חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
פרחי, אברהם דניאל |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
למה קוראים ליהודים לפי שם אמם |
מאז הביאה מרים בן ללא אב, קוראים היהודים לעצמם לפי שם אמם. |
נוי, פרופ' דב | |
|
בחירת רב יפה |
רצתה הקהילה רב יפה. נשלח אליהם בור אבל יפה. הרב האמיתי מתחפש לשמש ומנחה את הרב המחופש להתעלף בשעת התפילה על מנת שהוא יוכל למלא את מקומו. התרמית מתגלה והקהילה מבינה כי היופי החיצוני אינו היופי החשוב. |
נוי, פרופ' דב | |
|
שלוש עצות של ציפור |
צייד תופס ציפור וזו נותנת לו שלוש עצות תמורת שחרורה: 1. לאחר מעשה - אל תתחרט. 2. אל מאמין לשטויות. 3. לפני המעשה חשוב האם הוא בכוחך. הציפור עפה על העץ ואומרת כי אבן יקרה בקרבה. הצייד מטפס על העץ , נופל ושובר את רגלו. לא נהג על פי שלוש העצות. |
נוי, פרופ' דב | |
|
על פי שני עדים יקום דבר |
יועצי המלך הטורקיים מקנאים ביועצו היהודי ודורשים שימיר את דתו. הרב מבקש שלושה ימים שהות. הוא מאחר לפגישה ומסביר, כי באו אליו שלושה אחים וכל אחד תבע לעצמו את ירושת אביו, והוא מבקש את עזרת היועצים בפתרון המחלוקת. ענו היועצים, כי מי שיש בידו שני עדים להבטחת האב הוא שזכאי לירושה. היהודי הודה להם ויצא, והמלך הסביר את הנמשל: האב הוא אלוהים והירושה היא הדת, הבנים הם שלושת מנהיגי הדתות, ביניהם רק למשה היו שני עדים: ישו ומוחמד. |
נוי, פרופ' דב | |
|
האישה החכמה |
שני אנשים רבו על שקיות דינרים והגיעו למלך שישפוט ביניהם. המלך חד לפניהם חידה: מה המהיר בעולם, מה השמן בעולם ומה המתוק בעולם. הראשון השיב מיד בהתאם - הציפור, החזיר והדבש. השני השיב כעבור שלושה ימים לאחר שהתייעץ עם בתו - העיניים, האדמה ונפש האדם. המלך ביקש להכיר את הבת החכמה וציווה אותה להגיע לארמונו רעבה ולא רעבה, לבושה ולא לבושה, רכובה ולא רכובה. כדי למלא את הבקשה, צמה הבת כל היום ובסופו אכלה מעט תורמוס, לבשה שמלת משי שקופה, ורכבה על כבש כשרגלה האחת נגררת על האדמה. המלך החליט לשאת אותה בתנאי שלא תתערב בענייני המדינה. כעבור זמן שני כפריים מסוכסכים הגיעו לפני המלך אחרי שהאתון של אחד מהם שרתה את העגלה של השני וילדה עייר מת. המלך ששפט ביניהם ציווה על בעל העגלה לשלם פיצויים לבעל האתון. בעל העגלה ביקש את עזרתה של המלכה והיא יעצה לו להשליך חכתו במים רדודים, כדי שיענה למלך כאשר זה יעבור במקום, שאין מצווים על עני לשלם כסף כשם שאין דגים במים רדודים. הבין המלך כי יד אשתו בדבר, עשה משתה פרידה והתכוון לגרשה. המלכה הורשתה לקחת את הדבר היקר ביותר בארמון. לקחה המלכה את המלך לביתה, וזה נוכח באהבתה ובחוכמתה והשיבה לביתו והתיר לה לקחת חלק בניהול ענייניו. |
פרחי, אברהם דניאל | |
|
המלך יאבוז אחמד ושיחת שלוש הנערות |
המלך שוטט בעירו בבגדים אזרחיים ושמע שיחתן של שלוש נערות: האחת רצתה להיות פלגשו של המלך, השניה רצתה להינשא לאחד מהבאים לפני המלך, והשלישית בקשה להינשא לאיש עשיר כדי שגם המלך ישרתה. למחרת ציווה המלך להביא את שלושתן לפניו וביקש מהן לחזור על משאלותיהן. לאחר דבריהן, שלח את שתי הנערות המבוגרות אל ביתן ואת השלישית שלח עם עבדו למדבר, שם התבקש העבד להמיתה. הנערה התחננה לפני העבד והלה חס עליה בהנחה שתמות בין כה וכה. אך הנערה פגשה ברועה והתחתנה איתו. יום אחד מצאה באחד הכדים שנתרוקן