|
חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים
tornar
a la pajina prinsipal del Instituto
מכון מעלה אדומים
אוצר הלשון
הספניולית
(לאדינו)
לדורותיה וסוגותיה
מילון מקיף
היסטורי
מאת ד"ר אבנר פרץ
"אוצר הלשון
הספניולית לדורותיה וסוגותיה" (להלן "האוצר") המוגש לחוקרים,
תלמידים וחובבי שפת הלאדינו באמצעות האינטרנט הוא מפעל ענק שהושקעו בו אלפי שעות
עבודה שקדנית ומאות אלפי שקלים. מדובר במילון אינטרנטי מקיף והיסטורי המלווה
באפראט משוכלל של חיפוש דו כיווני. הערכים הראשיים מוצגים בתעתיק לטיני וגם
בכתיב העברי המסורתי. ניתן לחפש הן בכתיב הלטיני והן בכתיב העברי. עד כה הוזנו
אליו 60,000 ערכים ראשיים ומשניים (צירופי לשון) וכ-75,000 מובאות מספרות הלאדינו
לדורותיה וסוגותיה (לקוחות מתוך 235 ספרים וכתבי יד באחת עשרה קטגוריות שונות,
ר' הטבלות המצורפות). בכך מגיע היקפו של ה"אוצר" ל-135,000
ערכים ומובאות, אם להוסיף על כך את הכיוון ההפוך, לאדינו-עברית על 65,000 ערכיו,
מגיע הקף האוצר לכ-200,000 ערכים.
המפעל המונומנטלי הזה זכה
להכרה מצד האקדמיה המלכותית הספרדית, במכתב רשמי של נשיא האקדמיה פרופ' דארייו וילייאנואיבה (Dario
Villanueva)
מיום 19/10/2016.
על פעלו הלכסיקוגרפי של ד"ר פרץ כתבה (בראשית 2015) פרופ' אלנה
רומירו, ממכון CSIC במדריד, חוקרת בכירה,
ראשונה במעלה, של הלאדינו וספרותה (בתרגום מקסטילית):
ברצוני
להדגיש ולציין את עבודתו של ד׳׳ר אבנר פרץ בשנים האחרונות. בתחום חשימור של שפת הלאדינו בﬠבור
הדורות הבאים, שאותה ניתן לראות ב׳׳מודל (אב טיפוס) ללשון בסכנת כליון" שהוא בנה והציג.
נכללים
במודל הזה רכיבים שונים המבוססים ﬠל הפרוייקטים שפיתח ד"ר פרץ ﬠל
פני המרשתת (אינטרנט) בשנים הקודמות, ובהם "אוצר פתגמי לאדינו",
ו׳׳אוצר השירים של ספרד׳׳, אשר הועלו לאחרונה ﬠל
האינטרנט בגרסא רחבה ומשופרת.
בגרﬠין
המודל הזה מצוי "אוצר הלשון הספניולית לדורותיה", אוצר זה, הנמצא
בשלבי הרחבה ופיתוח, יהיה, כאשר יושלם, בעל ﬠרך
יוצא דופן ﬠבור כל חוקרי הלאדינו, ומכשיר ﬠבודה לכל. הוא הינו כזה, בין היתר, בזכות שני הבטים יסודיים: הﬠושר הﬠצום של החומרים המקוריים שהוא משלב בפרוייקט זה, והתוכנית הנפלאה, אשר לא זו בלבד מאפשרת למﬠיין להסתייﬠ בﬠושר זה, אלא גם להתוודﬠ
למקורות טקסטואליים נדירים וקשי השגה ונגישות.
ה"אוצר"
משמר בתוכו את ה- DNA או "הצופן הגנטי"
של השפה עבור הדורות הבאים, עת ייכלו אחרוני דוברי השפה
הילידיים. ניתן להשוותו למילון המקיף של השפה העברית
מאת אברהם אבן שושן. ה"אוצר" מהווה מפעל הצלה ושימור של שפה בסכנת כליון והעלמות. כבר בהיקפו הנוכחי, הינו ללא ספק המפעל הלכסיקוגרפי הגדול ביותר בלאדינו
שנעשה אי פעם, מאז החל חקר הלאדינו בראשית המאה העשרים!
מקורות האוצר
המקורות
המזינים את האוצר נחלקים לאחת עשרה קטגוריות.
