היה מלך ולו שבעה בנים. לפני מותו אספם וציווה עליהם לקברו במקום בו יעצור את סוסו. עשו הבנים את צוואת אביהם וקברוהו על שפת מים ואף חנו שם שבעה ימים. כל לילה היה אחד מהם שומר וכל לילה בא ענק לטרוף אותם והשומר היה כורת את לשונו. משהגיע תור הצעיר לשמור הלך לעבר האור והגיע לארמון מלך שם ראה מאה ועשרה גנבים. התייצב לפניהם והציע להם לפרוץ אל אוצר המלך. משנכנסו בעד פירצה שפרץ כרת את לשונותיהם. אחר כך עלה לחדר השינה של המלך והחליף את כתרי המלך והמלכה זה בזה. בדרך חזרה פגשה את האחים אשת ענק ובטענה שהיא דודתם הזמינה אותם אל ביתה למרות הפצרותיו של צעיר האחים הלכו היתר עם האישה והוא הצטרף על מנת לעזור להם. הענק חפץ לבשלם אך האישה הציעה שישיאו, קודם, את בנותיהן לאחים, בליל החתונה התחלפו הכלות והחתנים בלבושם, על פי עצת צעיר האחים והענק שבא בלילה טרף את שבע בנותיו. האחים נמלטו. בדרכו הגיע לבית האחים והוזמן להכנס. בישבם יחד ספרו לו האחים את מעלליהם ואף האח הצעיר, שידע מי האורח, ספר את מעלליו. המלך הזמינם לארמונו ואת בתו השיא לצעיר האחים. האחים נמלאו קנאה והחליטו להתנכל לאחיהם. הם ספרו למלך כי לענק יש שטיח נהדר והמלך ציווה על חתנו להביא את השטיח, לאחר מכן את סוסו של הענק ובפעם השלישית את תרנגולת הזהב של הענק. בפעם הזו לא עמדה לו עורמתו והוא נתפס אולם הוא הצליח לשטות באשת הענק, בעת שבעלה נעצר. השתחרר והרג את האישה וברח. משנוכח הענק כי כל רכושו נגנב ממנו, בנותיו נאכלו על ידו ואשתו מתה - טיבע עצמו באגם. הנסיך חזר אל אשתו ומקץ זמן מה נמשח למלך במקום אבי כלתו.