אהבה וקוץ בה
משה בן משיח ברוכוב

מעגל החיים, אמונות מנהגים ושירים

קיבץ ורשם: אבנר פרץ
ערך: יואל שלום פרץ

מעגל החיים: לידה וינקות

84-83	אשת רב ידוע יעצתני, אגב שיחה, להפליג בנהר שורץ דגים, לדוג אחד מהם, לקרוע את פיו ולהסך בו את רגלי תוך כדי לחישה: "כשם שאנכי זורק אותך לנהר, כך זרוק מעלי ומעל אשתי כל מיני להטי כשפים ומרעין בישין" ולהטילו מיד לנהר.	סגולה לביטול עקרות
84	דוּדוּ, אשת חכם מרדכי החמר, יעצה לאשתי, במות דודה, להתייחד עם המת בחדרו, לגלות קמעא את קצה הסדין העוטף את פניו ולשפוך לפניו את מרי-שיחה, היא תבקש ממנו להתפלל עליה לפני שוכן מרומים לפקדה בבנים זכרים בני קיימא, ואחרי כן תיטול את הסחבה אשר בה קשרו את לחייו של הנפטר ותכרכנה ימים מספר סביב מותנה. היא הוסיפה כי בשעת הטלטלו למנוחות, נעבור שנינו, אני ואשתי תחת מיטתו, בהעלותנו על דל שפתותינו אותה התפילה אשר לחשה אשתי סמוך לאוזניו בהתייחדה אתו בחדרו.	סגולה לביטול עקרות
84	חכם אחד המציא לי פעם אבקת דודאים. הוא ניגש אלי בשפה רכה וחנפה, ויאמר לי: "הדודאים הללו כוחם יפה להריון, וידועים הם לנו עוד מתקופת התנ"ך. רב הוא מחירם, אך למען אהבתנו טמכרם לך במחיר הקרן. רק אם שמוע תשמע בקולי ועשית כמצוותי, והיה זה שכרי חלף עמלי, כי בטחוני חזק בה' לפקדך בזרע של קיימא. ובכן, הטה אלי אוזנך ושמע: את האבקה הזאת חלק לארבע מנות, מנה לכל אחד בליל טבילתה, ואת שתי המנות הנותרות תבלע במעט מים מנה בכל לילה.	סגולה לביטול עקרות
85	אחת מידידותיה הנאמנות מסרה לה לופה, אשר בה רחצו גופת צדיק, ותייעץ לה לעסות את גופה בשעת רחיצתה.	סגולה לביטול עקרות
85	יעצוני לקחת חתיכת בד לבן טבולה בעראק, לפזר עליה אבקת גומי-לעיסה ולהרכיבה על גבה, לחזק את שריריו ותעמוד בהריונה.	סגולה למניעת הפלה
85	הורוני לתת לה בכל יום, לפני ארוחת הבוקר, בליל חלמון ביצה עם אבקת גומי לעיסה, ואף נתנו לה שתי קמיעות לקשרן סביב בטנה.	סגולה למניעת הפלה
86	"[...] שגר שליח מיוחד ל"קבר רחל", וייטול בידו חוט ארוך. את החוט הזה יכרוך שבע פעמים סביב קברה, במלמלו כמה פרקי תהלים המתחילים בראשי תיבות של שם אשתך ושם אמה, ואחרי כן יביאנו ישר אלי, ואנוכי אורך את אשר תעשה". עשיתי, אפוא כמצוותו, והשגר בא והחוט בידו. חברי התקין בשני קצותיו שתי טבעות ומסרו לאשתו. היא באה, ואת החוט כרכה כמה פעמים מסביב לבטן אשתי, ובשתי קצותיו השחילה מנעול וסגרתו, בדובבה: "כשם שהמנעול סגור, כך תסגר רחמה." תודה לאל ברוך הוא, שהסגולה הזאת הועילה, ואשתי עצרה בתוכה את פרי-בטנה תשעה ירחים שלמים. את המנעול פתחה בחודש התשיעי להריונה.	סגולה למניעת הפלה
86-85	אשה אחת יעצה לה כי תקרא אליה ילדה קטנה שסימני בתולים טרם נראו בה, מצוידת בחוט ארוך. את החוט הזה תכרוך כמה פעמים סביב בטנה של ההרה, ותקשור תשעה קשרים תוך כדי לחישה: "כשם שאנכי נקייה, כך תהא אשה זו נקייה תשעה חודשים".	סגולה למניעת הפלה
42, 43	"הלא ידעת וגם שמעת, כי זה לה, לאשתי, כשבועיים ימים שנכנסה לחודש התשיעי להריונה, ואיך מלאך לבך לכבד היום את מחותנך ב'פתיחת שערי ההיכל', כשגלוי וידוע לפניך, כי אני בעצמי פותחם בשבתות ובימי שני וחמישי עד יום לידתה?"[...] "לפני כשבועיים ימים, מלאו שמונה חודשים להריון אשתו של זה, וקבלה היא בידינו, כי הבעל פותח במשך החודש התשיעי, בעצם ידיו, את שערי ההיכל, וחברו סוגרם. ואם תשאל על הטעם שבדבר הבה אסביר לך, כי אמונה נעוצה בראשם, ששערי רחמים נפתחים לפני היולדת בשעת לידתה, ואינה סובלת מחבליה.	סגולה ללידה קלה
79	"ראשית כל" ענה חר' אברהמג'י במתינות, "הורונו לקשור חוט שני ברגל היולדת ולמתחו עד לשער "היכל הקודש" ולהדקו שם. ומה היתה כוונתם? פשוט מאוד. שעה שאשתי תתהפך בציריה תמשוך בלא-יודעים את החוט הזה, ודלת ההיכל תפתח, ובהפתחה תלד אשתי. עוברים ושבים נזהרו לבלתי פגוע בחוט הזה בידעם כי זהו חוט של אשה הכורעת ללדת.	סגולה לזירוז הלידה
79	"אחרים יעצונו" המשיך הר' אב'רהמג'י, "לשגר שליח מיוחד ל"קבר רחל", ולציידו בחוט ארוך. את החוט הזה יכרכנו שבע פעמים סביב קברה, תוך כדי תפילה ותחינה לצור ישענו, ואחרי כן יש לשימו על בטנה."	סגולה לזירוז הלידה
79	"אחר למדנו לשים על רחמה מטפחת, העוטפת את "ספר התורה" או טבעת משובצת יהלום. גם ספר סגולות מסר לנו אחד ממקובלי "בית-אל" ונשים אותו למראשותיה.	סגולה לזירוז הלידה
87	יעצני לפנות אל רב העיר, שנתפרסם בתור איש אלוקי, עושה חסד לפונים אליו בעת צרתם, ולפתוח לפניו את סגור לבי. [...] הוא הבין מיד להגיגי, ויבקשני להציג לפניו ביצה בת יומה, שהתרנגולת הטילתה זה היום. רצתי לשכני מוכר הביצים, ואמלא חיש את מבוקשו. הרב לקחה, ויכתוב עליה כמה פסוקים מהתנ"ך ומה"זוהר", ותוך כדי כתיבה דובבו שפתיו שמות מלאכים וכדומה. משגמר את כתיבתו, מסרה לי ויאמר: "לך ישר הביתה, הכנס כירה בגחלים לוהטות בחדר היולדת, ואת הביצה תשים עליה, והיה ברגע התבקעה, ותלד אשתך בשעה טובה ומוצלחת. כירת גחלים לוהטות, לשים עליה את הביצה. כשתבקע הביצה תלד האשה בשעה טובה ומוצלחת. [...] כדבריו כן היה.	סגולה לזירוז הלידה
88	הילד (שזה עתה נולד) לא בכה. [...] אשה אחת יעצה לי להציג תרנגול לפניה ואת מקורו תקעה בפי טבעתו. הילד נזדעזע ויפרוץ בבכי. (הבכי הראשון גורם לניקוי דרכי הנשימה ממי השפיר ומאפשר נשימה תקינה)	סגולה לגרום לכך שהיילוד יבכה לאחר הלידה
71	בדרך הילוכם שוחחו בנחת על ערך הלילה הזה (ליל השימורים לפני המילה) כי מפחד ה"ברושה" (לילית) שלא תחטוף חלילה את התינוק מחיק אימו, נשארים ערים עד אור הבוקר.	ליל השימורים – הסבר כללי
72-71	[...] חדר היולדת שהיה מואר ומקושט בפרחים אדומים וירק למכביר, ושרשרות נייר נמתחו בו מקצהו האחד לשני, מיטתה (של היולדת) בקרן זווית עמדה, וכילה לבנה ושקופה כשהיא מושתית על ארבעה עמודי ברזל, שחושלו מארבע הקרנות בחישוקי ברזל. על ראשיהם נוצצו גולות מוזהבות שעשויות בדמות תפוח. באמצע הכילה הקדמית, מקום ששני קצותיה הגזורים לאורכם שמשו כעין מבוא ליולדת ולרואי-פניה, הייתה נעוצה "שמירה" סגולה בפני המזיקין ורוחות רעות. בה היו כתובים שמות מלאכים ופסוקי תהילים. על ידה נערמו, חתיכת פיגם (רודה בספרדית) קרנפולים (קלאב'יקוס) ושומים, שמירה בפני עין-הרע. באמצע החדר בלטה נברשת גדולה זרועה בזיכים, ותלויה בשרשרות בוו שבתקרה. מסביב לבזיכים ובין השרשרות וחריצי הנברשת היו נעוצים על גבעולים ירוקים, פרחים אדומים, ורודים ולבנים לרוב.	ליל השימורים – תיאור חדר היולדת
