אגדות וסיפורי עם
על טבע העולם
מבוא אקולוגיה
הוא שם חדש למדע ישן נושן. מיום שניתנה למין האנושי בינה החל האדם לתהות על
היקום המקיף אותו ועל מקומו בעולם ותהיה זו באה על ביטויה במדע, בפילוסופיה
ובשירה וגם בסיפורי העם. בספר שלפניכם
קובצו יחדיו סיפורים ממקורות שונים שיש להם נגיעה לאקולוגיה בניסיון להציג את
ההיבטים המגוונים של הנושא כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפור העממי. האקולוגיה
עוסקת בקשת רחבה של נושאים ותחומים, אך עניינה הוא בראש ובראשונה במערכות היחסים
הקיימות בעולם, בין אם מדובר ביחסי הגומלין בתוך חברות צמחים ובעלי חיים או בין
אותן חברות למין האנושי ובין אם מדובר במערכת היחסים בתחומי החברה האנושית גופה
ובמקומו של האדם בחברה. בחרתי
על כן לפתוח את ספרי בסיפור צופי "מה אנחנו עושים פה", המציג
את הנושא בדרך הומוריסטית, אך מעוררת מחשבה. הצופיות היא תנועה שצמחה באסלם
בשלהי המאה השתים עשרה והיא מקבילה במידה רבה לתנועת החסידות ביהדות בניסיונה
לשחרר את האדם מכבלי הדוגמה הדתית ולאפשר לו מגע ישיר עם העולם ועם בורא העולם.
התבססתי כאן על נוסח שהביא המורה הצופי אידריס שאה בספרו על ח'וגה נסר א-דין. הסיפור הראשון הצביע על הקשר ההדדי הקיים בין כל
מרכיבי עולמנו. הסיפור השני בקובץ, "המלך והצבי", מעלה את נושא
האחריות. אחריות שאינה מצטמצמת לסביבתנו הקרובה אלא חובקת עולם ומלואו. הסיפור
לקוח מן המסורת הבודהיסטית של הודו ושייך לקבוצת סיפורי הג'טקה. הג'טקה היא אוסף
מגוון של סיפורי עם הודיים קדומים שהמכנה המשותף שלהם הוא גלגוליו של בודהא עלי
אדמות. על פי המסורת ההודית עבר בודהא גלגולים רבים ובכל גלגול הופיע ופעל בעולם
בצורה שונה – לפעמים כבעל חיים לפעמים כציפור ולפעמים כבן אדם. בכל גלגול פעל
בודהא למען טובתם של הסובבים אותו, חיות ובני אדם כאחד עד שזכה להשתחרר ממעגל
הגלגולים הנצחי. גם המסורת היהודית הרבתה לעסוק בקשר בין מעשיו של
האדם לעולמו. "על מה העולם עומד?" הוא סיפור עם יהודי ממרוקו
המתייחס לתופעה של רעידות אדמה. הסיפור נרשם מפי שלמה חזן עבור אסע"י
(ארכיון הסיפור העממי בישראל על שם דב נוי הממוקם באוניברסיטת חיפה). מספרו
הסידורי בארכיון הוא 4396. מזה
מאות בשנים מנסה האדם לרתום את הטבע לצרכיו. הוא מביית בעלי חיים, מפתח זנים
חדשים של צמחי תרבות ומפעיל מנגנון סלקציה על מנת לטפח בהם תכונות שונות ההולמות
את צרכיו. מדע האקולוגיה עמד על כך שלעיתים קרובות שינוי שמכניס האדם בטבע
לטובתו גורר עמו גם תוצאות שליליות שלא נצפו מראש. כך למשל הבאת הארנבת
לאוסטרליה כחית צייד ושעשועים כמעט והביאה לאסון אקולוגי. בהעדר טורפים טבעיים
התרבו הארנבות באין מפריע ואיימו לפגוע קשות בגידול הצאן משום שהתחרו עם הכבשים
על אותם מקורות מזון. בסיפור "הדובדבן והרמדאן" באה לידי ביטוי
השקפתו של הסיפור העממי על נושא זה. העולם
הוא שלמות אחת וכל דבר תלוי במשנהו ומי שמבקש למצות רק את הנאות החיים ולהימלט
מן החובות המוטלות עליו, נוחל רק צער ומפח נפש. הסיפור הוא עיבוד לסיפור עם
יהודי ספרדי שנכלל בספרו של יצחק מוֹסקונה. "סיפורי ספרד". ג'וחה
