חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
ורנבוד, נחמיה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
הבן האובד חוזר אל צור מחצבתו |
באחד המחוזות של רוסיה אשר בגבולה עם אוסטריה הושב יהודי שלא יכול היה לשלם את דמי החכירה, לפי צו פריצו, יחד עם משפחתו במרתף אפל. נוצרי מוציא את המשפחה ומביא אותם מעבר לגבול. בעיר בה נמצא נעשה היהודי למלמד. בזמן ההצלה שוכחים את אחד מבניו של היהודי במרתף. הפריץ לקח אותו ומצווה לחנך אותו כנוצרי. כאשר הנער לא מתאקלם, שולח אותו הפריץ לעבר הגבול. הנער מגיע לאותה העיר בה משמש אביו כמלמד. הרב מקומי מסדר אותו כתלמיד אצל המלמד, אביו, אבל איש לא זהה את רעהו. המלמד מאמץ את הנער אחרי שגמר את לימודיו בישיבה ומתכוון לתת לו אחת מבנותיו לאשה. אבל כאשר מזהה את הבחור על ידי קמע שהבחור קבל מרבו ושעונד סביב צווארו, מבטל המלמד את החתונה. הנער מתחתן עם בת הרב המקומי ואחותו עם בחור ישיבה מלומד. |
בהרב, זלמן | |
|
הבנקאי היהודי ר' מאיר אנשל רוטשילד וידידו הנסיך מלוקסומבורג. |
1) כנער כבן 15 ניעץ אנשל רוטשילד לנסיך מלוקסמבורג ללכת לאביו במקום כאשר הוא זקוק להלוואה. הנסיך מקבל את המלווה. 2) הנסיך שם את האוצרות אצל מאיר אנשל כאשר צבאות נפוליאון עומדים לפלוש לארצו. מאיר אנשל מסתירם במרתפו. כאשר אנשי נפוליאון באים לחפש אצלו את אוצרות הנסיך נותן להם ר' מאיר אנשל חלק מרכושו במקום רכוש הנסיך. אח"כ מקבל בן הנסיך את רכושו בחזרה. ר' מאיר אנשל מסרב לקבל פיצויים עבור רכושו שמסר לצבא הכיבוש. |
בהרב, זלמן | |
|
החומד ברכוש זר לוקה ברכוש שלו ומנדב צדקה לעניים |
בנקאי יהודי פראג שירד מנכסיו עובר לפי עצת הרשלה הגאון לפרשבורג. אחרי שהרוויח שם שם סכום כסף הגון מחליט חזור לפראג. הוא מקבל את הזמנת סוחר יין מפראג לנסוע אתו בעגלתו בה מעביר מספר חביות מפרשבורג לפראג. בדרך נגנב כספו של הבנקאי שהאחרון הסתיר מתחת לאחת החביות. שני הצדדים באים לפני ר' הרשלה להתדיין. הבנקאי טוען שסוחר היין לקח את כספו, סוחר היין שזה היה העגלון הלא-יהודי של העגלה. ר' הרשלה מצווה על סוחר היין לשפוך את כל היין, כי היות שלא יהודי נגע בו בזמן הגניבה, הוא יין נסך שאסור ליהודי להחזיק בו. סוחר היין מודה שהוא הוא אשר לקח את הסכך. ר' הרשלה דן להחזיר את הגניבה, לפצות את הבנקאי על עגמת הנפש שגרם לו ולהחרים סכום הגון לעניי העיר. |
בהרב, זלמן | |
|
טובה תחת טובה |
שוליית אופה נוצרי מאבד סכום כסף שעליו למסור לבעלו. רב העיר מארגן מאסף בין אנשי קהילתו ומוסר לו את אבדתו. אסיר תודה, מזהיר השוליה כאיש מבוגר את הרב שאופי העיר מתכוונים להרוג את יהודים בהרעילם את הלחם שהיהודים נהגו לקנות אצלם לפני חג הפסח (בו בזמן שהאופים היהודים היו כבר עסוקים לנקות את מאפיותיהם מחמץ). הרב מצווה על יהודי קהילתו להמנע מלקנות לחם בזמן הזה ואף יהודי אינו מת. מגלים את יוזמי הפשע ודנים אותם לתליה. |
בהרב, זלמן | |
|
יהודי שחטא בעברת "לא תחמוד, וגוי אחד מחזירו למוטב |
