חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
חביב, שלום |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
כך מושכים כיסא |
בבגדאד, בזמן שלטון התורכים, נפגשו שלושה חברים טובים לבילוי ערב בבית אחד מהם. המארח לועג לאחד האורחים במושכו את הכיסא עליו עמד לשבת. כשעברו שנים, והנפגע עלה לדרגת מושל, הוא גומל למארח' בכך שמעמידו לדין ומוציאו לתלייה על ידי זה שמושך את הכיסא מתחתיו. |
רבי, משה | |
|
המכתב |
בימי מלחמת העולם הראשונה כתבה אלמנה, מכפר לי איסטנבול, מכתב לאחיה, וסיפרה לו כי אחיה האחר התמנה למוכתר. האח הבין שלא נשאר איש בחיים כי האח שהתמנה למוכתר היה משוגע. |
רבי, משה | |
|
המילה הראשונה |
בן של אלמנה עבד אצל רופא. ראה שנתן לכל החולים תרופה מתוך אחד מארבעת הבקבוקים שהיו לו. כששאלו התלמיד לפשר הדבר הסביר לו שהוא מרפא מתוך הבקבוק הבא לידו. לאחר שלמד ממנו בן האלמנה עזבו והפך לרופא עצמאי. הצליח בעסקיו. פעם חלה בדלקת עיניים. שפשף את עיניו אך לא מצא תרופה. שלח את אמו לרופא. כששמע הרופא את הדבר אמר "אך הידיים" ונתן תרופה. התלמיד ניסה את התרופה על כלבו וזה התעוור. שאל את אמו לדברי הרופא וכשהשיבה לו הבין שהידיים הן המקור למחלתו - ששפשף את עיניו, ולכן קשרן. מרוב כעסו עליו נתן לו הרופא תרופה מעוורת. |
רבי, משה | |
|
דחוף קנה ולא שורש (לעקור את הרע מן השורש) |
כשגנבו מביתו של השייך תרנגולת, אמר לבניו לתפוס את הגנב ולהרגו. בניו ביקשו לעבור על כך בשתיקה. כך היה כשגנבו כבש, פרה וסוס. לבסוף גנבו את אשת אחד הבנים. הבנים רגזו וביקשו להגיב, אך האב אמר כי את הרע יש לעקור מן השורש ועכשיו כבר מאוחר מידי. |
רבי, משה | |
|
הבאתי את הפיג'מה (תמימות) |
בליל חורף ליווה ארוס את ארוסתו לביתה. כיוון שהיתה סערה בחוץ הזמינה אותו ללון. עד שהציעו את המיטה בחדר המיוחד ראו שנעלם. כעבור דקות חזר רטוב כולו והסביר שרץ לביתו להביא פיג'מה. |
רבי, משה | |
|
החזיר שלום בית |
סוחרי בצרה באו מדי יום לבית קפה ורק אבו עלי לא בא, כי הוא אוהב לבלות עם משפחתו. פעם בא לבית הקפה. בעל המקום שאלו לסיבת בואו. התברר לו שלאבו עלי יש שבר ואשתו אינה רוצה לטפל בו, לכן הוא מעדיף לשבת בבית הקפה. אבו נעים (בעל בית הקפה) החליט לעזור לו והיה הולך לביתו בשעה שהוא לא נמצא ומבקש מאשתו שתמסור לבעלה ד"ש מבעל השבר ולמחרת ד"ש מבעל שני השברים, ולבסוף ד"ש מבעל שלושה שברים. האשה התנחמה שיש כאלה שמצבם גרוע משל בעלה ושבה לחבבו כמקודם. אבו עלי הפסיק לבוא לבית הקפה. |
רבי, משה | |
|
חצי ידיד |
עשיר ביקש להוכיח לבנו שכל אלה שהוא מבזבז עליהם את כספו אינם ידידיו כמו שהוא חושב. ביקש האב מבנו לבחור לו 10 ידידים מבין חבריו הרבים, ולבקש מהם להחביא שק שבתוכו תינוק שרצח (בשק היה גדי שהאב שחט). כל אחד מחבריו סרב והתרחק ממנו. כשנוכח שאין לו חברים ביקש ממנו אביו ללכת אל הקצב, למסור לו ד"ש, לבקש ממנו חצי ק"ג בשר אך לזרוק את הבשר על הרצפה, בטענה שהוא לא טוב. הבן עשה כך מספר פעמים. הקצב לא כעס, החליף לבן את הבשר ואמר "כל מה שקרה לא אומר על מה עברו המים". האב מסביר לבנו כי הוא והקצב קברו יחד מת בתעלה ולמרות שהבן הרגיז את הקצב לא גילה לו זה דבר על הסוד המשותף. |
