קבלנים, בורסאים וספסרים; סוחרים וסרסורים; חנוונים ותגרנים; קונים ומוכרים

במהומת הספסרוּת של ימי-המלחמה נכנס יהודי אצל ספסר מובהק ליטול הימנו עצה:

- שמועה שמע, שכתרים אוסטריים עתידים לעלות. שמא כדאי לקנות אותם?

אמר לו הספסר:

- עצתי, שלא תקנה. כתרים אוסטריים חזקתם רעה.

הרהר השואל אחרי עצתו של הספסר – והלך וקנה והפסיד.

לאחר שבוע חזר ובא אצל אותו ספסר:

- לא נשמעתי לעצתך ונענשתי. קונם, שמעכשיו לא אשנה מעצתך... שמעתי משבחים את האריות הרומניים. מה דעתך עליהם, לקנות אותם או לאו?

אמר לו הספסר:

- עצתי, שלא תקנה. אריות רומניים אין בהם ממש.

שמע השואל – והלך וקנה והפסיד.

ושוב בא אל הספסר:

- פעמיים עברתי על עצתך וניזקתי. ארור אני, אם מעכשיו אסור מדבריך ימין ושמאל... שמעתי מנבאים גדולות למרקים גרמניים. מה עצתך? אמר לו הספסר:

- עצתי שתישק לי בטבורי.

נבוך השואל וגמגם מחמת מבוכה:

- בטבורך?

החזיר לו הספסר:

- כך עצתי. וחזקה עליך, שאתה תעשה ההיפך...