עשינו עשבים על כולנו ושמחים ועם הרובה נתנו לי את המשרוקית. אני נכנס למעברה, [שורק] במשרוקית. אשה שלי אמרה: למה העשבים עליך? אמרתי: זה צבא. אויב לא ידע שאני סעדיה, לא ידע, זה צבא. אז כולם במעברה יצאו כולם לראות ואני במשרוקית: שמאל ימין שמאל ימין... איך שלמדו אותנו. אמר לנו עשר דקות. אנחנו יודעים מתי עשר דקות? אין לנו שעון אנחנו לא יודעים מה זה עשר דקות. וכל המחלקה רק אלה שהיינו במעברה. אז גמרנו את זה חזרנו בחזרה,

אח"כ אמר נלך למטבח לעשות. אני באמת הלכתי למטבח יחד עם החברים שלי ** אני הייתי באמת מספר אחד ככה בעסק הזה, בקליעה הייתי מאה אחוז. קאלו אז יוציאו אותי לקורס ** מפקדי קטעים. [זה ב]התחלה התחלה, עוד אין כלום, ביחד כולם. שום דבר. הקצין שלנו היה יושב על יד הזורע בקידבה כזאת עם צריף עץ זה המפקדה שלנו. אין כלום. מחנה עמוס היה צריפים של האנגלים. אז לקח אותי לקורסים, קורס זה קשה מאוד, לא ידעתי עברית, לא ידעתי מה מדברים, ואני רוצה. לירות - אני אלוף, למסע- אני מאה אחוז, אין לי משקל אני רץ כמו שד, לחיברות - אני מאה אחוז, לדבר עברית - אני לא יודע כלום. זה לא יודע. אחרי כמה זמן [ש]עשיתי את כל הדברים האלה, אז הביא לי שני קרטונים בשר, דגים, גבינה, לא יודע מה עוד, לחלק למחלקה. איך אני מחלק * * [בתור מפקד] עכשיו אני מבין. אני לא ידעתי חשבון, מאיפה אני יודע? אמרתי לשים וכל אחד יקח לו אחד. אמר לי אתה צריך לקבל דרגה. אני יודע מה הוא רוצה דרגה מה הוא מדבר, הוא לא אמר לי מה זה דרגה, איך דרגה, אני יודע קצין אבל שיש לי דרגה, לא... אמרתי הלכתי ככה ככה * לא הצלחתי, לא חילקתי בסדר. כנראה שמעתי

צד B

כנראה הבנתי אותם שהם אומרים להיות אחראי על מחלקה לא יודע לחלק לא יודע חשבון לא כלום. עכשיו אני מבין מה היו מדברים. לכל במאה אחוז, זה לא הולך כלום לא יודע כלום, חשבון לא יודע כלום איך לחלק איך לתת. חזרנו הביתה קיבלתי רב טוראי * הייתי מפקד קטע. אח"כ קורסים קורסים קורסים. לא אני אשם, לא ידעתי מה הוא מדבר שאני אלמד. אני זוכר עד היום הזה שהוא דיבר ואני התפרצתי אליו אמרתי תשמע: אתה אומר לי מִתכ'ם מִתכ'ם. מה זה מִתכ'ם? מה זה? ואני מרוגז. אומר לי: אתה יודע מה זה תכ'ום שבת? אה... תגיד לי תחום שבת! תגיד לי תחום תחום, למה מתכ'ם מתכ'ם? עברנו חויות הרבה הרבה [.... ]

עוד היתה לי חויה אחת אבל להקליט אותה זה לא *. אני חזרתי ממוסקבה. אתה יודע מוסקבה איזה חיים. באת מתימן ולוקחים אותך למוסקבה שאתה רואה עולם אחר תרבות אחרת כוח אחר הכל אחר. ראיתי מטוס בברית המועצות. הראו אותו בשביל תיירים שיעלו עליו יסבירו וזה וזה. ראיתי את סטאלין ולנין איך הם חנוטים, ראיתי דברים גדולים. הלכתי לא חשוב, מה שהיה זה סיפור ארוך אני רוצה לקצר אותו

סיפרת לי אותו

אה כן? אני חושב סיפרתי לך אותו

על הבחורות?