72	באמצע הכילה הקדמית, מקום ששני קצותיה הגזורים לאורכם שמשו כעין מבוא ליולדת ולרואי-פניה, הייתה נעוצה "שמירה" סגולה בפני המזיקין ורוחות רעות. בה היו כתובים שמות מלאכים ופסוקי תהילים.	ליל השימורים – סגולה לשמירה ממזיקים ורוחות רעות
72	חתיכת פיגם (רודה בספרדית) קרנפולים (קלאב'יקוס) ושומים, שמירה בפני עין-הרע.	ליל השימורים – עשבים שונים כסגולה לשמירה ממזיקים ורוחות רעות
72	[...] הנשים והגברים ישבו בכפיפה אחת בחדר היולדת, והמנגנים עם כלי נגינתם על יד הדלת. הקרואים הופיעו אחד אחד, ומנין אנשים נקהלו סביב לשולחן. הם פתחו בקריאת ה"זוהר", ותוך כדי קריאה, הפכו כמה פעמים את פניהם לעבר הנשים בתרגמם להן קטעים אחדים בשפת הלאדינו.	ליל השימורים – קריאה בספר הזוהר
72	האורחים פתחו בפיוט "יהי שלום", והמנגנים ליוום בלוויית כלי-זמר ושירה. גם "אערוך מהלל ניבי" נשמע מפי יעקב והקהל, ובסיימם פתחו הנשים בשירה "לייה ב'ייני איל פארידו" (ע"ע)	ליל השימורים – קריאה ופיוטים
75-74	לייה ב'ייני איל פארידו, קון לוס קומבידאדוס, קי טראייה אין סו מאנו, סינטה אי בואין פישקאדו, אי אין לה אוטרה מאנו, ריסטה די דוקאדוס. פינו פ'לורידו פינו אריב'ירדידו, אי טודו ביין קומפלידו. מוס ביב'ה איל פארידו, אי טאמביין לה פארידה. קי מוס פארייו איסטי איז'ו די קארה די לונה. פינו פ'לורידו... אי אבולטיש פארידה לה קארה אל ב'אראנדאדו. אי מיריש אל פארידו שהחיינו דיזיינדו. פינו פ'לורידו... לייה ב'ייני איל פארידו, אה לוס פייס די לה קאמה, סי קישה לה פארידה, אויי נו קומי נאדה. פינו פ'לורידו... ס'אראב'ייה איל פארידו קון טודוס לוס די קאזה. פריסטו קי לי טראייגאן, אונה גאליינה אין ראיינאדה. פינו פ'לורידו... [מושר בליל הטארה]	ליל השימורים – שירה
92	"פעם בהיותי כבן-חודש בערך, לקחתני אמי לביקור קצר אל בית אחת מידידותיה אשר ילדה באותו חודש. בעלת הבית קבלתנו בסבר פנים יפות ותכבדנו בכל מיני מאפיות ומתיקות. משפנתה אמי ללכת ואני על זרועותיה, הציגה לפנינו שתי ביצים וחתיכות סוכר אחדות. היא ביקשה לקחתן למען הילד, לאות סגולה, כי שפע ואושר ילוו את התינוק בדרך חייו.	סגולה לשפע ואושר וחיים טובים לרך הנולד
82	דומני שאמי המנוחה סיפרה לי כי הכלות בהיותן בבית המרחץ מחליפות סיכות ביניהן.	ביטול קאב'יסילידה (השפעה שלילית של שתי לידות זו על זו כאשר הן מתרחשות בהפרש זמן של עד ארבעים יום)
82	יעצו לאשתי לקחת את מי רגליה של אשת הזוג השני (לקאב'יסילייאדה) (ע"ע) שהכירתו לדעת אחרי חיפושים ממושכים ולשפכם על מערומיה בשעת רחיצתה. אני מודה לאל כי על ידי תרופה זו נולדה רחלוג'ה שלי, כלתו של יעקב'הג'י.	ביטול קאב'יסילידה
93-92	(המספר מספר מתולדות חייו בעקבות ביקורה של אמו כאשר היה בן חודש, אצל יולדת שילדה במהלך אותו חודש חלו הוא והתינוק השני. הוא קיבל חום גבוה, איבד את תאבונו וביקש כל הזמן לישון, והתינוק השני – ידיו ורגליו היו תפושות). ה"טיאה סיניורו" גילתה מיד, כי שנינו (שני התינוקות) נתונים במצב של "קאביסילייאדה", משום שיולדת אחת, ביקרה את חברתה, תוך ארבעים הימים הראשונים ללידתן. מה עשתה? לקחה מים מכד מביתנו, רחצה בהם את ידי, פני ורגלי, ואותם יצקה בסתר, לכדה של המארחת. וזו לאחר שתותה מהם, חזר ילדה לאיתנו. כמשפט הזה עשתה גם לנו, ושנינו, תודה לאל, יצאנו בשלום ממחלה ממארת זו.	ביטול קאב'יסילידה
89	יעץ לי לנסות סגולה אחת, אשר רבים כמוהו מצאו מזור בה, והיא: לאסוף תינוק אשר אמו מתה עליו לפני היגמלו, להיניקו ולאמצו לבן, לגדלו ואף להשיאו, ובכח מצווה זו יתקיימו פרי בטנה.	סגולה למניעת מיתת ילדים
89	(רב העיר יעצהו): קום עלה אל ירושלים הקדושה, ובה תשכון כבוד יחד עם אשתך. והיה בהיוולד לך בן, תמכרהו מיד לר' מאיר בעל הנס. ובהיגמלו עלה אל קברו ושמה תספרוהו. שמעתי כי סגולה זו הועילה למשפחות רבות, אשר שכלו כמוכם את בניהן.	סגולה למניעת מיתת ילדים
90	אחרים יעצו להם למכור את ילדם לאחד מבני המשפחה, וזוהי לדעתם סגולה בדוקה בפני מלאך המוות שלא יוסיף לפגוע בילד ויפסח עליו.	סגולה למניעת מיתת ילדים
90	אחרים ציוו עליהם לכרוך חתיכת תכריך של מת מסביב לזרועו של התינוק, או להלבישו כתונת-תכריכים (לבלבל את מלאך המוות).	סגולה למניעת מיתת ילדים
90	ויהי היום, ותבוא אחת מנשי המקובלים הידועים אל אמי ותייעץ לה לנסות סגולה אחת, שהייתה בדוקה בידי בעלה המנוח לכל מר-נפש אשר פנה אליו. היא ציוותה עליה לשאול בערב יום לידתה משכנתה ומגרת ביתה כלי חיתולים ובגדים, לעטוף בהם את ילדם החדש, וכך תמשיך לשאול מזרים את הנחוץ לילד, עד אשר יבקש הוא במו-פיו כי חשקה נפשו בחליפה זו או בכובע זה. אמי עשתה כמצוותה, והנה ניסיון זה הצליח, שבח לאל בורא עולם.	סגולה למניעת מיתת ילדים
94-93	"בהיותי כבן חמש" המשיך יעקב לספר, "חליתי במחלה אנושה, והכל אמרו נואש לחיי. כל עמל הרופאים ובעלי הסגולות עלו בתוהו. והנה לקחתני פעם ה"תיאה סינייורו" על זרועותיה, בהעדר אבי מן הבית, ותובילני ישר לבית הקברות. היא חיפשה קבר פתוח, ותניחני בתוכו רגעים מספר. [...] אולם, כשצעד זה לא הצליח, ומעלת חומי לא ירדה, הרתיחה למעני מין צמח הגדל בסביבת הר הזיתים, ו"ספינה סאנטה" (Spina santa) שמו (אטד אירופי, שמו המדעי: Lycium europaeum L.) ותשקני ממנו. סגולתו של צמח זה היא בהיותו מראה תשעה ימים לאחר שימושו מה יהיה משפט החולה, אם לשבט או לחסד. ואכן כעבור תשעה ימים נפקחו עיני, ואשוב אט אט לאיתני.	סגולה לריפוי מחלה
96-94	בית הכנסת היה מלא מפה לפה, קהל קרואים ולא קרואים, אשר באו להשתתף בשמחה זו ולהסתופף בצלו של "אליהו הנביא" ז"ל. השמש חלק "רוּמירוֹ" (בשמים) לבאים, והפייטנים פתחו בשירת "אערוך מהלל ניבי". גם "יהי שלום" שרו פעמים מספר. [...] (בין הצדדים – הורי היולדת והבעל – פורץ ריב על הסנדקות, נשיאת התינוק ומתן השם. לבסוף נמצאת פשרה ומושכן שלום בין הניצים) ובירכתי החצר נראתה לפתע להקת נשים המתנהלת לאיטה, ובראשה צועדת קבוצת מנגנים ויוצאים המחולות. לקול תרועות נגינותיה, נשאה ה"סנדקית" את התינוק, כשעל בית ראשו מתנוסס בצוותא פיגם, שום וטבעת זהב, וכולו עטוף פרוכת קטיפה כחולה, רקומה זהב ומשי. (ההמשך – תיאור שגרתי של ברית).	מנהגי ברית מילה
98	על בית ראשו של התינוק ראיתי טבעת זהב נעוצה יחד עם פיגם ושום. התוכל להסביר לי את האמונה שבדבר? סגולת הטבעת הצהובה הזאת היא – ענהו חותנו בבת צחוק מאירה – שמירה מפני מחלת הצהבת, שהתינוק עלול להיפגע בה בימים הראשונים להיוולדו, ושאר הדברים התלויים עליו הם שמירה מפני עין הרע.	סגולה למניעת צהבת הלידה