בטבלאות
המופיעות להלן יש כדי לשקף במעט את המאמץ האדיר המלווה את המפעל הלקסיקוגרפי
המיוחד הזה. 235 המקורות (ספרים, עיתונות וכתבי יד) הנמנים כאן ושמתוכם נשאבו
75,000 מובאות שהוזנו לאוצר, מהווים תפרושת ייצוגית של לשון הלאדינו לדורותיה
וסוגותיה. כל מקור המצטרף לרשימה הארוכה הזו מוסיף עוד ועוד מלים וצירופי לשון
על מה שהצטבר עד כה. התוצאה: מניפה מרהיבה המעידה על עושרה של הלאדינו ועל מגוון
הלשונות והמקורות שממנה היא שואבת.
כדי
להדגים משהו מן השפע הזה, נצביע על הקטגוריה "ספרות השו"ת".
קיימות בהיסטוריה של 500 שנות הלאדינו תקופות ארוכות שמהן לא הגיעו לידינו
יצירות כתובות או מודפסות. את החסר עשויות למלא חלקית העדויות שנגבו מפי עדים
בלשונם, הלאדינו, והפזורות בספרי שו"ת שונים. הבעיה היא רק בכך שלא קל לאתר
עדויות כאלה. מפעל השו"ת של בר אילן, אינו יכול
לשמש מקור מהימן לכך משום שהמעתיקים והמקלידים ברובם אינם שולטים בלאדינו וטועים בלי הרף בפענוח הטקסטים מתוך ספרים בלים. לא
הייתה ברירה בפני עורך האוצר אלא לפנות למקורות הראשוניים – הספרים המקוריים –
ולדלות מהם ישירות את הדיגומים הלשוניים. זוהי רק דוגמא אחת מני רבות לקשיים
העצומים הכרוכים בבניית האוצר.
טבלאות
המקורות
1.
דיגומים (2 ספרים)
|
מילון
נחמה
|
Nehama
|
|
מילון
מוסקונה
|
Moscona
|
2.
שו"ת (18 ספרים)
|
אמר
שלמה, שלוניקי תרכ"ד
|
Amar Shelomo, Sal. 1864
|
|
באר
המים, שלוניקי תקצ"ו
|
Beer 'ha-Mayim, Sal. 1836
|
|
בית
דוד, שלוניקי ת"ק
|
Bet David, Sal. 1740
|
|
דבר
משה, שלוניקי תק"ח
|
Devar Moshe, Sal. 1748
|
|
דברי
ריבות, שלוניקי שמ"ב
|
Divre Rivot,
Sal. 1582
|
|
דרכי
נועם, ונציה תנ"ז
|
Darhe Noam, Venezia
1697
|
|
חקרי
לב ח"א, שלוניקי תרי"ג
|
Hikre Lev I, Sal. 1853
|
|
יד
המלך, שלוניקי תקס"ד
|
Yad 'ha-Meleh,
Sal. 1804
|
|
ידי
דוד, שלוניקי תרכ"ז
|
Yede David, Sal. 1867
|
|
מהרש"ך,
שלוניקי ת"צ
|
Ma'harshah [1540-1602], Saloniki
1730
|
|
מכתם
לדוד, שלוניקי תקל"ב
|
Mihtam le-David, Sal. 1772
|
|
ראש
משביר ח"א, שלוניקי תקפ"א
|
Rosh Mashbir I, Sal. 1821
|
|
שו"ת
חיים שבתי, שלוניקי תרי"א
|
Responsa, Hayim
Shabetay, Sal. 1851
|
|
שו"ת
יו"ט צהלון
|
Responsa Yom Tov Tsahalon,
Venezia 1694
|
|
שו"ת
מבי"ט, ונציה שפ"ט
|
Responsa Mabi''t,
Venezia 1629
|
|
שו"ת
פלא יועץ, ירושלים תשנ"ג
|
Responsa Pele Yoets,
Yerush. 1993
|
|
שער
אשר ח"א, שלוניקי תרל"ז
|
Shaar Asher v.I,
Sal. 1877
|
|
תורת
אמת, ונציה שפ"ו
|
Torat Emet, Venezia 1626
|
3.
