בין אדם למקום

בלילה הראשון של סוכות מצאו לאחד, שהוא יושב ואוכל חוץ לסוכה.

אמרו לו:

שכחת, ש"אכילה בסוכה בליל יום-טוב הראשון חובה"?[3]

השיב האוכל:

אני לא שכחתי, אבל אשתי שכחה והכניסה קדירה לסוכה[4].

אמרו לו:

היה לך לשאול את הרב.

השיב להם:

שאלתי.

אמרו לו:

ומה פסק?

השיב להם:

פסק להיתר.

אמרו לו:

אם-כן, למה אתה אוכל חוץ לסוכה?

החזיר העבריין:

מחמיר אני על עצמי, שלא ליהנות משאלת-חכם...

[3] אורח-חיים, תרלט, ג.

[4] אין מכניסים קדירות לסוכה משום ביזוי-מצוה; עיין שם, שם, א.