מעגל החיים: ליל השידוכין

19	השידוכין נועדו למוצאי שבת. ה"שושבינים" ומשפחותיהם וידידים אחדים הוזמנו לבית הכלה.	זמן הטקס והמוזמנים
24	ליל השידוכין. עוד מיום הששי התקין יעקב את תרבושו, לבוש בגדי שבת, צעד קוממיות לעבר בית הכלה, יחד עם דודו ודודתו, סיניורה פרלה, והמשפחה. הם הגיעו לחצר, (חצר בית הכלה) והורי הכלה יצאו לקבל את פניהם.	קבלת פני החתן
25	יעקב שם לפני חותנתו את הדורון אשר קנה לכלתו: קופסת סוכריות וזר פרחים.	מתנת החתן
25	עם הופעתם פתחו ה"טאניידוריס (חבורת מנגנים) (ע"ע) בשירה ערבית "איל באדרי לאמאן" (עת הסהר בקר) (ע"ע)	שירת הנגנים
35-33	אב'יאה די סיר טריס קומאדריס, אינג'ונטאס טודאס לאס טריס. לה אונה טרושו אונה בוגאג'יקה, די און פאלמו פ'ינה טריס. לה סיגונדה טרושו און בוקאדיקו די ב'ינו די אונה אוקה פ'ינה טריס. לה טריסירה טרושו טרינטה גואיב'וס פארה טודאס לאס טריס. לייה קומיירון אי לייה ביב'יירון בוראג'יקאס טודאס לאס טריס. לה אונה סי אפארו אין לה ב'ינטאנה, ב'ידו לאס איסטרילייאס די לוס סיילוס לי פאריסייו און טאפיט פ'ראנסיז. לה סיגונדה ב'ידו איל בוקאל די בוקה באשו לי פאריסייו און נינייו סין פייס. לה טריסירה ב'ידו פאסאר און מאנסיב'יקו די קינזי פארה דייז אי סישלייה פאסו איל מאנסיב'יקו די קינזי פארה דייז אי סישליס דישו: "סי גוסטאש איסטארי קון ב'וס טריס". דישירון: " לה קאזה איס ג'יקה, נו קאב'ימוס מאס די טריס". ליס דישו: "לייו סו און באשיקו די און פאלמו פ'ין אה טריס. סי מי איג'אש אלה קאב'יסירה מי טופאש אלוס פייס די לאס טריס". לה דימא נייאנה סי אלב'אנטארון פרינייאדאס טו דאס לאס טריס. אלוס מואיב'ימיזיס איז'וס פארין טודאס לאס טריס. נוסח עברי: אבנר פרץ מילדות שלש היו הן נועדו כל השלש. אחת הביאה בוגאג'יקה שניה הביאה כד של יין אוקאס שתים גם שלש; שלישית שלשים ביצים הביאה שתאכלנה השלש. כבר אכלו וגם שתו הן שכורות כל השלש. אחת נדמו לה כשטיח צרפתי, כוכבי מרום בם עיניה היא תלטש. שניה הכד נדמה היה לה פתע, כמו תינוק בלי ראש. והשלישית, נגלה לה עלם ששנותיו נדמה היה לה עשרים ושתים או שלש עלם אמתים גם שלש. ואמר בלי לחשש: "אם ינעם לכן, אשבה עמכן כל השלש". ענו: "צר הבית ויכילה רק אותנו השלש". סח להן: "גבהי רק טפח ועוד זרת עד שלש. אם למראשותיכן אשכבה, אעור בין רגליכן, שלש". בקר בא, התעוררו הן מעברות כל השלש. ירחים תשעה חלפו בנים ילדו כל השלש.	שיר המיילדות
26	החכם (חר' יוסף הכהן) [...] את שרוולי גלימתו הפשיל, ובידו אחז מטפחת משי לבנה. את קציה נתן לחתן, ויפתח בזו הלשון: "בסימן טוב, בשעה טובה ומוצלחת, ובמזל צומח ועולה, תקבל קניין, שלא תשתדך, ושלא תתארס, ושלא תתחתן, כי אם רק עם הבתולה הנעימה, יעלת חן וכלילת יופי, מרת רחל תמ"א, בת האדון היקר והנכבד, סיניור מרקאדו נ"י, ותקבל עליך חוב גמור, לדעת חכמי ספרד, של עשרים נפוליונים זהב, ולא תתפטר מזה החוב, כי אם בקיום כל התנאים ובהכנסה לחופה אחרי שלשה חדשים מהיום. אבי הכלה מתחייב לתת לך עשרה נפוליונים זהב דמי נדוניה, מוהר – כפי יכולתו, ועשר שנים תהא סמוך על שולחנו". גם לכלה הגיש את קצה מטפחתו ויחזור לפניה על הדברים ההם.	טקס עריכת התנאים
27-26	ככלות טקס התנאים פתחו המנגנים בנגינתם.הר' יצחקוג'ו (דוד החתן) נתן שי לכלה בתור "ביזאדורה די מאנו" (נשיקת יד) זוג עגילים קטנים מצופי זהב, והחותן נתן ליעקב (החתן) טבעת זהב משובצת אבן ירוקה. כל צד הראה את מתנתו לידידיו. השטרות נכתבו ונחתמו על ידי שני עדים, ועם חתימת הזוג ניתן שטר לכל צד.	החלפת מתנות לאחר עריכת התנאים