שירה קלאסית ודרמה (10 ספרים)
|
יוסף
אברהם פאפו, רוסג'וק תרנ"ט
|
Papo, Kerem Navot, Ruschuk 1899
|
|
משה
דוד גאון, פואיזיאס, ירושלים תרפ"ה
|
Gaon, Poezias,
Yerushalayim 1925
|
|
משה
העליון, שמשון, מעלה אדומים תשס"ג
|
'Ha-Elion:
Shimshon, 2003
|
|
8
דיאס אנטיס די פסח,
תרס"ט
|
8 dias antes de Pesah, 1909
|
|
לה
סיגונדה אסתר, כת"י
תרע"א
|
La segunda Ester, manus.
1911
|
|
האודיסיאה,
מעלה אדומים תשע"א
|
La Odisea, Maale Adumim 2011
|
|
משה
העליון, אין קאמפוס די לה מואירטי,
מעלה אדומים תש"ס
|
'Ha-Elion: En Kampos de la Muerte, Maale Adumim 2000
|
|
רינייו
או איל אמור סאלב'אז'י, ירושלים תרס"ו
|
Rinio o el amor
salvaje, yerushalayim
1906
|
|
לה
איפוקה, שלוניקי תר"ס
|
La Epoka, Sal. 1900
|
|
לה
אמיריקה, ניו יורק תרע"ז
|
La Amerika, New York 1917
|
4. תנ"ך, משנה (12 ספרים)
|
[משניות],
סדר מעמדות, וינה חקפ"א
|
[Mishnayot], Seder Maamadot, Viena 1821
|
|
ביבלייה
די פ'ירארה, שי"ג
|
Biblia de Ferrara, 1553
|
|
ביבלייה,
וינה תר"ד
|
Biblia, Viena
1841
|
|
ביבלייה,
קושטא ש"ז
|
Biblia, Const. 1547
|
|
ביבלייה,
קושטא תק"ג
|
Biblia, Const. 1743
|
|
ביבלייה,
קושטא תרל"ג
|
Biblia, Const. 1873
|
|
מדרש
עשרת הדיברות, כת"י המאה
ה-15
|
Midrash aseret adibrot,
manus. Sig 15
|
|
משנה: תפלת כל פה, וינה
תרל"ד
|
Mishna: Tefilat kol
Pe, Viena 1874
|
|
פרקי
אבות, המאה הט"ו
|
Pirke avot, siglo XV
|
|
פרקי
רבי אליעזר, אזמיר תרל"ו
|
P. R. Eliezer, Izmir 1876
|
|
קהלת
תרגום, תק"ד
|
Koelet Targum,1744
|
|
תפילת
עמנואל, וינה תרפ"ד
|
Tefilat Imanuel,
Viena 1924
|
5. עיתונות ורומנים (44 ספרים)
|
איל
אלאקראן, תל אביב תשי"ד
|
El Alakran, Tel Aviv 1954
|
|
איל
ב'איי די לוס יורוס, שלוניקי תרצ"ה
|
El Vaye de los yoros, Sal. 1935
|
|
איל
ג'וגיטון 1917
|
El Djugeton 1917
|
|
איל
ג'וגיטון 1922
|
El Djugeton, 1922
|
|
איל
טיימפו, קושטא תרל"ז
|
El Tiempo, Const. 1877
|
|
איל
טיימפו, קושטא תרנ"ו
|
El Tiempo, Const. 1896
|
|
איל
טיימפו, קושטא תרפ"ד
|
El Tiempo, Const. 1924
|
|
איל
מואירטו קי איסטה ביב'ו, ירושלים תרע"ב
|
El muerto ke esta bivo, Yerushalayim 1912
|
|
איל
פרוב'י דוקטור, קושטא תרס"ד
|
El prove doktor, Const. 1904
|
|
איל
פרינג'יפיקו, ברלין 2010
|
El Princhipiko, Berlin 2010
|
|
איל
ריזון, שלוניקי תרצ"ג
|
El Rizon, Salon. 1939
|
|
איל
ריי אי איל שאסטרי,
ירושלים תרפ"ה
|
El rey i el shastre, Yerushalayim 1925
|
|
אירינסייה