רבי, משה | |
|
היד שהורדה |
ספינת נוסעים שהפליגה למכה טבעה בים על כל נוסעיה, לאחר שהושטה יד מהים. יהודי ששמע על כך לקח על עצמו להוריד את היד. כשהגיע אליה וראה 5 אצבעות, הרים לעומתה שתי אצבעות והיד שקעה. לאחר שקיבל את שכרו הסביר כי היד שאלה אם יש חמישה אנשים על לב אחד והוא השיב שאין אפילו שניים. |
רבי, משה | |
|
המילים משפיעות |
אבו קאסם הסוחר ביקש מידידו אבו נעים לעזור לו להיפטר מהסוחר אבו נאג'י. אבו נעים הסכים לעשות זאת תמורת 100 לירות. כל יום במשך זמן מה היה הולך ושואל את אבו נאג'י אם הוא חולה, מפני שפניו נראים רע מאוד. כך היה ימים רבים עד שאבו נאג'י הושפע מן הדברים, האמין שהוא חולה ותוך כדי דאגות נפח את נשמתו. |
רבי, משה | |
|
משטר תוהו ובוהו (הסולטן הטורקי) |
אדם הגיש בקשה להתקבל במשרד ממשלתי, ונדחה בהלוך ושוב. הדבר נמאס לו והוא מחליט למצוא את פרנסתו בגביית כסף, בשער בית הקברות. כך התפרנס במשך זמן רב והעסק שגשג. כאשר מתה אם הסולטן והיה צורך לקבור אותה, נוכחו פקידי המלך בדבר המוזר הזה. שילמו לאדם וסיפרו לסולטן. הסולטן הזמין אותו אליו וזה סיפר לו את קורותיו. הסולטן מינה אותו ואת עוזריו במקום פקידיו. |
רבי, משה | |
|
עד חצי המלכות |
למלך צמח פצע על האף וככל שריפאוהו היה מגרד והפצע לא נרפא. בא אחד מיואש והחליט לנסות את מזלו, או שיזכה בחצי מלכות, כפי שהבטיח המלך, או שיומת. כשראה את פצעו של המלך בדק את בטנו, אמר לו שהוא בחודש השלישי להריונו. המלך דאג וכל הזמן מישש את בטנו בשתי ידיו. כעבור חודש נרפא האף והאיש הסביר למלך שההריון היה טכסיס כדי להרחיק את ידיו מאפו. זכה בחצי המלכות. |
רבי, משה | |
|
הרמאי נשאר רמאי (עלי הסוחר) |
סוחר ערבי משחק שש-בש עם סוחר יהודי, אחרי שקנה אצלו סחורה רבה. היהודי מרגיש שהערבי מרמה אותו. בשובם לחנות ביטל היהודי את העסקה והסביר כי אינו רוצה עסקים עם רמאים. |
רבי, משה | |
|
אהלן וסהלן בדת ההבל |
על ברכתו של מוסלמי "סבאח אל חיר" (בוקר טוב"), משיב יהודי "אהלן וסהלן כדת ההבל". החליט המוסלמי לברר מה פירוש '"דת הבל". שאל מה פירוש דת (חוק) ומה פירוש הבל (בטל ומבוטל). כעס על היהודי וכשברכהו כך למחרת היכהו. אסף את הקהל המוסלמי והביא את היהודי בפני המשטרה, באשמה שביזה את דת האיסלם. כשהובא היהודי והתבקש להסביר את כוונתו אמר שהבל הם בגימטריה מצוות האיסלם. ה= 5 פעמים תפילה ביום, ב= פעמיים חג בשנה ול= שלושים ימי צום הרמאדן. זוכה מאשמה. |
רבי, משה | |
|
לא תובע ולא נתבע |
קאדי מסויים זקוק לכסף לקפה. הוא שולח את משרתו לרחוב כדי שיביא לפניו את האיש הראשון שיפגוש. למרות שהאיש אינו זקוק לכך, מכריח אותו הקאדי לשלם לו סכום הגון עבור אישור שאינו חייב לאיש, ואינו זכאי לקבל דבר ממישהו. |
רבי, משה | |
|
הכובסת החכמה |
כובסת מטמינה את שכר עבודתה במטפחת, בין הסלעים על ידי הנהר שבו היא מכבסת. ערבי מבחין בכך וגונב את הצרור. הכובסת, שמבחינה בגנב, ממשיכה לכבס ואומרת בקול "אילו היה משאיר ... הייתי משלימה". הערבי מחזיר את הצרור בתקווה שהיא תוסיף עוד כסף. היא לוקחת את הצרור לביתה ולמחרת, תוך כדי עבודתה, היא אומרת "תאוותו הרגתו". |
רבי, משה |