מעגל החיים: שבת השידוכין

39	ויהי ביום השישי אחר הצהריים (לפני שבת השידוכין), ותשלח סיניורה פרלה סבלונות לבית הכלה: טבלת מאסאפאן (ע"ע), מחוטבים בתבניות שונות כגון: שהרון, כוכב מחומש, כף יד, לב וכדומה, מקושטים בוורוק (נייר דק מזהב) (ע"ע) ומעוטרים קלאב'יקוס (ע"ע): זר פרחים וסוכריות.	משלוח דורון לבית הכלה
44	הפיטנים פתחו בשירת "אני אגיד" והקהל פיזם אחריהם תוך מחיאות כפים קלות.	קבלת פני החתן בבית הכלה
50	איסטו קי טינגו אין מייה מאנו איס ב'ינו. לו ביב'ואה לה סאלוד די יעקב איל מיאו. ייה מי לו ביב'ו, ייה מי לו ביב'י. איסטו קי טינגו אין לה מייה מאנו איס ראקי. לו ביב'ו אה לה סאלוד די טודוס לוס קי איסטאן אקי. ייה מי לו ביב'ו, ייה מי לו ביב'ו	שיר לכבוד החתן

מעגל החיים: יום הערכת המוהר

108-107	השמלות התלויות על הקיר הבריקו בצבעיהן ובחרוזיהן, גם מעילים קצרים וארוכים נראו תלויים על הקיר שמנגד. על אחד השולחנות נחו לבניה החדשים של הכלה, תריסר מכל מין: כותנות לילה, כותנות ומכנסי בד, חזיות, גרביים וכמה זוגות נעלים. מימינו עמד שולחן, ועליו נערמו כרים וכסתות, ומשמאלו – שולחן אחר, אשר נשא על גבו "בוגו די באנייו" (מיני אסותא), מתנת החתן לכלה: "פישטימאל" ו"דימאלו" (מגבות ארוכות ורחבות שמתעטפים בהן עם הכניסה לבית המרחץ והיציאה הימנו), "בורנוס" (מעיל רחצה), טסה צהובה, קופסה וסבון ריחני, בקבוק בושם, כסית-לופה, עקבקבים, כפפות לבנות, שני נרות שעווה גדולים, גירלאנטה (זר פרחי שעווה לקדט בהם את הראש) וצעיף ליום החופה. באחת מזוויות השולחן, נראתה מתנת הכלה לחתן: כתונת לבנה, זוג גרביים, נעליים, כפפות לבנות ו"תרבוש".	תיאור המוהר
110-109	אוייאילדו מי נוב'ייה, אי מיטילדו אין טינו. קי איל איז'ו אז'ינו, קירי ביין סירב'ידו. קואנדו ב'יריאש, אה ב'ואיסטרו איספ'ואיגרו. ביזאלדי לה מאנו, לייה מאלדו פאדרי נואיב'ו. קואנדו ב'יריאש, אה ב'ואיסטרה איספ'ואיגרה. ביזאלדי לה מאנו, לייה מאלדה מאדרי נואיב'ה. קואנדו ב'יריאש, אה ב'ואיסטרו קונייאדו. ביזאלדי לה מאנו, לייה מאלדו נואיב'ו אירמאנו. קואנדו ב'יריאש, אה ב'ואיסטרה קונייאדה. ביזאלדי לה מאנו, לייה מאלדה נואיב'ה אירמאנה.	שיר כלולות

