חקק [אלבז], עליזה

שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

מעשה הנסיך והאיילה

מלך ציווה לכל אחד מבניו עץ תאנה פלאי לפני מותו, שינבל כאשר בעליו ימות. שני הבנים הראשונים הפוקדים את קברו מגיעים בעקבות איילה לנסיכה. בכדי לקבל את ידה עליהם לדובב אותה לדבר. הם לא מצליחים וראשם נכרת. הבן השלישי הרואה את העצים של אחיו נובלים, גורם לאיילה להודות כי היא בעצם שדה ולהנחות אותו כיצד לנהוג עם הנסיכה. היא מורה לו לאכול את מנת האוכל המיועדת לנסיכה, ולהכות בשולחן כך שהיא ואחותה יהפכו מיונים לבחורים ויביאו איתן נגנים ורקדניות. אחרי שהפכו היונים לבחורים סיפר להם הנסיך על שלושת האומנים שיצרו יחד בובה והפיחו בה רוח חיים. כאשר באו להישפט לפניו פסק, כי הנערה שייכת למי שחטב אותה מעץ. הנסיכה לא יכלה להתאפק ופסקה כי מי שהפיח בנערה רוח חיים - לו היא שייכת. כיוון שפתחה את פיה - זכה בה הנסיך והתחתן עמה.

אלבז, שלום

4310

בת היעלים

מלך ומלכה, בנסיעתם למרחקים, מחביאים את ילדתם בבור בפיקוחו של עבד. על העבד לספק את כלכלת הילדה בבור ומיד להסתלק, פן השד, הנמצא לפי דברי הורי הילדה בבור, ימיתנו. למרות האזהרה, ניגש העבד לילדה, ומעלה אותה ומציע לה להתחתן איתו. היא בורחת ממנו וחיה יחד עם משפחת יעלים. היות והיא אוכלת כל הזמן את מאכליהם, היא שוכחת לדבר. נסיך המגלה את הנערה מפתה אותה באוכל שבחלקו הכניס מלח. היא אוכלת את האוכל המלוח ובכך מבחין הנסיך שבן אדם היא ולא בהמה. היות ואכלה ממזון בן-אדם, אין היא יכולה עוד לברוח כמו היעלים. הנסיך נושא אותה לאישה. לאחר זמן מה יא מביעה בפניו את רצונה לבקר את הוריה. בדרכה אליהם, מנסה שר העבדים של הנסיך המלווה אותה לקחתה לו לאישה. היא מסרבת ונשארת בסירובה. לאחר איום השר להמית את שלושת בניה שילדה לנסיך היא מסכימה ומבקשת רק להתרחץ ולהכין עצמה. היא בורחת. בהגיעה אל אביה מספרת לו הנסיכה בתחפושת של כושית את כל שעבר עליה ומזהה את עצמה. לפי הצעתה מענישים את העבד ואת שר העבדים כשקוטעים להם את ידיהם ורגליהם.

אלבז, שלום

4730

הערבי בעל הקרחת היפה

ליד הבאר בה משקה את צאנו בעל קרחת מוצא אוצר ומביאו הביתה. שולח את אמו שתדאג לו לכלה עשירה. העשיר מבקש צלחת עשויה מזהב ומלאה זהב. בעל הקרחת לוקח אליו שק מלא ודורש מן העשיר לשים שק זהב משלו על כף המאזניים והוא ישים את שקו שלו. אם משקלו של שק העשיר יעלה על משקלו של שקו, אזי יתחתן עם בתו. שקו של העשיר היה כבד יותר והקרח מתחתן עם בת העשיר. כעבור זמן מה הוא רוצה לשאת אישה שנייה. הולך עם אמו לעיר אחרת ושולח אותה למלך. אחרי דין ודברים עם האם מסכים המלך לתת את בתו לקרח אם משקל שק הזהב של הקרח יעלה על משקל שקו של המלך. משקלו של שק הקרח היה כבד יותר. אולם המלך רוצה לתת לו את בתו רק בתנאי שינקה את כל פינות הארמון תוך שבוע ימים. הקרח יוצא לשדה, פוגש זקן ומספר לו את צרותיו. הזקן מייעץ לו להרים אבן לידו ומתחתה ימצא טבעת. אם יסובבה על אצבעו יצא ענק אשר יעזור לו. פקד הקרח לבנות שלושה ארמונות, אחד מזהב אחד מכסף ואחד מנחושת, מלבד מניקוי הארמון. למחרת הבוקר הכל היה מוכן. המלך אינו מתעורר בזמן כי הארמונות נבנו במקום מגדל המואזין והלה לא יכול היה לקרוא לתפילה. המלך מסכים לחתונה. חושד המלך בקרח שגנב את זהבו. צורפים משווים את הזהב משני המקומות. דורש הקרח שאם זהבו יעלה על זהבו של המלך, ראשו של האחרון ייכרת. עולה זהבו של הקרח, והוא נעשה מלך.

