תמציות סיפורי הרושם

שוורצבאום, חיים

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
כושים מספרים על יהודים	ארבעה חברים (יהודי, איטלקי, לבן וכושי) מחליטים ביניהם כי הראשון ביניהם שימות יקבל מהאחרים 5 דולר, דמי מעבר הירדן. האיטלקי מת ראשון, והם מחליטים להכניס את הכסף לארונו. הלבן והכושי מכניסים ראשונים, וכשמגיע תור היהודי הוא כותב צ'ק על 15 דולר, ולוקח "עודף" - את עשרת הדולרים שכבר הוכנסו לארון הקבורה.	שוורצבאום, חיים	956
נעלי משה והגבאים	הקראים טוענים שדתם עתיקה יותר. ר' אריה לייב מייטס בא לויכוח עם הקראים לפני מלך פולין סטניסלב אוגוסט. אינו רוצה להשאיר את נעליו בחוץ שמא יגנבו אותן הקראים כשם שגנבו את נעלי משה במעמד הסנה הבוער. הקראים מכחישים שהיו במעמד זה. מוציא ר' לייב המסקנה - אין דתם עתיקה מן היהודית התלמודית.	מימון,	1281
הכוונה האמיתית	עני, עם הארץ, הוא היחידי הראוי לתקוע בשופר בראש השנה.	שוורצבאום, חיים	1641
כיצד מבלבלים	כילד נתפס ר' השיל מקרקו ע"י אביו כשהוא אוכל בראש השנה לפני התקיעות. הוא מסביר כי רצה לבלבל את השטן על מנת שהלה יחשוב כי כבר תקעו.	שוורצבאום, חיים	1642
יתקע איוואן בשופר	ר' לוי יצחק מברדיצ'ב פעם לא יכול היה להוציא קול מהשופר. איים על אלוהים כי ייתן זאת לגוי לעשות.	שוורצבאום, חיים	1643
קרן ורווחים	רב פעם התפלל: "הרם קרן ישראל עמך! אנא הוצא נא את 'הקרן' מן הגלות ואל תחכה לרווחים. במידה ותחכה יותר מדי עלול אתה לאבד גם את הקרן".	שוורצבאום, חיים	1644
למי נשמע השטן?	אם יהודי נשמע לשטן בכל השנה, נשמע לו השטן בראש השנה (ואפיקורוס מצליח לתקוע בשופר והיהודי הקבוע, שומר המצוות - לא הצליח).	שוורצבאום, חיים	1645
הנס של עקדת יצחק	מרדכי רקובר אמר: "כאשר עם ישראל תובע כעת כל כך הרבה מאלוהים בזכות אברהם אבינו שהיה מוכן לשחוט את בנו, מה היה אלוהים עושה בעמו אילו אברהם באמת היה מבצע את כוונתו" (לא היה מצליח אף פעם לצאת זכאי עם עם קשה עורף זה).	שוורצבאום, חיים	1646
קושיה חמורה	שמחים בתורה בסוכות ולא בשבועות - עת ניתנה התורה - כי לא היה משה בטוח אם העם יקבל את התורה יפה על עצמו. המשל: אבי הכלה שאינו שמח ביום כלולותיה של בתו אלא רק לאחר זמן כאשר רואים שהזיווג עלה יפה.	שוורצבאום, חיים	1647
תודה לאל שנתן לנו את התורה	עם הארץ שמח יותר ביום שמחת תורה מאשר תלמידי חכמים כי ה' נתן את התורה דווקא לנו: אילו ניתנה לנו על ידי הקיסר - היינו מוכרחים לקיים אותה, אילו נתן אותה לגויים היו הם כופים אותה עלינו אך עם היהודים אפשר להסתדר.	שוורצבאום, חיים	1648
השמחה האמיתית	מכיוון שאדם נוצר מעפר וחוזר אליו - אין על מה להצטער. וכאשר בשמחת תורה אפשר לשתות - הרי זו שמחה אמיתית.	שוורצבאום, חיים	1649
האושפיזים אשמים	בסוכות חזר חסיד לביתו כאשר הוא שיכור כלוט. מסביר לאשתו ששתה לחיים עם 7 "אורחים" המבקרים כל יהודי בסוכות.	שוורצבאום, חיים	1650
הצדיק ר' נפתלי מרופשיץ מתרץ קושיה	אין מטילין על עבריין שני עונשים בבת אחת: "כשיהודי החייב לצאת מדירתו הנוחה ולשבת בסוכה הבלתי נוחה - הרי זה עונש אחד. ואין זה מן היושר להטיל עליו עוד עונש שיצטרך לשבת יחד עם אשתו".	שוורצבאום, חיים	1651
דין סוכה כדין תורה	איש אינו רוצה לשלם שכר סוכה כשם שאינו רגיל לשלם שכר דירה לבעל הבית.	שוורצבאום, חיים	1652