אה כן. אז חזרתי ארצה ובאמת זה היה לקחו אותי ל*. לשמה ללמוד גם כן. אני חושב לקחו אותי ** אני יודע מה הם רוצים. והיתה השמירה אצלי. אני בלילה יושב קוראים לזה עמדת תצפית וזה עמדת שמירה, בסדר. היה לי אחד חבר קוראים לו ניסבום. אני זוכר עד היום, אמרו לי סעדיה אתה אחראי עליו, אמרתי בסדר. ישבנו ישבנו, אני רואה כל ההר כולו חיילים, ואנחנו נשמור על האוייב. איפה אוייב? כולם חיילים, מאיפה אויב? אני אומר אני יודע שזה לימודים וזה וזה.

אני אמרתי לחבר שלי: תשמע אני אשן ואתה תשמור, ואח"כ אני אקום ואתה... בסדר. ישנתי, בא להעיר אותי לקום לשמור. אמרתי לו תשמע סתם זה סתם, אני ידעתי שזה רק סתם - תישן לא איכפת לי. הוא אומר: לא, אבל אתה צריך לשמור במקומי, אמרתי: עזוב, תישן. אני לא ידעתי שזה שמעיר אותי זה קצינים באו. מי כאן? חשבתי שזה החבר שלי, ואני אומר: סתם הכל שקר, אני אומר לו, ואני לא ידעתי שזה הקצין אני יושן בפנים עייף מה זה, ולמה נכנסתי בתוך שק שינה? היתושים האלה בזזז באוזן שלי, עם הפיאות היה משגע אותי. נכנסתי בתוך שק שינה סגרתי עם המקלע בפנים. זהו. הוא אומר לי: קום. אני אומר: אמרתי לך זה הכל שטויות, תישן וזהו. לא ידעתי שזה המפקד, זה קצין. לא ידעתי שזה הוא חשבתי שזה חבר שלי מעיר אותי. נתן לי בעיטה: קום! אמרתי: הממזר הזה, פתחתי את הרוכסן הזה של הזה אני יוצא, יו... זה היתה ירח, היה ירח והדרגות האלה נוצצות פה. אני מת, מת מת מפחד. מה אני אגיד? כבר אמרתי הכל. הוא אומר יא סעדיה, ככה אתה שומר על החברים שלך? מחר בעשר אתה אצלי במשרד. השם יצילני!

אני הולך בתוך החיילים מחר, סעדיה! סעדיה! מה שלומך? מה פתאום אתה שקט היום? ולא דיברתי. למה אתה שקט היום, מה שלומך? מה... בוא בוא. אמרתי תגיד לי, אני רוצה לדעת מה יקרה אם אדם - אמר: מי זה? זה חבר שלי לא אמרתי אני - אם הוא נכנס בתוך שק שינה וישן, מה העונש? אמר אוי ואבוי! מה קרה? אמר: עשרים וחמש לירות, וחודש בבית סוהר, זה החוק. מה אתה אומר לי? מי זה מי זה מי זה? אמרתי: אחד. אני מת! מת מפחד מת! ******. אני עוד חזרתי מרוסיה * הייתי שבוע ימים אבל עכשיו אני עשיתי את הפרסה הזאת, מה נעשה. קיצור דברים, אני מגיע למחנה * עם הקצינים * מוסקבה, היה שם גדול מי שיוצא לרוסיה, משהו. זה היה במחנה בית דרס אני זוכר.