מעגל החיים: הכלה בבית המרחץ

117-116	אליי אליי אה לוס קאמפוס ב'ידריס, ב'ייני לה נוב'ייה קון סוס פאריינטיס, טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין. אליי אליי אה לוס קאמפוס קולוראדוס, ב'ידי אה לה נוב'יה קון סוס אמאדוס, טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין. אליי אליי אה לוס קאמפוס אמארילייוס, ב'ידי אה לה נוב'ייה קון סוס קירידוס, טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין. איל נוב'ייו נו קירי מאנייאס קירי אה לה נוב'ייה די קארה די ריזאס. טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין. איל נוב'ייו נו קירי אניאוס קירי אה לה נוב'ייה קון סוס קירידוס טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין. איל נוב'ייו נו קירי דינירו, קירי אה לה נוב'ייה די מזל בואינו, טי ב'ינגו אה ב'יר, קי גוזיס אי לוגריס, אי טינגאס מונג'ו ביין.	שיר בבית הכלה
118-117	המזמרות הביאו אתן כלי זמר למיניהם: עוד, פאנדירו (תוף) ו"טאראבוקה". פ'ריחה המרקדת שמה "קאסטאנייטאס" (צלצלים) על ראשי אצבעותיה, ותצא במחול עגבים, בצלצלה בהם לפי קצב השירה. הן עשו כשעה קלה בבית הכלה, ואחרי אספן את כלי הזמר צעדו בצוותא לעבר בית המרחץ. המזמרות הקדימו לכת, למען הקבל את פני הכלה ופמלייתה. הנשים צעדו בנחת ובשקט. בעטרן את הכלה מכל עבר, וה"תיה" השאה בידיה את חבילת לבניה של הכלה, כשהיא עטופה במטפחת כחולה גדולה, ורקומה אדי זהב ומשי. ויהי אך הגיעו קרוב לשער "לה מיריימיקה" (בית מרחץ ערבי), ותצאנה המזמרות לקראתן בתופים ובמחולות. הן השמיעו ברמה בקול שיר וכלי זמר "איל באדרי לאמאן" (עת הסהר בקר). את הכלה העלו מיד לתא מיוחד, שהותקן למענה מבעוד יום, ותשבנה לפוש לרגע קל, עד סיים המזמרות את שירתן. ה"תיה" חילקה לכל אחת סבון ונר שעווה, ולפני הכלה הציגה נר בעל חמישה קנים, סגולה כנגד עין הרע. הנשים הפשיטו מעליה את בגדיה, פרעו את שערותיה, והלבישוה את "מעיל הרחצה". את עקבקביה המעולפים ריבועי הצדף תקעו לרגליה, וכולן יחד ירדו אתה, כשהיא נתמכת משני צדדיה ב"סיניורה פרלה" וב"תיה סיניורו". כל אחת נשאה בידה נר דולק, ותדלקנה גם את קני המנורה של הכלה, המעולפת צעיף לבן. הן הקיפו אתה שבע פעמים את המזרקת, ובפיהן שיר מזמור: ("מי איספוזיקה" (ר'"ע).	ליווי הכלה למרחץ
120-118	המזמרות: מי איספוזיקה איסטה אין איל באנייו, ב'יסטידה די קולוראדו, איג'אטי אה לה מאר אי אלקאנסאלו איג'אטי אה לה מאר. הכלה: סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי לה סינייורה ליסינסייה מי דאב'ה איג'אטי אה לה מאר. המזמרות: מי איספוזיקה איסטה אין איל ריאו, ב'יסטידה די אמארילייו, איג'אטי אה לה מאר אי אלקאנסאלו איג'אטי אה לה מאר. הכלה: סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי לה סינייורה ליסינסייה מי דאב'ה איג'אטי אה לה מאר. המזמרות: מי איספוזיקה איסטה אין איל פ'ואינטי, ב'יסטידה און ב'וסטאן די זייתי. איג'אטי אה לה מאר אי אלקאנסאלו איג'אטי אה לה מאר. הכלה: סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי לה סינייורה ליסינסייה מי דאב'ה איג'אטי אה לה מאר. המזמרות: אינטרי לה מאר אי איל ריאו, איי קריסייו און ארב'ול די בימברייו. איג'אטי אה לה מאר אי אלקאנסאלו איג'אטי אה לה מאר. הכלה: סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי לה סינייורה ליסינסייה מי דאב'ה איג'אטי אה לה מאר. המזמרות: אינטרי לה מאר אי לה ארינה, איי קריסייו און ארב'ול די קנילה, איג'אטי אה לה מאר אי אלקאנסאלו איג'אטי אה לה מאר. הכלה: סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי די איג'אר לייו לייה מי איג'אב'ה, סי לה סינייורה ליסינסייה מי דאב'ה איג'אטי אה לה מאר. )השיר מושר בעת שבע ההקפות עם הכלה במרחץ)	שיר לשבע הקפות המזרקה לפני הטבילה
121-120	די אקילייאס ב'ינטאניקאס מי ארונג'אן פ'ליג'אס אך סי סון די אמוריס, ב'ינגאן דיריג'אס. די אקילייאס ב'נטאניקאס, מי ארונג'אן ארקוס, אך סי סון די אמוריס, ב'ינגאן אה מי לאדו. די אקילייאס ב'ינטאניקאס, מי ארונג'אן רוזאס, אך סי סון די אמוריס, ב'ינגאן אה מי קארה אירמוזה. די אקילייאס ב'ינטאניקאס, מי ארונג'אן קלאב'ינאס, אך סי סון די אמוריס, ב'ינגאן אה מי קאמיזה.	שיר לטבילה בבית המרחץ
122-120	את השיר הזה שנו וישלשו עד השלימן את שבע ההקפות. פ'ריחה המרקדת לבשה שמלת משי כחולה ושקופה וחשופה עד לסימני שדיה. במחלפותיה קלעה שושנה אדומה, ומשני צידי ראשה נוצצו משרקות מרהיבי עין, משובצים פניני זכוכית מבריקות. בלורית מדובללת משוחה בשמן המור גלשה בקו ישר על מצחה הרחב. עיניה הקרועות בפוך ושתי קשתות גבות עיניה הארוכות, על צלליהם השחורים של ריסי עיניה, שיוו לה מראה עין נשרים וארשת תכונה כבירה. את לחייה פרכסה בצבע אודם חכלילי שירד עד שתי זוויות פיה הרחב והמאודם, באוזניה שמה שני עגילים ארוכים, מורכבים משלושה גדלים של טבעות זכוכית, שהיו קשורות בחוט שני. שני טורי שיניים לבנות נגלו שעה שפתחה את פיה בשירה: "די אקילייאס ב'ינטאניקאס" (ר"ע) [...] פ'ריחה עמדה באמצע המעגל, והכל נמשכו אליה כבמטה קסם, וחזו בריקודיה. את זרועותיה החשופות פרשה לשני עבריה, בהקישה בצלצלים אשר באצבעותיה המשוחות ב"חינא", וצמידי זרועותיה השתקשקו על נקלה. היא פצחה שירה, ובחוללה היה גופה התמיר והגמיש מתפתל כנחש, פניה מתעקמות, ותנועות מלאת העגבים כוונו כלפי הכלה. על זרועותיה התרפקה, קרצה לה בעיניה השחורות המזרות שני לפידי אש, ותתחמק ממנה כהרף עין, בהשאירה אחריה מעגל מלא קסם וחן. ברגליה הקלות, הנעולות נעלים אדומות, חגה חוגים מרהיבי עין, בתנועה שכולה מגע-לא-מגע, עד כי נדמה למעטריה, כאילו דאתה בריקודיה. במעוף הברק הרעיפה נשיקות לנשים, כדרכה ביחס לעוביה, ובחיוך חינני המשיכה במחולה ובשירתה. תוך כדי שירה ומחיאות כפיים סוערות צעדו הנשים עם הכלה לחדר הרחצה. המשוררות שנשארו בחוץ המשיכו ביתר שאת בשירתן ובנגינתן, תוך קריאות צהלה, "לו לו לו", והדן הגיע לאוזני המתרחצות. ה"בלנית" מעכה את גוף הכלה, שפשפה את זרועותיה ורגליה, וחברותיה חפפו את ראשה.	ריקוד לפני הכלה
123-122	איג'אטי אה לה מאר לה גאלאנה איג'אטי אה לה מאר קון ביין מי לאב'י קון ביין מי שאב'וני קון ביין מי סי סופו איל באנייו. שאב'ון דיל באקאל פילו דיל אחטאר טודו לו טומי פ'ייאדו אה סי ביב'ה חכם יעקב קי מי דיגאש לה ב'ירדאד קומו איסטוב'ו איל באנייו קון דוס טיליקאס קון טריס טיליקאס אונה די קאדה לאדו	שיר לטבילה