ספרדי, איסטנבול תשס"ב
|
Erensia Sefardi,
Istanbul 2006
|
|
אנה
מאריאה, ירושלים תרס"ה
|
Anna Maria, Yerushalayim 1905
|
|
אסולאדו
אין לה איזלה, שלוניקי תרמ"א
|
Asolado en la izla, Sal. 1881
|
|
באנייוס
די סאנגרי, ירושלים תרע"ב
|
Banyos de sangre,
Yerushalayim 1912
|
|
גול
בכר, תל אביב תשי"ג
|
Gul Bahar, Tel Aviv 1953
|
|
גוליב'יר,
ירושלים תרע"ב
|
Guliver, Yerushalayim
1912
|
|
חאמאל
איזידור, איסטנבול תר"ץ
|
Hamal Izidor, Istanbul 1930
|
|
לה
איפוקה, שלוניקי תר"ס
|
La Epoka, Sal. 1900
|
|
לה
איפוקה, שלוניקי תרל"ה
|
La Epoka, Sal. 1875
|
|
לה
אירמוזה רחל, תל אביב תשי"א
|
La ermoza Rahel,
Tel Aviv 1951
|
|
לה
אמיריקה, ניו יורק 1910
|
La Amerika, New York 1910
|
|
לה
אמיריקה, ניו יורק 1917
|
La Amerika, New York 1917
|
|
לה
בוז די אוריינטי, קושטא תרצ"א
|
La boz de oriente,
Const. 1931
|
|
לה
בוז די טורקיליי, קושטא תש"ז
|
La Boz de Turkiye,
1947
|
|
לה
בוז די טורקיליי, קושטא תש"ח
|
La boz de Turkiye,
Const. 1948
|
|
לה
בוז די ירושלים, ירושלים תשי"ד
|
La boz de Yerushalayim,
Yerush. 1953-4
|
|
לה
בוז דיל פואיב'לו, 1918
|
La Boz del Puevlo,
1918
|
|
לה
דאם או קאמילייה, תל
אביב תשי"ד
|
La dam o kamelia, Tel Aviv 1954
|
|
לה
דיזגראסייאדה לואיזה, תל אביב תשי"ג
|
La dezgrasiada Luiza,
Tel Aviv 1953
|
|
לה
לוז די ישראל, 1985
|
La Luz de Israel, 1985
|
|
לה
לינדה אנג'ילה, תל אביב תשי"ג
|
La linda Anjela,
Tel Aviv 1953
|
|
לה
מוז'יר ספרדי די בוסנייה, 1931
|
La mujer sefardi
de Bosna, 1931
|
|
לה
סינייאטורה דיל קונטראטו,
ירושלים תרס"ז
|
La sinyatura del kontrato,
Yerushalayim 1907
|
|
ליאונידאס
איל נאדאדור, תרע"א
|
Leonidas el nadador, 1911
|
|
מוז'יר
קרימינאלה, תל אביב תשי"ד
|
Mujer kriminala,
Tel Aviv 1954
|
|
נאנטיס,
תל אביב תשי"ב
|
Nantes, Tel Aviv 1952
|
|
עתניאל
חוג'א, מעלה אדומים 2002
|
Otniel Hodja,
Maale adumim 2002
|
|
פאב'לו
אי ב'ירג'ינייה, ירושלים תרע"ב
|
Pavlo i Virdjinia, Yerushalayim 1912
|
|
פירדידוס
אין מאר, ירושלים תרס"ז
|
Perdidos en
mar, Yerushalayim 1907
|
|
רולאנדו
אי איליאונורה
|
Rolando i Eleonora, 1953
|
|
רינאסינסייה
ג'ודיאה, שלוניקי תר"ף
|
Renasensia Djudia,
Sal. 1920
|
|
שלום,
איסטנבול תשס"ז
|
Shalom, Istanbul 2007
|
6. סגולות ותרופות עממיות (כת"י
אחד)
|
כת"י
פאפו, סראייבו ת"ר
|
manus. Papo, Sarajevo 1840
|
7. ספרות תורנית (23 ספרים)
|
איל
גיד, איסטנבול תשכ"ז
|
El gid, Istanbul 1967