עכשיו משפט. הוא אומר לי בשעה עשר תיכנס למפקד. תסדר את הכפתור בסדר - כן. מה שיגיד לך כן המפקד. שמאל ימין שמאל, אני אומר לו מה זה? שמאל ימין שמאל, לא רצה לתת לי. רוצה להגיד לו מה מה זה? למה אני שמאל ימין למה לאן אני הולך? והוא רוצה שמאל ימין שמאל ימין ללכת. מה עשיתי לך? -עבור עבור עבור. אה... אף אחד עוד לא דיבר איתי גסות ככה. מה זה? מה זה? הוא אומר לי: מה שיגיד לך תגיד כן המפקד. באמת. אני נכנס אליו * * **** אני עומד ככה והוא אומר. המפקד ראה אותי והוא היה אוהב אותי שסיפרתי על רוסיה והזה. הוא אמר: נכון ביום זה וזה בשעה זו וזו נכנסת לתוך שק שינה שלך במקום שתפקידך לעשות זה וזה? נכנסת לתוך שק שינה וישנת במקום שהית צריך לשמור? -כן המפקד. אתה רוצה להישפט אצלי? -כן המפקד. יש לך מה לדבר? -כן המפקד. דבר -כן המפקד. באמת, בלי רשע, אלא אמת, כי הוא אמר לי מה שיגיד כן המפקד, אתה תגיד *** כן המפקד. הוא ישתי יצ'חק ("רוצה לצחוק")* קאל: שלושה ימים ריתוק מחנה והתחיל לרשום לצחוק. הוא לא הצליח לשפוט אותי הוא לא הצליח. היה עושה ככה בשביל לא לצחוק. *** שלושה ימים ריתוק מחנה. צא. הוא אמר צא - אני עד הדלת ברחתי, ברחתי שמה.

ביום ששי הוא כבר עלה על הטנדר שלו נסע, אני: המפקד המפקד המפקד, מה מה? רגע רגע? *** מה יש? אמרתי: אתה אמרת ריתוק מחנה שלושה ימים, אתה לא הענשת אותי. אמר למה? אומר תגיד לי לחפור עמדה, לעשות איזה בעיה, אתה לא תעניש את האישה והילדים אני עוד באתי מחוץ לארץ לא ראו אותי ועוד כלום. אמר: סעדיה. אם אתה יודע מה המשפט שלך היה, לא תדבר אתי ככה. אבל אני מבטיח לך שיהיה לך חופש, תמשיך בשבת הזאת. כן המפקד * כן המפקד. מה אני אעשה עכשיו? הלכתי לשל המטבח. אמרתי: איפה אוכל כשר, איפה יין של השבת, איפה זה, הוא ראה אותי עם הפיאות עם זה, הוא היה רואה אותי כל הזמן רק עם הקצינים, אני לא הייתי עם החיילים בכלל. ** אז אומר הנה הנה הנה * הנה זה הכל בסדר.

הלכתי להתפלל בבית כנסת, [איך] אני הולך עכשיו בבגדי עבודה? אף פעם בחיים מזמן שנולדתי ולא לבשתי ככה כמו אפנדי בשבת. האמת אפילו בתימן. יהיה מה שיהיה, אבל מלבוש כמו שצריך. אבל באמת מילדות אני לא מכיר, שבת זה... איך אני אקבל השבת ככה איך אני אכנס לשבת ככה? מהמחנה מול היה מחנה ככה אוהלים, אחד ראה אותי: סעדיה מה אתה עושה כאן? בוא בוא. הלכתי אליו, אמר מה *, אומר: השבת אני פה. מה יש לך? אמרתי אין לי סבלנות לדבר. בחיים שלי עוד לא באה השבת ולא אכבד אותה בבגדים יפים זה וזה. אומר יש לי בגדים חדשים סוג א' אתה רוצה לראות אותם הנה * תלבש אותם לשבת. אמרתי לא. אמר הוא נשבע שאתה תלבש אותם לשבת, בגדים צבאיים שלו. ** אז לבשתי אותם, הלכתי לבית כנסת ישבתי קצת ככה.

