בין אדם למקום

בליל תשעה-באב שחל להיות בשבת, יצא השמש להקיש על תריסי-החלונות ולהודיע, ש"דברים שבצינעה נוהג". והיה הולך מבית לבית, מקיש ומדוע, עד שלבסוף הגיע לבית האחרון שבקצה העיירה. הקיש והודיע. מיד נענה מבפנים קול צרוד של בעל-הבית:

"והוא רחום יכפר עוון"...

תהה השמש ושאל מבחוץ:

כלום חול היום, שאתה אומר "והוא רחום"?

חזר ונענה מבפנים קולו הצרוד של בעל-הבית:

רבי אייזיק, איחרת...