|
|
בני
אברהם, תקל"ז
|
Bene Avraam, 1773
|
|
והוכיח
אברהם, אזמיר תרל"ז
|
ve-'Hohiah
Avraam, Izmir 1877
|
|
ידי
דוד, שלוניקי תרכ"ז
|
Yede David, Sal. 1867
|
|
יוסף
מטראני שו"ת ח"ב,
ת"ה
|
Yosef Mitrani responsa
II, 1645
|
|
כת"י
ויטאלי ב'ארון, קושטא תש"ח
|
manus. Vitali
Varon, Const. 1948
|
|
ליל
שמורים, תקע"ט
|
Lel Shimurim,
1819
|
|
לקט
הזהר, בלגרד תרי"ט
|
Leket 'ha Zo'har,
Belgrad 1859
|
|
מנורת
המאור, קושטא תקכ"ב
|
Menorat 'Hamaor,
Const. 1762
|
|
מעם
לועז אסתר, אזמיר תרכ"ד
|
Meam Loez
Ester, Izmir 1864
|
|
מעם
לועז בראשית, קושטא ת"צ
|
Meam Loez Bereshit, Const. 1730
|
|
מעם
לועז דברים ח"א, קושטא תצ"ג
|
Meam Loez Shemot I, Const. 1733
|
|
מעם
לועז דברים ח"ב, קושטא תרל"ז
|
Meam Loez, Devarim II, Const. 1773
|
|
מעם
לועז יהושע ח"ב, אזמיר
תר"ל
|
Meam Loez Yeoshua II, Izmir 1870
|
|
מעם
לועז שיה"ש, קושטא תרנ"ט
|
M''L Kantar de los Kantares,
Const. 1899
|
|
ספר
בן גוריון, קושטא תק"ג
|
Ben Gorion, Const. 1743
|
|
עבודת
השם, תרנ"ג
|
Avodat 'hashem.
1893
|
|
שבחי
האר"י, ירושלים תרע"א
|
Shivhe 'ha-Ari, Yerushalayim
1911
|
|
שבט
מוסר, קושטא ת"ק
|
Shevet musar,
Const. 1740
|
|
תפלת
כל פה, וינה תרנ"א
|
Tefilat kol Pe, Viena 1891
|
|
תקפו
של יוסף, ירושלים תרמ"ז
|
Tokpo shel
Yosef, Yerush. 1887
|
|
סדר
תשליך, שלוניקי 1876
|
Tashlih, Sal. 1876
|
|
מנחת
עני, כת"י ירושלים 1880
|
Minhat Ani, manus. Yerush. 1880
|
8. ספרות עממית (13 ספרים וכת"י)
|
איל
מוהל איסקארסו, כת"י
ירושלים תר"ף
|
El moel eskarso , Manus. Yerushalayim 1920
|
|
ג'וחא
קי דיזי
|
Djoha ke dize
|
|
חידות
די איזופיטו, מעלה אדומים תשס"ז
|
Hidot de Izopeto,
Maale Adumim 2007
|
|
יחיה
אל עקרא, כת"י
ירושלים תר"ף
|
Yihya al Akra,
Manus. Yerushalayim 1920
|
|
כת"י
פאפו, סראייבו ת"ר
|
manus. Papo, Sarajevo 1840
|
|
לוחשיר,
אתר המכון
|
Kalendario de kantigas
|
|
לוס
טריס אירמאנוס, כת"י ירושלים תר"ף
|
Los tres ermanos,, Manus. Yerushalayim 1920
|
|
סיפורי
נוראות, שלוניקי תרמ"ה
|
Sipure Noraot,
Sal. 1885
|
|
סיפורי
ספרד, תל אביב
|
Sipure Sefarad,
Tel Aviv
|
|
פרח
צחור, מעלה אדומים תשס"ז
|
Blanka Flor, Maale
Adumim, 2007
|
|
קואינטוס
די ירושלים, ירושלים תרפ"ג
|
Kuentos de Yerushalayim,
Yerushalayim 1923
|
|
קואינטוס,
תל אביב תשמ"ו
|
Kuentos, Tel Aviv 1986
|
|
יוסף
די לה ריינה כת"י, צ'ורלו 1893
|
Yosef de la Reina, manus. Chorlu 1893
|
9.