בלילה הייתי אחראי על שלושה איש. אחד אמר תשמע סעדיה אני עוד באת מצרפת, אני שוטר, איך לקחו אותנו לקורס הזה ואני משוגע לראות את הבן שלי. מה דעתך, אני אוכל לקפוץ רק לראות אותו הוא בבית ילדים אני בקיבוץ *. אמרתי: לך! לא יהיה משהו? אמרתי: לך לא יהיה כלום! לך! * הלך, מגיע לדרך אוי ואבוי, מצא אותו המפקד. אמר לו: מי נתן לך רשות ללכת? והוא ממזר, ראה שכבר אין לו ברירה * על המפקד. אמר אם תדבר אני אגמור אותך עכשיו. חזר לאוהל והוא כמו רוצח. למה? מה קרה תגיד לי מה קרה? אמר תשמע: קרה לי מקרה. נתפסתי ע"י המפקד אמר לי מי שלח אותי מי נתן לי רשות לבוא, זה זה זה, התעצבנתי קיללתי אותו רציתי לגמור אותו. *** רציתי רק לראות את הבן שלי ולחזור. עכשיו מה אני אעשה? אמרתי: אל תדאג. למחרת, באתי מהחופשה כבר הייתי *. הלכתי למפקד.

איזה חופשה?

יום ראשון הוא בא נתן לי חופשה ללכת כאילו שלושה ימים כבר גמרתי. נגמר, זהו. אני אומר לאחד מהמפקדים: אמרתי אני מבקש * המפקד. אני * כבר פוחד לישון באוהל. למה? אמרתי אני לא רוצה, אני רוצה תעבירו אותי מהאוהל. מה יש? אמרתי: יש איש אחד לא ישן בכלל, כל הזמן מתאנח, כל הזמן זה, כמו רוצח אני לא יודע. מי זה? קולת אני לא יודע מה קוראים לו. * הוא רוצח האיש הזה שעשה ועשה, מתכוונים לשפוט אותו כשנגמור הקורס. מה אני אעשה?

הגענו עד מה שכבר אנחנו נלך הביתה גמרנו את הקורס. ניגשתי למג"ד אמרתי אני רוצה ראיון. הלכתי אליו. -מה? אמרתי אני הולך הביתה אני בסדר גמור, אבל יש לי בקשה אליך. יהודי אחד באוהל שלי, -מה קוראים לו? אמרתי לא כל כך מבין אותו אני חושב קוראים לו ניסבום או קוראים לו משהו, אני לא יודע איך קוראים לו. מה יש? אמרתי הוא בא מחוץ לארץ * ואמר הוא רוצה ללכת לקפוץ לראות הבן שלו בבית הילדים. רק לראות את הבן. כי הוא בא מצרפת גייסו אותו ישר, ויחזור. נתפס על ידי המפקד, אני לא יודע מה דיבר על המפקד, אבל כל הלילה הוא מתאנח, לא ישן. אפי פוחד האיש הזה מה יש לו מה קרה לו? אז שאלתי מה קרה? בגלל שזה היה בעיה. לכן אני מבקש ממך, כולם מעמיסים את הדברים שלהם ילכו הביתה ואני לא הולך הביתה, אני באתי אליך תשמע, ** הוא יעזור, קרה לו מקרה, כמוך כמוני. הוא רצה רק לראות את הבן שלו היה משוגע על הבן שלו. * דיברתי שטויות וזה, אבל אתה המפקד. בסדר. אמרתי אבל אני לא הולך. למה? אמרתי אני רוצה לראות שהוא ילך. -עד כדי כך? אז הוא החבר שלך. אמרתי באמת לא חבר שלי. -מה קוראים לו? קולת באמת אני לא יודע איך קוראים לו. הוא ראה שאני לא יודע מה השם שלו, איך הוא יכול להיות חבר שלי? אבל בתור עזרה. אמר: תקרא לו. **

תיגש למפקד. מה? אמרתי יהיה בסדר. * תקח את הדברים. ראיתי לקח את הדברים שלו והלך לא דיבר כלום. מה יש? סעדיה עוד נתראה, לא ישכח לי לעולם, תן לי מספר הבית שלך, עוד אין לי טלפון. נתתי לו מספר הבית אמרתי לו אני במקום זה וזה וזה, לא ראיתי אותו יותר. רק אני מסביר לך היו דברים דברים היו.

יש לך סיפורים מאוד יפים

תהיה בריא, שבת שלום לך, קח אלקאת שלך, נתראה בעזרת ה'.