מעגל החיים: ליל החתונה

149	בתווך עמד קנקן שרבט	מאכלים
149	על שולחן קטן שבקרן זווית עמדו צלחות אחדות מלאות כל טוב. "בּאקְלָאבָ'ה" – שבע שכבות בצק ערוכות הדק היטב ומרוחות דבש. ביניהן בליל בוטנים, אגוזים, סוכר, שומשומין וקינמון. בכל חתיכה היה נעוץ שקד. "מַארוֹגִ'ינוֹ" – חלבון ביצה טרוף בסוכר כתוש ושקדים טחונים. הללו עשויים עיגולים עיגולים, ומוכנים לאפייה כשהם נתונים על גבי נייר משומן. "מעמוליס" – בליל קמח, מים ושמן רותח, מעוסה וערוך בתבנית כפות. הן ממולאות אגוזים, בוטנים, קינמון, סוכר ושומשומין ואבקת סוכר מפוזרת עליהן. "בִ'יז'וּאֵילָה – בצק עשוי מביצים וסוכר, חתוך לחתיכות ארוכות ומטוגנות כשהן מקופלות, ועשויות מעשה כריכים. בתווך עמד קנקן שרבט ועל ידו קערה ארוכה ובה שתי יונים מטוגנות, לאות סגולה, כי אהבה ואחווה תשרור ביניהם (בין בני הזוג).	מאכלים
151-150	בּויְירוּם סוּפְ'רָה, קוּמֵיר קִירֵימוֹס, בֵּילָה סוּפְ'רָה, אַגוֹרָה לְיָיה מוּס דָאן. בּויְירוּם סוּפְ'רָה, פִּישְׁקָאדו קִירֵימוֹס, בֵּילָה סוּפְ'רָה, אַגוֹרָה לְיָיה מוּס דָאן. בּויְירוּם סוּפְ'רָה, גָּאלְיִינָאס קִירֵימוֹס, בֵּילָה סוּפְ'רָה, אַגוֹרָה לְיָיה מוּס דָאן. בּויְירוּם סוּפְ'רָה, בִ'ינוֹ קִירֵימוֹס, בֵּילָה סוּפְ'רָה, אַגוֹרָה לְיָיה מוּס דָאן. בּויְירוּם סוּפְ'רָה, רָאקִי קִירֵימוֹס, בֵּילָה סוּפְ'רָה, אַגוֹרָה לְיָיה מוּס דָאן. ]מושר בפי הנשים בסעודת בֵּילָה סוּפְ'רָה, סעודת ליל החתונה]	שירה
139-138	איסקאליריקאס איזי די אורו אי די מרפ'יל פארה קי אסובגה איל נוב'ייו אה דאר קדושין. איסקאליריקאס איזי די אורו אי די פירלאס פארה קי אסוב'גה איל נוב'ייו אה דאר ברכה. מורינה מי לייאמה לייו בלאנקה נאסי, סי אוטרה ב'יז מי לייאמה לייו מי ב'ו קון איל מורינה מי לייאמאה לייו בלאנקה נאסי, די פסייאר מי אלמה מי קולור פירדי מורינה מי לייאמה, איל איז'ו דיל ריי, סי אוטרה ב'יז מי לייאמה, לייו מי ב'ו קון איל. מורינה מי לייאמאה איל איז'ו דיל אלב'וס סי אוטרה ב'יז מי לייאמה, מיב'ו אה סו לאדו. [השיר שבו מקבלות הנשים את בני הזוג בהגיעם אל חצר בית הורי הכלה]	שירה – ליווי הכלה
146-145	אחרי "שבע ברכות" לוקחים אנשים מטפחת בידיהם וקושרים קשר ראשון באחד מקצותיה, תוך כדי לחישה: "אני קושר את יעקב בן רחל (החתן) (ואז קוראים בשמו). אם נחפזתי לענות, ואבדתי, כי מכושף הנני, ולא אוכל להיחלץ מחולשת גבר (יינטל ממני כוח הגברא) עד אשק יותרו הקשרים, האלה, בין באמצעות גלי מי-בור ובין מאליהם בשעת רצון. אם אינני עונה להם בפעם הראשונה מנסים הם לקרוא בשמי בפעם השנייה והשלישית. ואם מוסיף אני להחריש יופר זממם ומחשבתם תסוכל, ולא יאונה לי כל רע.	כשפים – הטלת כישוף על החתן
146	על צווארי החתן והכלה תולים קופסאות זעירות המכילות "כספית חיה", המונעת מעשי כשפים ושליטת עין-הרע.	כשפים – מניעת כישוף החתן
146	ויש שאחת מקרובותינו עומדת בשעת החופה מאחורי גבנו, ותופרת במחט וחוט בן-בלי-קשר את שנינו יחד. החוט הולך ועובר מאחד לשנייה, לבלתי השאיר אחריו עקבות תפירה.	כשפים – מניעת כישוף החתן
149	קערה ארוכה ובה שתי יונים מטוגנות, לאות סגולה, כי אהבה ואחווה תשרור ביניהם (בין בני הזוג).	סגולות

מעגל החיים: חיי החתן בבית כלתו

55	ממחרת בבוקר, נקרא יעקב לשכון בבית חותנו. את חדר כלתו פינו למענו ומיטת ברזל רפודה מזרון גבוה ושני כרים רחבים ורכים שצפיותיהם רקומות בידי הכלה, בלטו מבעד הסדינים הלבנים, אשר פרשו עליהם. כלתו סידרה את בגדיו בארון עץ גבוה ששני אריות חטובים מעץ אגוז חפפו עליו משני צדדיו. [...] שבועות אחדים ישב בביתם, ובמשך זמן זה טיפלו בו ופינקוהו, כטפל אם בבנה יחידה. הם דאגו לכלכלתו, והקפידו על מלבושיו ולבניו, שיהיו נקיים ומגוהצים למשעי.	תיאור חדרו של החתן
56	גם שכנות נכנסו ויצאו עם מלאכת סריגת פוזמקאותיהן, ותארכנה שבת שעות שלמות, בהעבירן תחת שבט פיהן את כל דרי "רחוב היהודים" [...] ויש אשר נפסק נושא שיחתן לפתע עם הופעת נשים אחדות, שהיטיבו לתופף ולשיר. [...] הן הפשילו חיש את שרוולינן, ניערו את אבק ה"מינדיריקו" (ספת אבנים), היקו את הארון והראי, וכהרף עין השליטו סדר בבית. את ה"טארבוקה" (תוף) מהכלה ביקשו, והינתיים נכנסו למטבח, הבעירו אש בכירה, ותחממנה אותה עליה. תטל כדי עבודתן, השמיעו ברמה שירה עליזה בלוויית מחיאות כפיים קלות [...]	ביקורי קרובים ושכנים
57-56	אוך קי ארילומברו די נוב'ייה גאלאנה, ב'וס מי ארילומבריש קומו איסטרילייה דיי ליינה. קי סיין אנייוס טוריש קאזאדוס. אוך קי פאר אירמוזו סיאן אג'ונטאדוס, קומו איל פאן אי איל ב'ינו סייאן ארילומבראדוס. קי סיין אנייוס טוריש קאזאדוס. קי לינדאס קוסחואיגראס די אלטוס אמוריס, פארה ב'יר אה לוס טאניידוריס. קי גוזין איל נוב'ייו אי לה נוב'ייה	שיר כלולות
58-57	סי דילה קאב'יסה מי קיריש, רוזיטה בואינה מי מאנדאריש. סי דילה פ'רינטי מי קיריש, ארייאל די פירלה מי מאנדאריש. סי דילוס אוז'וס מי קיריש, סורמי בואינו מי מאנדאריש. סי דילאס קאראס מי קיריש, קולור בואינה מי מאנדאריש סי דילה בוקה מי קיריש קונפ'יט בואינו מי מאנדאריש סי דילה גארגאנטה מי קיריש, ריסטה בואינה מי מאנדאריש סי דילה פיג'אדורה מי קיריש ברוג' בואינו מי מאנדאריש סי דילוס דידוס מי קיריש, אניאוס בואינוס מי מאנדאריש	שיר כלולות
64	[אם הגיבורה מספרת על יחסיה עם חמותה: מאחר שילדה שתי בנות ולא הביאה בן זכר נהגה בה חמותה קשות.]	יחסי חמות-כלה
66	לפעמים נתנה לו כלתו סיפורי-אהבה באיספאנייולית לקריאה, ואף שוחחה עמו על החיים, כי היה את נפשה להשתחרר מעול הדת המעיק ומהמנהגים המקובלים. [...] הוא דיבר על הדת והחיים, על השתנות הדינים לפי צורך הזמן ודרישת העת, ואף הביא ראיות ואסמכתות לדבריו מהתלמוד ומהמקרא. "כפי אשר יורוך" כתוב, כפי אשר יורו לנו חכמי הדור, הוסיף לבאר לכלתו.	שיחות בין החתן לארוסתו