יום כפורים	בספר הזוהר נאמר כי יום הכפורים דומה ליום פורים. העם הפשוט מסביר את העניין: "בפורים יהודים מתחפשים כגויים אולם ביום כפור 'מתחפשים' גויים כיהודים ומבקרים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות...".	שוורצבאום, חיים	1654
מדוע שכח לברך ברכת מזון	יהודי בא לבקש סליחה אצל הרב עבור שלושה עוונות: 1) לא ברך ברכת המזון. 2) לא ברך המוציא לחם מן הארץ. 3) אכל מאכלים לא כשרים. 4) כי אכל ביום כיפור.	שוורצבאום, חיים	1655
אין קץ ואין גבול	ר' יצחק מאיר מגור נהג לומר: "לולא סודרו הפסוקים 'על חטא' לפי סדר אלף-בית לא ידענו היכן להעצר כי הרי אין קץ ואין גבול לחטאותינו".	שוורצבאום, חיים	1656
המגיד מקוז'ניץ טוען נגד הקב"ה	המגיד טוען כלפי ה' שהוא חולה וחלש ובכל זאת עומד כל היום בבית הכנסת ביום הכפורים. האם לא יכול לאמר מילה אחת בלבד: "סלחתי"?	שוורצבאום, חיים	1657
בנים-מכה	יהודי כפרי קורא מההגדה: "דם, צפרדע, בנים", ומסביר לחתנו, שגם הבנים הם אחת מעשר המכות.	שוורצבאום, חיים	1980
הרבנים ב"חד גדיא"	יהודי כפרי קורא את ההגדה ומגיע ל"חד גדיא" ובוכה על צערם של הצדיקים - ר' שונרא, ר' כלבא, ר' חוטרא- שהוכנסו לפזמון ללא רחמים.	שוורצבאום, חיים	1981
הפחד בפני העולם הבא	כפרי בוכה בשעת קריאת ההגדה כי הוא מבין את המילה "תם" כרמז לעולם הבא ממנו הוא מפחד.	שוורצבאום, חיים	1982
החזיר בהגדה	כפרי מבין את המילים "דבר אחר" מהגדת פסח כרמז לחזיר, אותו אכל הרשע.	שוורצבאום, חיים	1983
ה"פארע" המניע את הרכבת	כאשר חזר יהודי מעיירה קטנה מנסיעתו הראשונה ברכבת נשאל ע"י חבריו, מה מניע את הרכבת. הוא השיב: "קיטור" (ביידיש: "פארע"). קרא יהודי אחר בהתפעלות: "ה' בגדולתו הטיל על פרעה ("פארע" ביידיש) לסחוב את הרכבת משום שגרם צרות ליהודים".	שוורצבאום, חיים	1985
העגלון וחג מתן תורה	בית דין רבני פסק שעגלון אשר לא הגיע למקום תעודתו בזמן הנקוב מראש, הפסיד על פי חוקי התורה את שכרו. העגלון טוען שהיות והתורה ניתנה בחג השבועות, כלומר בקיץ, אינה יכולה לדון בדברים הקורים בחורף בשעת גשם שוטף.	שוורצבאום, חיים	1987
מאכלי חלב לחג השבועות	הסבר למנהג חג שבועות, לאכול רק מאכלי חלב: אחרי מתן תורה לא רצו בני ישראל להתחיל מיד בדיני כשרות הקשורים באכילת בשר...	שוורצבאום, חיים	2188
סוס במקום אתרוג (ר' מרדכיל מנסכזי)	ר' מרדכ'יל מנסכזי הרוויח את לחמו וחסך במשך כל השנה כדי שיוכל לקנות אתרוג לסוכות. כאשר נסע כדי לרכשו פגש ביהודי עני שזה מכבר מת לו סוס המקור היחיד לפרנסתו. הרב מסר לו את הכסף שחסך לאתרוג ואמר לחסידיו שהפעם במקום אתרוג יש לברך בסוס.	שוורצבאום, חיים	2325
משפט הפונדקאית בפני דוד ושלמה	שלושה גברים הפקידו כספם בידי פונדקאית בתנאי שתחזירו רק בנוכחות שלושתם. השלושה חזרו ובאו אליה והזמינו אוכל. אחד מהם ניגש אליה וביקש את הכסף. היא ניגשה אל שני האחרים ושאלה אם לתת. השניים שחשבו על האוכל ענו בחיוב. היא נתנה לשלישי את הכסף והוא הסתלק. השניים תבעו מהפונדקאית את כל הכסף, ובמשפט לפני דוד קבע דוד שהצדק עם התובעים. שלמה בן דוד ששמע את הדבר ערך את המשפט מחדש וקבע שאכן חייבת האשה לשלם את כל הכסף למפקידים אך רק אם יופיעו לפניה שלושתם. ועד שיופיע השלישי לא תשלם.	סיוון, אברהם	8398