בחור ישיבה, המלמד תינוקות, חוזר לביתו לחג הפסח לאחר שנדד על פני עיירות ובידיו צרור כסף. סוחר יהודי של יינות, מזמינו לעלות על עגלתו, כדי לחזור אל טלנה עירו. אך בלילה כשהבחור נרדם, גונב את כספו ונעלם, הוא מתוכח עם הסוחר, והם הולכים אל ר' דוד'ל הצדיק בעיר טלנה. העגלון של הסוחר, מעיד כי ראה את הסוחר גונב את הכסף, למרות שהיה שיכור ככל הגויים. הסוחר מתחרט על מעשיו והרב מחייבו נוסף על החזרת הכסף גם לפצות את הבחור. לעגלון נותנים וודקה, והמלמד חוגג את חג הפסח עם אשתו וילדיו, הפעם כהלכתו. |
בהרב, זלמן | |
|
יהודי רוכל הזוכה באוצר בהסח הדעת |
רוכל יהודי עני מוצא בדרכו שק מלא מטבעות שנפל מעגלת הדואר הממשלתי. הוא מסתיר את מציאתו בביתו אך אשתו זורקת אותו למחסן העצים של הרב המקומי כי רוצה להפטר מהמציאה ה"לא כשרה". אחרי שהרב מוצא את השק במחסנו הוא מחזיר אותו בעזרת הכומר המקומי לשלטונות. את הפרס הגדול שמקבל עבור החזרת השק מוסר הרב לרוכל בתנאי שיפריש חלק מהכסף לצדקה. הרוכל נעשה לאיש עשיר. |
בהרב, זלמן | |
|
לא נאה יהירות, אפילו לרבי של חסידים (האדמו"ר מינובה) |
האדמו"ר מינובה שוקע בזמן הפסקת הנסיעה שבה נוסע יחד עם בני ביתו לחתונת בתו, בפתרון סוגיה בתלמוד. הוא מאחר את המשך הנסיעה, אינו מגיע לחתונה ומאבד את דרכו ביער. ביער הוא נשאר זמן ממושך ואיני מבדיל בין יום ולילה. אחרי שניצל על ידי יהודים של קהילה אחרת ונשאר אצלם זמן מה, חוגג את השבת. מארחיו חושבים שיצא מדעתו. האדמו"ר חוזר למסלול רגיל של הימים רק אחרי שחזר לקהילתו. |
בהרב, זלמן | |
|
מעשה באח ואחות שנצלו בגזרות ת"ח בימי חמלניצקי. |
בזמן פרעות חמלניצקי ברח רב צעיר מעירו, הגיע לוילנא, שם עזר לו גביר. הוא התפרסם בידענותו, בנה בית ונשא אשה. כעבור שנים הגיעה לעיר אחותו של הרב. היא זיהתה אותו לפי נגון התפילה. האח והאחות שמחו למצוא זה את זה. בינתים מתה אשת הגביר והוא נשא לאשה את אחות הרב. |
בהרב, זלמן | |
|
מעשה בשידוך שנתבטל בגלל תרנגול אחד |
חתן שלפי המנהג רואה את כלתו המיועדת לראשונה רק ביום סידור ה"תנאים" מבחין במקרה שהיא הורגת באכזריות תרנגול. אופי הכלה שהתבטא במעשה הזה אינו מוצא חן בעיני החתן והוא מודיע להוריו שברצונו לבטל את השידוך. הוריו מסכימים. בתום הביקור הם שמים כמה מטבעות בקופסה לצדקה. הוריה הכלה מבינים: צדקה תציל ממות ואשה רעה רעה ממות. |
בהרב, זלמן | |
|
מעשה בקמצן |
קמצן עשיר, אך אוהב לאכול בסעודת מצווה, נלקח לבית, שנאמר לו כי שם תהיה סעודה.בהגיעה לשם, אמרה לו אשה כי הוא נמצא בבית שדים, וכי הם בוחנים אותו: בחדר יהיה כל טוב; בשני -בגדים נאים; בשלישי - אבנים טובות. אם יגע בהם יישאר בבית לעולמי עד. הגביר עבר את המבחן בהצלחה. ואז נאמר לו כי עליו לתת צדקה ולא - רע ומר יהיה סופו. ואכן מאז ועד מותו היה נותן צדקה לעניים. |
בהרב, זלמן | |
|
נדבנים ופרנסים |
קרובה רחוקה כתבה לאביו של המספר, שהגר לאמריקה והתעשר, ובקשה שישלח לה 20 דולר לגדר את קבר אמה המופיעה בחלומותיה. האב שלח את הכסף אך היא השתמשה בו לצרכי חיתון בתה. האם היתה מופיעה שוב בחלומותיה ואמרה כי לא תנוח ולא תשקוט עד אשר יבנו גדר מסביב לקברה. בתה שוב בקשה כסף מהאב ושוב האב שלח לה. הוא בקש מהמספר, בנה ששהה עדין בפולין, כי ידאג לבנות את הגדר. כשהגדר נבנתה, חדלה אמה של הקרובה להופיע בחלומותיה. |
בהרב, זלמן |