מעגל החיים: טקס אזכרה

20	תוך כדי דבורם, הוציאו מצלחתם כמה צימוקים, חומצות קלויות וכעכים, ונתנום לילדיהם באומרם להם, כי השכן סימן-טוב חלקם ליחידי בית הכנסת, שביקרו אצלו, לרגל פטירת אביו לקרוא "אידרא זוטא" ולשמוע "קדיש" מפיו.	קריאה ב"אידרא זוטא" (פטירת רשב"י בזוהר) וקריאת קדיש ביום הפטירה
20	תוך כדי דבורם, הוציאו מצלחתם כמה צימוקים, חומצות קלויות וכעכים, ונתנום לילדיהם באומרם להם, כי השכן סימן-טוב חלקם ליחידי בית הכנסת, שביקרו אצלו, לרגל פטירת אביו לקרוא "אידרא זוטא" ולשמוע "קדיש" מפיו.	חלוקת כיבוד ביום הפטירה

שירה, נגינה ומחול

28, 29	הרוח החיה שביניהם היה זאקי, בעל בלורית שחורה. שפמו קצר ועבה, פיו גדול, ועיניו הפוזלות בולטות. אך על פניו נסוכה רוח חן. הוא תפף על פאנדירו (תוף במצילתיים קטנים) כשתרבושו שמוט קצת הצידה. תלבושתו – שמלת גבר צבעונית ומעיל קצר. שמו הולך לפניו ואליו פנו בבקשה להשמיעם שיריו המזרחיים הערבים. ל"נוג'אדס" (נשפים) הוזמן תמיד, כי יד ושם לו גם במחולות. [...] זאקי פינה מיד את המקום מכיסאות וספסלים, שעמדו לשטן על דרכו, ובקול מצווה פקד על המנגנים להזדרז בנגינתם, ולחוגגים חעמוד סביבו ולמחוא כף. את רגליו כיוון לפי קצב השירה והנגינה, בשלבו את ידו השמאלית מאחורי מותנו. בימינו מוציא מטפחת מחיק כפתנו, וינופפנה כלפי מעלה באוויר. את גופו המסורבל זקף בקלות, בעמדו על בהונות רגליו, ובהסיטו את עצמו כדי צעד אחד לפנים ולאחור, צעד קל ומדוד, מתוך הבלטת חזהו וסנטרו. תוך כדי ריקודיו שרבב זאכי את ראשו אחורנית, לפני אחד מידידיו או ידידותיו, פרש את ידיו לשני עבריו, בקרסו על ברכיו, ובהניעו תנועות עגבים את בטנו וחזהו המלא והרחב. קריאות אהדה ומחיאות-כפיים סוערות פרצו בחדר, ומטבעות רבות זרמו מכל עבר, ודבקו במצחו ובפניו. [...] בולמוס-התלהבות ממש תקף אותו, שעה שהבחין, כי בין המשתתפות נמצאות נשים אחדות, היודעות פרק בהלכות שירה וריקוד. הוא משכן בחוזקה בעל כורחן, ויעמידן באמצע המעגל. גם במקרה דנא הראה לדעת, כי מנצח ותיק הוא. על פי הוראותיהן, פקד על המנגנים לנגן את השיר החביב לליווי ריקודיהן, ואת עצמו התקין לעמוד ממולן. הוא הפליא לכוון ברגע הנכון את אופן עמידתן הארוכה או הקצרה, סיבובן ופרכוסי שדיהן וגופן, ובדיוק נמרץ חיקה את תנועותיהן, בעמדו פנים אל פנים, או גב מול גב. הכל נחלומוחאים כף בהתלהבות עצומה, ואת קולם הרימו עד כדי צווחה. ברגע זה הבריקו עיניו, פניו התחילו לוהטות, נחירי אפו נתרחבו, והשתוללותו עברה כל גבול. את ריקודיו המשיך בחוגו חוגים צרים ורחבים מסביב להן, התפתל בכל איברי עופו, בהניעו בתנועות שונות ומשונות לאין ספור את חזהט וברכיו, עד כי הגדיל עשה... נשים רבות נרתעו אז כנכלמות, והנערות התרפקו אשה על כתף חברתה בצחוק נכלם וכבוש, בתחבן את אצבען בין שיניהן, ובהפליטן אגב לעבר רעיהן "יא עיבּ איל שוּם" (בושה וכלימה בערבית) (ע"ע), אך בכל זאת לכסנו מבט חטוף לעבר זאקי שהמשיך בהתהוללותו ובתנועותיו הפרועות ביתר שאת. תיאור של אותו נגן ורקדן, זאכי בן יקר, ראו אצל יעקב יהושע "ילדות בירושלים הישנה" א' 206: "בין המנגנים של אותם ימים זכורים לי עוד זאקי בן יקר המרוקני, שכונה איל שאשוטו (הפוזל)."	מחול בנשפים (נוג'דאס)
28	גם בשירה הערבית ידיו רב לו. קולו ערב, אך העויותיו מגוחכות. את פיו עיקם, בעצמו את עינו השמאלית, את ידו הימנית הרים ליד האוזן, ואת קולו השמיע ברמה. הוא נתברך בקול צלול, והכל נאנחו אנחת-נחת, לשמע "המאוולים" (רומנסס) בשפת ערב.	שירה בנשפים (נוג'דאס)
31-29	תיאורו של מרדכי הבדחן. גם מנגד נראתה להקת נערים ונערות, שפרצו תכופות בצחוק סואן וממושך, ודיברו בבת-אחת ובערבוביה, בשסעם זה את זו, או שתקו לסירוגין, כאילו נאלמו פתע. מהם ישבו ומהם עמדו כפופים ומכווצים סביב מרדכי הבדחן, שגירה בסיפוריו ובשיריו את יצרם. הכל הקשיבו בעצירת-נשימה ובשתיקה רבת-הרהורים לסיפוריו אשר רובם ככולם בדה מלבו, או לצלילי קולו הרוויים צער וכמיהה. עיניו נוצצו בשוררו את שיריו המזרחיים על האהבה וייסוריה, כשהוא מושך ומסלסל את המלים להפליא ופורט במתכוון, באורח פלא, על מיתרי ליבם של הנאהבים, שהכירם מקרוב. ברגעים האלה היה מתמוגג נחת בהיווכחו, כי שיר זה מתאים ללבטי נפש זולתו. חיש היה מסמיך את כיסאו אליו, שר משהו בקול נמוך כאוב ובכובד ראש, בהסבו כפעם בפעם את ראשו לעבר חבריו, שהקשיבו דומם לזמרתו, ונאנחו לפרקים אנחה שקטה ורווית נחת. אותה שעה הלכה וגברה בקרבו תאוות שירה שופעת אהבה וקלות ראש, והפרעה קלה כלשהי הרגיזה את המאזינים והדריכה את מנוחתם. בחריקת שן וחימה שפוכה זרקו מרה בטרדן ובהגבהת אצבע לפה ביקשוהו לשבת בנחת על מקומו. אך מרדכי היה מתבונן בו בשקט בהאהילו בחן בידו הימנית על עיניו כאינו מכירו כביכול, ומפליט, אגב, לעברו: "מכירך אנכי משכבר הימים. 'רשע בן תחמס'. חכה גם תורך יגיע, ושיר בשבילך מוכן". בהתעכר רוחו, בגלל לחשם העוקץ, או שעה ששיסעוהו באמצע שירתו, היה יושב לו מרדכי דומם וזועף, נועץ בעצבנות את אצבעותיו הגרומות בדסלולי בלוריתו הערמונית, ומלכסן מבטו ממנו והלאה. ויש שהיה מגלגל לו סיגריה מטבק ונייר דק שהוציאם מחיק כפתנו, מצית לו גפרור בנחת, ובולע את עשנה בלהיטות עצומה, שולח פקעות עשן מתוך פיו לעומת התקרה, ומבעד ליריעת עשנו היו עיניו בוחנות את עולבו. כל הפצרותיהם לא הועילו אז ותחנוניהם התנפצו אל סלע עקשנותו. קלסתר פניו העלה גיחוך בעיני רואיו. זוג עיניים כחולות ובולטות שאחת מהן גדולה מחברתה וקבועה למטה הימנה, בלטו מבעד ראש סגלגל וגדול, שלא הלם את מבנה גופו הצנום והארוך. שיניים צהובות ונרקבות נזדקרו מבעד רצועה שחורה של שפמו הדק והדליל. אוזניו הארוכות והפשוקות לצדדין, מלחץ תרבושו שחבש על אוזניו נראו כשתי קרניים בולטות מבעד שערות ראשו הדלות, שגלשו פרע על ערפו הגבוה והדק. גם כתפיו הרחבות היו גבוהות אשה מרעותה ובשעת הילוכו היה ראשו נטוי במקצת לצידו הימני.	סיפור סיפורים ושירה בנשפים (נוג'דאס)
27	"חי" קראו למנגן סגי-נהור, שהחזיק בידו עוד (כלי נגינה). בעינו הימנית בלט תבלול, והשמאלית עוורת ושקועה בחורה. קרחת התנוססה על ראשו, וסימני תער נראו על זקנו ושפמו. תלבושתו אירופית, ולראשו תרבוש אדום. בעל "הסנטור" (מין כלי נגינה) שמו עזריה, איש מתון ובא בימים. זקן שחור-לבן עטר את פניו הכחושים ושפמו היורד משני קצותיו חפה על שפתיו הדקות והחוורות. תלבושתו – כפתן מנומר וחגורת בד רחבה וארוכה כרוכה מסביב למותניו; מעילו קצר ולראשו חבש תרבוש אדום כהה. תיאור של אותו נגן, עזריה לוי, ראו אצל יעקב יהושע, "ילדות בירושלים הישנה" א', עמוד 206: הנה הופיע עזריה לוי עם הסנטור שלו בחשיבות רבה ובהכרת ערך הכלי שלו היה מסיר אט אט את מכסה העור מצבע אדום שעטף אותו. הוא הניח את הסנטור על ברכיו כאילו היה זה תינוק, מעביר עליו אצבעות יד אחת בעוד ידו השנייה מהפכת במפתחות שבצדו וזאת כדי להגדיל רושם הכלי על כל רואיו ולהאדירו. בכוונה תחילה היה מאריך בכיוונו של הכלי (אקורדיאר איל סאנטור), בעוד כל המסובים מסתכלים עליו ביראת כבוד ומצפים בקוצר רוח לצליליו. עזריה עצמו לא תואר לו ולא הדר. קטן קומה וכרסו גדולה. סוף סוף נאות להתחיל ושירו הראשון "דאמי לה מאנו פאלומבה" או הפיוט "אגילה אגילה".	נגנים בנשפים (נוג'דאס)
35-32	[...] השתייה הרבה החלה נותנת בו את אותותיה ופיו הפליט דברי קלות ראש וגסות רוח. קריצות עין חטופות התמלטו מאיש אל רעהו, ובתנועות ידיים קמוצות אמץ האחד את לבב חברו, ברמזו לו, כי הגיעה השעה לבקשו, לשיר לפניהם שיר אהבה ידוע ההולם את המסיבה. אולם כל אחד מהם חשש לבקשו לשיר, שמא יגלה בזה את סוד לבו. אפס טביעת עינו של מרדכי עמדה לו להבין מיד ללבם ויאמר להם בבת צחוקו הערמומית: "כן, "בנשמתכם אתם". רצונכם כי אשיר לפניכם את השיר המבוקש, בכדי להזכיר לכם את נשפי-חשקכם עם פלונית ואלמונית? התפקעו במקומותיכם ואת השיר הזה לא תזכו לשמוע מפי". [...] "ובכן לכבוד מאורע היום של החתן יעקב מיודענו, הבה אשיר לפניכם שיר חדש, אשר לא שמעוהו אבותיכם ואבות אבותיכם. אך בתנאי כי תשימו יד לפה, ואל תרבו בקושיות. כל אשר יענה על שאלתי כלה יפה אתן לו". [...] את כסאו הסמיך אל הנערות ואת אחד הבחורים ציווה להגמיעו מהמשקה היריף שעמד על השולחן. שתיים שלוש כוסיות הוגשו לו בבת אחת, ובקול לחשים פתח בשירה. (השיר שלש המיילדות ע"ע). [...] ובכן מה השמות שקוראו עליהם?" התפרץ מרדכי בשאלה. "ממזרים!" ענו בבת אחת תמימי הלב בהאמינם כי היו הראשונים אשר פענחו את סוד שירתו. אולם הנערות הסבו פניהן הסמוקים לעבר זאקי המרקד.	שירה ונגינה בנשפים (נוג'דאס)