מחלב לירה של זהב. היא עקבה אחרי עכברים שבאו לשתות מן החלב יחד עם בעלה ומצאה מטמון מלא במטבעות זהב. השניים התעשרו ובנו ארמון אליו הגיע גם המלך לבוש בבגדים אזרחיים. בעלת הבית הכירה אותו אך הוא לא הכיר אותה. היא שלחה את יתר המשרתים וכך יצא שהוא התבקש ללוותה אל בית המרחץ. לאחר שטבלה בבית המרחץ החליפה את בגדיה לבגדים בהם נשלחה מארמון המלך והמלך זיהה אותה. היא סיפרה לו מניין השיגה את עושרה והראתה לו כיצד התגשמה משאלתה כי המלך ישרת אותה, והמלך לקח את הזוג לארמונו. |
פרחי, אברהם דניאל | |
|
מעשה בכוכב הגדול בימי הסולטן מחמוד |
בימי הסולטן מחמוד נראה בשמים כוכב נופל, והמלך שואל את החוזה שלו מה פרוש הדבר. התברר, כי הכוכב הנופל אינו אלא ציפור שמעופה מוזר, והחוזה אומר למלך, כי שם הציפור אליהו ושם המשפחה חנוך ומדובר במוכר פירות בשוק. המלך קורא לאותו אליהו חנוך ומצווה עליו כי מעתה ואילך יהיה רופא. אליהו חנוך נהיה רופא, והוא מצליח מאוד באמצעות עשבי התרופה שלו, אך משום שאינו רופא מדופלם, הוא עושה עסק משותף עם גדול הרופאים בעיר. בתמורה לריפוי דיין עשיר אחד מקבל אליהו דג ומחליט לתת אותו למלך. המלך שאכל דגים קטנים ועצם נתקעה בגרונו, צוחק כאשר הוא רואה את הרופא עם הדג הגדול והעצם יוצאת מאליה. הוא דורש ממנו שיגיד לו מתי הוא ימות, והרופא הנבוך אומר בעצת אשתו, כי ימות יום אחד אחריו. |
פרחי, אברהם דניאל | |
|
שכר ועונש של הבת הנרדפת והאם החורגת |
שרה השכנה מפתה את רחל בת חכם אברהם בן אדרת להרוג את אימה (מורידה את המכסה על ראשה בארגז) ואח"כ היא נישאת לו. הורידו את רחל למטה בבור סגור, פעם היה צריך נסיך לעבור שם וכל הבחורות נצטוו לנקות את החצר ולהתייצב ליד הדלת. רחל פגשה במקרה אישה זקנה, מילאה בקשתה ונתנה לה מים. היא מברכת אותה בכך, שרגלה תשאיר לשונות כסף וזהב וכך היה, ואף הוציאה פנינים מפיה. כשראתה זאת האם החורגת, שלחה את ביתה, אך זו לא התנהגה בסדר והזקנה קיללתה. מספרים לנסיך על הנערה והוא מברר איתה את הדבר. אח"כ כתב הנסיך מכתב לאבי הנערה (בת"א) וביקש את ידה. האם מחליפה את הכלה ובמקום רחל מובאת לאה (לאחר קנוניה עם העגלון). רחל נזרקת מן העגלה וגנן עם אשתו מאמצים אותה. הגנן מגלה את הדבר למלך, וזה מגלה את האמת בסעודה פומבית גדולה אגב חזרה על כל סיפור העלילה ושואל איזה עונש להטיל, התשובה: מיתה משונה לבת ולאם החורגת. |
פרחי, אברהם דניאל | |
|
שלושה אנשים מלומדים, או: אל תאמין לגוי ארבעים שנה... |
1. שני סוחרים מפקידים לפני בוא השבת את כספם אצל הפונדקאי שאצלו הם גרים. השלישי, שלא מאמין לפונדקאי, מסתיר את כספו בבית הקברות. כאשר הפונדקאי מספר שחלם שימצא שם כסף מנסה הסוחר השלישי לשכנע את הפונדקאי שאין אמת בחלומות. נוסף לזה הוא הולך לבית הקברות ונשאר שם עד תום השבת. 2. כאשר שני הסוחרים דורשים את החזרת כספם, מכחיש הפונדקאי את קבלתו ומאשים את הסוחרים בהוצאת דיבה. השלישי מצליח לקבל את הכסף הנפקד מאשת הפונדקאי בטענה שהוא בא לבקש את החזרתו בשם בעלה. כסימן אמת לדבריו הוא מוסר לאשה שבעלה אכל עדשים בארוחתו האחרונה (הוא ראה את השרידים של הארוחה הזאת על זקנו של הפונדקאי). בבואו לביהמ"ש, בו השופטים כבר דנו את שני חבריו, הצליח הסוחר השלישי לשכנע את השופטים, שהפונדקאי שיקר אותם. שני חבריו שוחררו והפונדקאי נתלה. |
פרחי, אברהם דניאל |