קופלאס
ופיוטים (30 ספרים וכת"י)
|
איל
דייו אלטו, כת"י
|
El Dio alto, manus.
|
|
איל
ריי נמרוד, כת"י
המאה הי"ח
|
El rey Nimrod manus.
sig. 18
|
|
אין
לוס קאמפוס די לה מואירטי,
ויולט אי שרה פ'ינץ תש"ה
|
En los kampos de la muerte, Violet i Sara Fintz, 1945
|
|
אם
אפס, פאפו רוסג'וק תרנ"ד
|
Im afes,
Papo, Ruschuk 1894
|
|
גיזאדוס
די בירינג'ינה, המאה הי"ח
|
Gizados de berendjena,
siglo 18
|
|
והוכיח
אברהם, אזמיר תרל"ז
|
ve-'Hohiah
Avraam, Izmir 1877
|
|
ונתנה
תוקף (מחזור)
|
Untane Tokef
(Mahzorim)
|
|
זמרת
הארץ, מנטובה תק"ה
|
Zimrat 'ha-Arets,
Mantova 1745
|
|
טולידו,
קופלאס של יוסף, קושטא תצ"ב
|
Toledo, Koplas de Yosef, Const. 1732
|
|
כתובה,
כת"י רודוסטו
תרצ"א
|
Ketuba, manus.
Rodosto 1931
|
|
כתר
מלכות, מחזור שלוניקי תרל"ו
|
Keter Malhut,
Mahzor Saloniki 1876
|
|
לה
אמיריקה, ניו יורק תרע"א
|
La Amerika, New York 1911
|
|
לה
אמיריקה, ניו יורק תרע"ה
|
La Amerika, New York 1915
|
|
מאנג'אריס
די פורים המאה הי"ח
|
Mandjares de Purim, sig. 18
|
|
סדר
די כתובת התורה, שלוניקי תרכ"ו
|
La Ketuba de la Ley, Sal. 1866
|
|
עת
שערי רצון (מחזורים)
|
Puertas de veluntad
(Mahzorim)
|
|
פואימה
די יוסף, כת"י המאה הט"ו
|
Poema de Yosef, manus.
siglo 15
|
|
פורים,
די פ'יס, כת"י המאה
הי"ח
|
Purim, De-Fes, manus. sig. 18
|
|
פזמון
די משה, כת"י 1893
|
Pizmon de Moshe, manus.
1893
|
|
פיוטי
הדונמה, כת"י המאה הי"ח
|
Donme, manus.
sig 18
|
|
קאלומנייה
די סאנגרי, המאה הי"ח
|
Kalumnia de sangre,
sig 18
|
|
קומפלאס
די פורים, סעדי הלוי, שלוניקי 1892
|
Koplas de Purim, Saadi
'Halevi. Sal. 1892
|
|
קופלאס
די פורים, ש"ה
|
Koplas de Purim, 1545
|
|
קופלאס
די פרעה, כת"י תרס"א
|
Koplas de Par'o,
manus. 1901
|
|
ריבואילטה
די ייניג'יריס, המאה הי"ח
|
Rebuelta de Yenicheris,
siglo 18
|
|
שירה
חדשה, אזמיר תרכ"א
|
Shira Hadasha, Izmir 1861
|
|
עת
שערי רצון, שלוניקי 1876
|
Puertas de veluntad,
Sal. 1876
|
|
אחות
קטנה, שלוניקי 1876
|
Ermana pekenya,
Sal. 1876
|
|
קופלאס
דיל פ'יליק, כת"י טיזה 1820
|
Koplas del felek,
manus. Teza, 1820
|
10.
פתגמים
(81 כת"י של מידענים)
|
81 כת"י
של מידענים
|
81 manus.
de informantes
|
11.
המטבח
הספרדי – מתכונים (ספר אחד)
|
איל
גיזאדו ספרדי, סרגוסה תשנ"ה
|
El Gizado Sefaradi, Zaragoza
1995
|
טבלת סיכום כמויות הספרים וכתבי היד
שהזינו עד כה
את אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה
וסוגותיה
|
|
קטגוריה
|
מס' הספרים וכת"י
|
|
1
|
דיגומים
|
2
|
|
2
|
שו"ת
|
18
|
|
3
|
שירה
קלאסית ודרמה
|
10
|
|
4
|
תנ"ך,
משנה ומדרש
|
12
|
|
5
|
עיתונות
ורומנים
|
44
|
|
6
|
סגולות
ותרופות עממיות
|
1
|
|
7
|
ספרות
תורנית
|
23
|
|
8
|
ספרות
עממית
|
13
|
|
9
|
קופלאס
ופיוטים
|
30
|
|
10
|
פתגמים
|
81
|
|
11
|
המטבח
הספרדי –מתכונים
|
1
|
|
|
סה"כ ספרים וכתבי יד
|
235
|
·
בתשתיתו של
"האוצר" עומד מילון "לשון מאספמיא" והוא מכיל את כל 50,000
הערכים הראשיים והמשניים של המילון הזה בתוספת מאות רבות של השלמות וערכים
חדשים.