אמונות

92-91

השנה נחלקת לארבע תקופות, שלושה חודשים לכל תקופה. בראשית כל תקופה עוברת ביעף עננת דם דקה על פני המים הנהפכים חיש לדם. השותה מהם בדקה זו, גופו מתנפח ר"ל ומתמלא מים, ובעליו סובל ייסורי גיהינום ואינו זוכה להוציא את שנתו.[...]
ימים אחדים אחרי ראש חודש טבת, שהיא התקופה השנייה בשנה, הכריז "שמש" בית הכנסת קבל עם, כי ביום פלוני בשעה אלמונית ובדקה פלמונית יחול זמן התקופה, ועל הקהל להיזהר ולהזהיר את בני ביתו לבלתי שתות מים כמחצית השעה לפני הדקה הזאת, וכמחצית השעה לאחריה. כל השומע יבורך כי בזה הוא מציל את נפשו ונפש ביתו ממוות איום ונורא.
ב"תלמוד תורה" נהג החכם לטבול מוט ברזל מלובן לתוך חבית מים שממנה שותים תלמידיו בכדי שלא יפגעו בשעת שתייתם, כי מים רתוחים הם שותים.
אבי המנוח גלה, כדרכו, את אוזני אמי על כך, ויצוו אותה לבלתי שתות מים בשעה זו. [...] אך אמי, נשמתה עדן, לא זכרה כנראה, את דבריו, ולמרבה אסונה, שתתה מים דווקא באותה דקה. (היא חולה קשה: גופה מתנפח ומתמלא במים) [...] ימים אחדים לפני תום התקופה עלתה נפשה בטהרה תחת כיסא הכבוד.

שתיית מים בתחילת תקופה

מנהגים

עם סיום "תפילת המנחה", נהג יעקב לקרוא בפני קהל המתפללים דברי כיבושין מספר "מעם לועז" בלאדינו, כי הימים ימי "ספירת העומר", ותפילת ערבית נאמרת עם צאת הכוכבים, והפסקה ארוכה חלה בין מנחה למעריב. רוב הקהל נהנה מאופן קריאתו, ובאוריו כבלו את לב שומעיו, וכולם אהבוהו.

קריאה פומבית ב"מעם לועז"