אגדות וסיפורי עם

על טבע העולם

 

מה אנחנו עושים פה

באחד הימים מצא צעד מולה נסר-אדין בדרך המובילה לכפרו. השעה כבר הייתה שעת ערב מאוחרת וחשיכה החלה להשתרר. לפתע ראה חבורה של אנשים מתקרבת לעברו.

"שודדים! רוצחים!" זו המחשבה הראשונה שעלתה על דעתו. מה לעשות?

הוא הסתכל סביבו וראה גדר. עבר מעליה ומצא את עצמו בבית קברות. המולה לא חשב פעמיים; הוא הזדחל לתוך קבר ריק ושם שכב רועד, ממתין לבאות.

אנשי החבורה, שלא היו אלא עוברי אורח תמימי דרך, הבחינו בהתנהגותו המוזרה וברצותם לברר את פשר העניין הלכו בעקבותיו, עברו את הגדר ומצאו אותו שוכב בקבר הפתוח.

     "נסר-אדין, מה אתה עושה פה?"

נסר-אדין שהבין את טעותו, חשב רגע ואחר כך אמר להם: "ראו, זה שמישהו שואל שאלה, עדין לא אומר שיש עליה גם תשובה, אבל בכל אופן – אני נמצא פה בגללכם ואתם נמצאים פה בגללי..."

לסיפור הבא

למבוא

 

לאתר האינטרנט של מרכז מס"ע