חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות הסוגה
|
סיפור מקום |
|
שם הסיפור |
תמצית |
עדה |
מספר אסע"י |
|
מחשבות של גוי על יהודי |
היהודים נהגו לגור במרכז הכפר והנוצרים בצדדים ובהרים. ביום ראשון נהגו כל הנוצרים להתלבש בתלבושת הלאומית וללכת לכנסיה דרך הרחוב הראשי. באותו זמן קשה היה ליהודי ללכת ברחוב הראשי, אז הלכו ברחוב צדדי. אביו של המספר הלך ברחוב צדדי ופגש בגוי. שאלו מדוע אינו הולך ברחוב הראשי. ענה לו שאינו יכול לעבור ליד בית המרזח כי עליו לקנות תרופות לאשתו ואינו יכול להיכנס. לעומת זאת, בעל בית המרזח היהודי, ברגע שרואה אותו, בין אם נכנס או לא נכנס, רושם לו חוב כאילו נכנס ושתה. זו המחשבה של גוי, הוא יודע שהיהודי מרמה אותו וזה טבעי, כך צריך להיות. המספר מסיים באנקדוטה על הייסורים של בעל בית מרזח יהודי, על כך שאינו יכול לחייב את הגוי במים שהוא מכניס לו ליי"ש והוא צריך לתת לו מים חינם. |
הונגריה | |
|
מסיפורי "הסעודה השלישית" |
את סיפוריו שמע המספר בסעודה השלישית בעיקר אצל אנשים שלא היו עם הארץ ולא תלמידי חכמים. היה נהוג לאחר שסעדו בבית, לא ברכו את ברכת המזון, אלא היו הולכים לרבי או ראש עדה חסידית. כל אחד היה מביא מביתו מעט אוכל, "כזית", וזה הספיק כדי לקיים את הברכה. אלה שלא היו קשורים לרב מסויים ערכו את הסעודה השלישית בבית הכנסת. בחורף היו אנשים שעשו את הסעודה השלישית בבית יחד עם שכנים. בשעתיים שבין הסעודה ועד ההבדלה סיפרו סיפורים. כשסיימו לספר סיפורי רבנים עברו לסיפורי חולין. סיפרו על מלחמת העולם הראשונה. בתקופת החורף והכפור היתה הפסקת אש כפויה. ישבו בעמדות ,אמרו תהילים ואם היה למישהו יארצייט עשו מניין. כשחסר היה מישהו למניין היו צועקים לצד השני שחסר מישהו למניין ויש גם כיבוד. במלחמת העולם השניה זה לא יכול היה לקרות. סיפרו שמשאת הנפש היתה נפילה בשבי. זו היתה הצלה כי זה היה בעצם סיום הלחימה. יהודי התווכח עם החייל האיטלקי, שאותו שבה, שהוא יהיה השבוי של האיטלקי כי לו יש אישה וילדים ואם ייפול בקרב ישאיר אלמנה ויתומים, ואילו האיטלקי הוא רווק. אלו היו סיפורי הסעודה השלישית. איך יכלו במשקפת לראות במה עוסק האויב. או שהוא מתפלל, או שקורא ספר או שפולה כינים. אלו היו מספרי הסיפורים בסעודה השלישית של עמך. |
הונגריה | |
|
הכנות לביקור שלא התקיים |
הרבי ישב בעיר סיגט ומשם חלש על כל הכפרים באזור מרמרוש. לאחר המלחמה חלק מן האזור היה מעבר לגבול, והרבי היה מגיע פעם בשנה. היו שם ארבעה כפרים על הר, והרב היה מתארח תמיד בכפר האמצעי הגדול. היהודים מכל הכפרים האחרים היו באים לשבת ולנים בבתי הכנסת כדי להיות ליד הרבי. נגר שעבד באחד הכפרים האחרים החליט לחמוד לצון ואמר למקומיים ששמע שהרבי יבוא להתארח בכפרם השבת, עוד אמר ששמע שהרב אמר שהוא יתאכסן בבית מסויד, מסודר ונקי. למרות שהיה אמצע החורף, והרב מעולם לא בא בחורף, ומאד קשה בתקופה זו לסייד, היהודים ניקו וסיידו בתיהם כנהוג לעשות לקראת פסח. הכפריים חיכו לרבי שלא הגיע. באו אל הרבי, אמר להם שהוא מעולם לא מגיע בחורף ואף פעם לא לכפרם. חזרו מאוכזבים וניסו לשחזר מניין הגיע השמועה והגיעו לנגר. החרימו אותו. הנגר גר בסיגט וכמנהגו הלך לרבי מדי שבת. הרב שאל אותו מדוע היתל בכפריים. ענה לו הנגר שאינו יכול להתאכסן באף בית יהודי בגלל הפשפשים שאינם מניחים לו לישון. הוא ידע שרק בזכות הרבי אפשר יהיה להיפטר מהפשפשים וכך קרה. |
הונגריה | |
|
לשפוך שמן על התנור |
ביום חורף קר המספר פתח את דלתו של התנור ונהנה עם בת לווייתו מהאור והחום. מישהו שפך לתוכו שמן והם לא שמו לב. פרצה להבה ובת לווייתו נכוותה ביד. |
ישראל |