ידוע כגיבור ספרותי עממי בקרב יהודי ספרד ובארצות צפון אפריקה. בדמותו חוברים
יחדיו התם והחכם, הבדחן והסטיריקן. ג'וחה עוסק בכל עניני העולם וגם מן האקולוגיה
אין הוא מושך את ידו. שני הסיפורים שלפנינו "האבטיחים של ג'וחה"
ו"על מה ולמה לא גדלים
אבטיחים על העצים" מדגימים זאת היטב. הסיפור
הראשון מכיל לקח אקולוגי חשוב: האדם חושב על הטבע מנקודת ראות צרה של תועלת
אישית, אך בעל כורחו הוא נוכח לדעת שהעולם נוצר לא רק למענו וכי עליו לסגל לעצמו
דרך ראיה רחבה ומקיפה יותר. מדענים
בימינו שוקדים על טיפוח זני פירות וירקות שיפטרו את האדם מטרחה כמו צבר ללא
קוצים ואבטיח ללא גרעינים. בסיפור "על
מה ולמה לא גדלים אבטיחים על העצים" תורם גם ג'וחה
את חלקו למאמץ מדעי זה בדרך מקורית ביותר... אקולוגיה חברתית – מערכת היחסים וההתנאות הקיימים
בחברה והשפעתם על הפרט הבודד מוצגת באופן מרתק בסיפור "פותר החלומות
והגשם". הסיפור נפוץ בגרסאות שונות בקווקז, בפרס ובצפון עיראק ואני
מביא אותו כאן בעיבוד חופשי שלי. מוטיב נפוץ בסיפורי העם הוא המוטיב של "אלוף
בצלות ואלוף שום" (על פי עיבודו של חיים נחמן ביאליק לסיפור עם ידוע) – אדם
אחד פועל בתום לב וזוכה להצלחה בעוד שאדם אחר המנסה לחקותו בצורה חיצונית נכשל
ובא על עונשו. בסיפור הטיבטי עץ המטרייה מקבל מוטיב זה אופי מיוחד: אדם
רואה ברכה במעשיו אם הוא רגיש לטבע הסובב אותו ומוכן להטות לו אוזן קשבת, אבל
נכשל כאשר כל מטרתו היא לנצלו לצרכיו הוא. העיבוד שלי מבוסס על סיפור עם שנאסף
מפי ישה צולטים על ידי פרדריק ואודרי הייד-צ'מברס. כאן המקום להעיר שבטיבט נחשבת
הצפרדע לנַגָה, כלומר רוח החיה בטבע ולובשת צורת בעל חיים. הנחש אף הוא נחשב
לנגה. סגולתו להחליף את עורו מסמלת את הלידה מחדש בעוד שאופיו האגרסיבי מסמל את
הצד ההרסני שבטבע. בתפיסה האקולוגית המודרנית נמדדים הדברים לעיתים
קרובות במושגים של "נזק לסביבה" לעומת "ניצול מבוקר של
הטבע". לא תמיד זוכרים כי הנאמנות והאהבה הם הכוחות שמניעים את גלגלי
העולם. "התוכי נחוש ההחלטה והעץ" הוא סיפור אהבה פשוט ונוגע
ללב. גם הוא לקוח מקובץ סיפורי הג'טקה. כלל אקולוגי ידוע קובע שכל בעל חיים מותאם
לטריטוריה שלו ובתוכה הוא חש עצמו בטוח ומוגן. "השליו והבז"
הוא בראש ובראשונה סיפור על אומץ לב ותושייה ועם זאת הוא מבוסס על הבנה אקולוגית
מעמיקה של כלל זה. גם
סיפור זה לקוח מן המסורת ההודית. נושא המוות ומשמעות החיים תופסים מקום נכבד בסיפור
העממי. ערכם של החיים אינו נמדד בכמות הזמן ששוהה האדם בעולם אלא בתכנים שהוא
ממלא בהם את הזמן הקצוב לו. "האיש שחיפש מקום שאין בו מוות"
מוקיע את האבסורד שבחיפוש אחר חיי נצח. הסיפור לקוח מן המסורת הסיפורית של יהודי
צפון אפריקה. הוא נרשם בידי גלית חזן-רוקם מפיו של אברהם לוגסי יוצא מרוקו עבור
ארכיון אסע"י ומספרו בארכיון 9482. פתגם ערבי אומר שהעולם משול לבוסתן וכל אדם מוצא בו
פרי אחר. "מעשה המלך ושלושת בניו" הוא סיפור אלגורי המבוסס על
תפיסה דומה. הבאתי אותו כאן בעיבוד חופשי שלי לנוסח המובא בספרו של יוסף שבתי
פרחי "עושה פלא" שיצא לאור בליוורנו באמצע המאה השמונה-עשרה.