אלבז, שלום

5266

האם החורגת הרעה

אישה שיש לה רק בנים חומדת את בת שכנתה. היא משדלת את הבת לבקש את אמה לרדת למרתף ביתה. שם ממית אותה נחש שהוכנס על ידי האישה החומדת את הבת. הרוצחת מתחתנת עם האלמן ומכריחה את הבת החורגת לגור ברפת. לפי בקשת הבת מביא לה אביה במתנה באחד ממסעותיו שני אגוזים גדולים. בתוכם נמצאות שתי נעלי זהב המתאימות בדיוק לרגליה. היא מאבדת אחת מהן בתוך מעין. נסיך מוצא את הנעל ומכריז על רצונו להתחתן עם בעלתה. מנסים להנעיל את הנעל לנערות רבות ומתברר שהיא מתאימה רק לבת החורגת. הנסיך מתחתן אתה ומעניש את האם החורגת.

אלבז, מרים

5718

צוואת המלך וגבורת בנו הצעיר

היה מלך ולו שבעה בנים. לפני מותו אספם וציווה עליהם לקברו במקום בו יעצור את סוסו. עשו הבנים את צוואת אביהם וקברוהו על שפת מים ואף חנו שם שבעה ימים. כל לילה היה אחד מהם שומר וכל לילה בא ענק לטרוף אותם והשומר היה כורת את לשונו. משהגיע תור הצעיר לשמור הלך לעבר האור והגיע לארמון מלך שם ראה מאה ועשרה גנבים. התייצב לפניהם והציע להם לפרוץ אל אוצר המלך. משנכנסו בעד פירצה שפרץ כרת את לשונותיהם. אחר כך עלה לחדר השינה של המלך והחליף את כתרי המלך והמלכה זה בזה. בדרך חזרה פגשה את האחים אשת ענק ובטענה שהיא דודתם הזמינה אותם אל ביתה למרות הפצרותיו של צעיר האחים הלכו היתר עם האישה והוא הצטרף על מנת לעזור להם. הענק חפץ לבשלם אך האישה הציעה שישיאו, קודם, את בנותיהן לאחים, בליל החתונה התחלפו הכלות והחתנים בלבושם, על פי עצת צעיר האחים והענק שבא בלילה טרף את שבע בנותיו. האחים נמלטו. בדרכו הגיע לבית האחים והוזמן להכנס. בישבם יחד ספרו לו האחים את מעלליהם ואף האח הצעיר, שידע מי האורח, ספר את מעלליו. המלך הזמינם לארמונו ואת בתו השיא לצעיר האחים. האחים נמלאו קנאה והחליטו להתנכל לאחיהם. הם ספרו למלך כי לענק יש שטיח נהדר והמלך ציווה על חתנו להביא את השטיח, לאחר מכן את סוסו של הענק ובפעם השלישית את תרנגולת הזהב של הענק. בפעם הזו לא עמדה לו עורמתו והוא נתפס אולם הוא הצליח לשטות באשת הענק, בעת שבעלה נעצר. השתחרר והרג את האישה וברח. משנוכח הענק כי כל רכושו נגנב ממנו, בנותיו נאכלו על ידו ואשתו מתה - טיבע עצמו באגם. הנסיך חזר אל אשתו ומקץ זמן מה נמשח למלך במקום אבי כלתו.

אלבז, שלום

6051

המלך ושני יועציו

למלך היו שני יועצים: יהודי ומוסלמי. לשניהם נולדו בנים באותה עת. שני הבנים גדלו באותה המיטה ולא הבדילו ביניהם. המלך לקח את הבנים וגידלם בביתו. כעבור שנים באו השניים לקחת את בינהם - ושוב לא הבדילו . קבלו זמן- 3 ימים. למוסלמי לא היתה עצה. היהודי צוה להציג בפני שני הבנים שתי קערות: באחת- ענבים באשכול ובשניה- ענבים בודדים. הילד שלקח את הענבים באשכול הוא היהודי. כיון שכל היהודים מאוחדים בדתם ובאמונתם כאשכול ענבים.

אלבז, שלום

6203

יהודה, מגיד העתידות

יהודה היה מוכר כמגיד עתידות. טבעת בת המלך אבדה ויהודה נתבקש למוצאה. יהודה ביקש כסף לצרכי הפסח והבטיח למצאה אחרי החג. השר שגנב את הטבעת נקר "וילו". הוא בא מאחורי ביתו של יהודה ושמע אותו אומר "אילו הוציאנו ממצרים ולא ..." . חשב השר שיהודה קורא בשם הגנב, לכן נכנס אליו, ביקש רחמים והציע לשים את הטבעת תחת לשון הציפור ויהודה ימסור עך כך למלך. כך היה. המלך מינה את יהודנ למשנה ולקחו עמו תמיד. פעם נכנס המלך למסגד ויהודה נשאר בחוץ והניד בידיו למר גורלו. המלך הבין שיהודה קורא לו. ברגע שיצא אליו התמוטט המסגד. לאות תודב שעכן המלך את יהודה ומשפחתו בארמון.

אלבז, שלום

7571