·
המילון מאפשר חיפוש
דו כיווני. בנוסף לכיוון הראשי לאדינו-עברי, יכול המעיין (באמצעות הכניסה
"חיפוש בערכים העבריים") לדלות מתוך כל רחבי המילון את הערכים הראשיים
והמשניים הקשורים למילה העברית המבוקשת. נסו למשל להקיש את המילה העברית
"סיפור" ומיד תקבלו תפרושת מרהיבה של הערך הזה בתוך המילון.
·
המילון האינטרנטי
החדש הינו גולת כותרת לעשרים שנות עבודה שבהן פרסמתי אינספור טקסטים וחשפתי
טקסטים בלתי ידועים מתוך כתבי יד ודפוסים נדירים. עד כה הוזנו אל המילון החדש
כ-40,000 מובאות מהספרות הזו. בכך מגיע היקפו של ה"אוצר" ל-90,000
ערכים ומובאות (בכיוון ההפוך, הווירטואלי – עברי לאדינו – מתווספים על כך עוד
כ-70,000 ערכים עבריים). עם השלמתו, והזנת כרבע מיליון מובאות לתוכו, יגיע
"האוצר" להקף אדיר של כ-300,000 ערכים
ומובאות.
·
להגשמת המיזם האדיר
הזה נעשה שימוש בטכנולוגיות המחשוב המתקדמות ביותר. המיזם כולו לא היה יוצא
לפועל והיה נותר בגדר חלום בלתי ממומש, לולא נחלץ אחי, ד"ר יואל פרץ,
ובמסירות אין קץ והשקעה אדירה הקים את התשתית האינטרנטית ל"אוצר"
ועיצב את מסכיו. בכך נעשה שותף מלא לאחד המיזמים היומרניים ורבי ההיקף הגדולים
ביותר בתולדות חקר הלאדינו. זוכרה לו זאת אלוהי לטובה! אני עצמי השקעתי במילון
הזה את ניסיוני הלקסיקלי העשיר ואת נגישותי לספרי לאדינו מכל הדורות. לשם כך אני
שואב טקסטים מהספרים שהוצאתי לאור וסורק אלפי דפים של יצירות אחרות, מבצע
דיגיטציה, מחלק את הטקסטים לפסקאות ומזינן ל"אוצר" תוך הפעלת שיקולים
לשונאיים וסגנוניים.
·
המובאות מרחיבות את
טווח הראיה של השפה. הן מציגות הדגמה של שיבוצי מילים וביטויים בתוך המשפט הספניולי, דרכי הקישור ומילות הזיקה. "האוצר"
מגיש למעיין אנתולוגיה של הלשון על רבדיה וחייה ההיסטוריים. "אוצר
הלשון הספניולית לדורותיה" משקף, לפיכך, את פניה של שפת
הלאדינו על גילוייה השונים ומהווה יצירה תרבותית בפני עצמה.
·
להלן
הפנייה לראיון שערך ד"ר יצחק לוי עם ד"ר אבנר פרץ ובו הסברים מפורטים
על ה"אוצר" וצורת השימוש בו: הפניה לראיון
למשתמש הרגיל מתאפשר עיון בחטיבה בת 5,000
ערכים מתוך ה"אוצר" (כעשרה אחוזים מתוך ערכי המילון). השימוש
ב"אוצר" כולו פתוח למנויים בלבד. מי שרוכש עתה זכות שימוש
(תמורת 150 ₪ לשנה אחת, 240 ₪ לשנתיים, 250 ₪ לשלוש שנים) יקבל סיסמת כניסה
(סיסמה למחשב) שתאפשר לו שימוש שוטף ושימוש עתידי במילון הצומח עד למלוא היקפו.
מנוי למחשב לשלוש שנים לספרייה אוניברסיטאית או ציבורית: 2,500 ₪.
שיקים יש לרשום לפקודת
ד"ר אבנר פרץ, לשלוח לפי כתובת המכון ולהתקשר או לשלוח דוא"ל לקבלת
סיסמא אישית.
כניסה להדגמה – האות A בלבד
|