פרחי עצמו נטל אותו מתוך ספר קדום יותר – ספר העקידה. האדם תוהה לא פעם מה הסיבה לכך שדברים מתנהלים
בעולם בדרך שהם מתנהלים. במסורת המוסלמית רווחות גרסאות רבות של סיפור "הביקור
בגן עדן". אדם מתבונן במאורעות שונים המתרחשים בעולם ומנסה בחוסר הבנתו
לתקן את מה שנראה בעיניו כניהול מוטעה של עניני העולם. גרסאות של הסיפור נפוצות
ברחבי המזרח התיכון וגם בין הפלחים בארצנו. הנוסח המובא כאן מבוסס על גרסה שרשמה
הֶדָה יזון מפי יפת שווילי, יהודי יוצא תימן ומצויה בגנזי אסע"י
(אסע"י 59). בטיפולנו בטבע אנו נוקטים לעיתים ביוזמות שגויות
ואחר כך משקיעים מאמצים רבים בניסיון לשחזר את העבר ולהשיב את המצב המקורי
לקדמותו. בדרך כלל ניסיונות אלה מסתיימים בהצלחה חלקית בלבד. הסיפור "החזרה"
מדגים יפה עד כמה האפשרות לשחזור מוחלט ושלם היא נדירה בעולמנו. שמעתי את הסיפור
בראשי פרקים מפי ידידי יוסי סלע הידוע בכינויו יוסף המספר ועיבדתי אותו עיבוד
חופשי. יוסי עצמו, יאמר כבדרך אגב, מכחיש מכל וכל שסיפר לי אי פעם את הסיפור מה
שמחזק את הטענה המובעת בסיפור. אם כך ואם כך נעלם ממני לאיזו מסורת הוא שייך ומה
מקורו ואשמח אם אחד מקוראי המכיר את הסיפור ייתן בידי מפתח לתעלומה... עמי הטבע מרבים לתת הסברים ציוריים לתופעות שונות
שהם נתקלים בהן בעולמם. "אבאציו ולשון הציפורים" הוא סיפור
מוזר הלקוח ממסורת שכמעט אינה מוכרת. זהו אחד מעשרות סיפורים שליקטו האחים בואז
בשבטי השינגו, שבטים אינדיאניים החיים בלב יערות האמזונס ורק לפני כשבעים שנה
באו במגע עם האדם הלבן. האחים בואס היו הרפתקנים שיצאו לחפש אוצרות ביערות האמזונס,
אך הפכו ברבות הימים לחוקרי התרבות האינדיאנית של שבטי האמזונס וסייעו רבות להגן
עליהם מפני השפעותיה ההרסניות של תרבות המערב המאיימת לפגוע במרקם חייהם העדין. קיימות בעולם מיתולוגיות אין ספור התוהות על בריאת
העולם והאדם. הסיפור "האשה שנפלה מן השמיים" מביא את אחת
המסורות הרווחות בקרב שבטי האינדיאנים של צפון ארצטת הברית על גבול קנדה
והמכונים בפי האמריקאים "ארבע האומות" (מוהוקים בפי הקנדים). ייחודו
בכך שהוא נותן הסבר לא למאורעות שקרו לפני אלפים בשנים אלא גם לטיב הכוחות
הפועלים בעולמנו כיום. הנונטים הם שבטי נוודים המשוטטים בצפונה של הטייגה הסיבירית.
"קוטורה שר הרוחות" הוא אחד הסיפורים המסופרים בבקתותיהם
העשויות עור בלילות החורף הקפואים והחשוכים של הצפון. המוטיב השזור בסיפור זהה
לזה שנמצא בסיפור הטיבטי "עץ המטרייה", אבל הרקע והעלילה שונים
לחלוטין. מדהים לראות עד כמה דומה תפיסת הטבע והעולם של עמים כה רחוקים זה מזה
וכה שונים באורחות חייהם. נטלתי את הסיפור מקובץ סיפורי עם שיצא לאור ברוסיה. "העננים" אף הוא סיפור הבא לתת
הסבר בדבר התהוותן של תופעות טבע, אך הוא לקוח ממסורת תרבותית עתיקה ומפותחת –
המסורת היפנית. שמעתי את הסיפור מפי תמר וייסמן ששמעה אותו בכנס מספרי סיפורים
בקנדה. קל להצית שריפות אך קשה לכבותן. שריפות יער והטיפול
בהן מרבות להעסיק אותנו בארצנו מוכת החמסינים. בחרתי לסיים את ספרי כדרך שפתחתיו
בנימה הומוריסטית. "יום הולדת לדרקון" איננו סיפור עם אלא
מעשיה פרי עטי כתבתי אותו בהשראת סיפור שסיפרה אוה כרמל מיודפת לילדיה לפני שנים
רבות. הרעיונות
של האקולוגיה ושימור הסביבה עוברים כחוט השני בכל הספר ועם זאת לא הצטמצמתי
לנושאים אקולוגים צרים אלא ניסיתי לבטא את תפיסת הסיפור העממי לגבי קשת רחבה של
נושאים הקשורים במערכות יחסים בעולם, בין אם מדובר בחברות צמחים ובעלי חיים ובין
אם מדובר בחברה האנושית וביחסיה עם העולם הסובב. אני מקווה שגישה זו תיתן תשובה
למורים המחפשים דרך בלתי שגרתית להציג בפני תלמידיהם את נושא האקולוגיה. נקודה
נוספת שהקפדתי עליה הייתה למצוא סיפורים שיש בהם עלילה ומתח ולא להשתעבד לכותרת.
סוף סוף מדובר בספר לילדים ולא בספר לימוד לאקולוגיה. אני
מקווה שבאמת מצאתי את שביל הזהב! יואל שלום פרץ |