חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
חאזי, יוסף |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
החמור - אחיו של יהודי |
בתימן עובר יהודי, הרוכב על חמורו, מושל מקומי ההולך ברגל. המושל מצווה על היהודי לרדת מחמורו. היהודי יורד ממנו, אבל זמן קצר אחר כך עולה עליו שוב. הדבר חוזר עוד פעמיים. המושל הנרגז פוגע ביהודי במקלו. היהודי מכה את המושל עד זוב דם ומוריד לו את כובעו ואת המטפחת אשר תחתיו. המושל מאיים שיתלונן על היהודי במקום גבוה יותר. היהודי אינו מפחד כי תלונות כאלו אסורות בתימן. |
סמית, מיצ'ל | |
|
הכלב טמא, הכבש טהור |
1. ערבי שואל יהודי למה אצל היהודים הכלב הנקי נחשב טמא והכבש המלוכלך נחשב טהור. בתשובתו טוען היהודי שבני עמו נמשלים לכבש שהם מלוכלכים מבחוץ ונקיים מבפנים, ואילו הערבים הם נקיים מבחוץ ומלוכלכים מבפנים. שכניו של היהודי, שהוא היטיב עמם, הצילו אותו מתלייה שהמושל גזר עליו, כשאיימו להתמרד אם יתבצע גזר הדין. 2. היהודי מברך את המושל במילה גסה. הוא מצדיק את שימושו במילה כשנותן לאותיותיה פירוש של ראשי תבות של משפט שמוסלמי טהור יצום במשך שלושים יום בשנה. |
סמית, מיצ'ל | |
|
שמירת המת |
המספר היהודי מבחין בבית הערבי בו הוא מבקר, ששד אינו מצליח לקחת אתו את גופת המת המונחת שם. על מנת להגיע למשכן השד מתחזה המספר למת והשד לוקח אותו למעונו שבהר. בהגיעם לשם מנסה השד לתת את ה"מת" לאכילה לילדיו. ה"מת" מתעורר ומשליך את כל המשפחה לוואדי על יד ההר. אחר כך לוקח מהמערה את אוצרות השד ומחלק אותם בינו ובין אלה שעזרו לו להוביל אותם מההר לכפרם. |
סמית, מיצ'ל |