דמתי, נסים

שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

הילד היהודי והכומר

כומר שונא יהודים כועס על המלך שעומד לימינם. הוא מחליט להתנצח עמהם בענייני דת, ומבקש מהמלך שאם ינצח יותר לו לעשות ביהודים ככל העולה על רוחו. המלך מזמין ילד יהודי להתנצחות. הילד משיב על שאלות הכומר הנוגעות ברובן למנהגי היהודים (לצאת מבית הכנסת בשמחה, להשיא בנות בעודן קטינות, לחלוק כבוד למלך ומדוע נובחים הכלבים עליהם), ומקבל בתמורה מהמלך דינר זהב אך מסרב לקחת אותו. לשאלת הכומר, מדוע הוא לא מקבל את מתנת המלך, עונה הילד, כי אימו לא תאמין לו שקיבל מהמלך דינר אחד ותחשוב שהוא גנב אותו, המלך צוחק ומחליט לתת לו הרבה דינרים.

גמליאלי, נסים בנימין

11310

הצייד והתוכי

תוכי מבטיח לצייד שתפס אותו 3 עצות בתמורה לשחרורו, והעצות הן, לא להתחרט לאחר המעשה, לא להאמין בבלתי אפשרי, לא לעלות היכן שאי אפשר לעלות. אחרי ששוחרר, עף התוכי לעץ, ואומר לצייד כי בבטנו יש אבן יקרה שיכלה להעשיר אותו. הצייד מנסה מיד לתופסו אך נכשל בניסיונו לטפס על העץ ושובר את רגלו. התוכי מוכיח אותו על כך שלא קיבל את עצותיו.

גמליאלי, נסים בנימין

11311

שלוש חכמות

המלך אסף לארמונו תינוק שמצא במדבר וגידל אותו. האסופי הפיקח ששמו היה חנון יצא עם המלך לצייד, ואחרי שהמלך מת, הוא הואשם כי לא השגיח עליו כראוי וגורש על ידי הנסיך מהארמון. בדרכו, קנה מזקן שפגש שלוש חוכמות: להסתפק במועט, לא לבגוד במי שנתן בו אמון, ולא להחמיץ שעת שמחה. במעט הכסף שנותר לו הפך לכותב בקשות בשער המלך, וכיוון שהסתפק במועט גילה אותו המלך ולקח אותו כסופר לארמונו. יום אחד ראה את עבד המלך נואף עם הפילגש וזו, שפחדה להיתפס, האשימה אותו, את חנון, בניאוף. המלך הכועס שלח בידיו אגרת והורה לנמען להוציאו להורג ולשלוח לו את ראשו. בדרך, התעכב כעצת הזקן בשמחת חתונה, ובמקומו, נשלח העבד הנואף שהיה שם גם כן לשאת את האגרת. ראש העבד נכרת וכאשר ראה זאת המלך הבין כי יד אלוהים בדבר, והזמין את חנון למסור לו דין וחשבון על קורותיו ודן את הפילגש למוות.

גמליאלי, נסים בנימין

11312

אלוף כזבי בעיר הכזבנים

מלך חומד לעצמו כושית שראה בגן. כעבור 9 חודשים היא יולדת בן. יחד עמה יולדות שתי נשותיו של המלך, בדיוק כפי שניבא מגיד העתידות. בן הכושית לומד יחד עם בני המלך אך בני המלך לועגים לו. בן הכושית מכה את בני המלך. כשנודע למלך מי הוא הוא מגרשו. שני בני המלך נשלחים לדרך על ידי אביהם, בציידו אותם בזהב וממון. הם מגיעים לעיר בה מתחרה בן המלך בכל הבא לעיר בסיפורי כזבים. הם מנסים כוחם ומפסידים את כל ממונם. בן הכושית מגיע גם כן לאותה עיר. הוא מתנה את השתתפותו בתחרות בכך שאם ינצח תינתן לו הממלכה. בן המלך, בהיותו בטוח בעצמו, מסכים מיד. בן המלך מספר כיצד הוא ואביו הלכו בדרך, אביו רכב על נאקה כאשר לפתע הופיע עוף ענק, חטף את הנאקה יחד עם האב ונעלם. לפתע הנאקה החלה להשתין, הוא תפס בזרם ולא הניח מידו עד שהנאקה ואביו נחתו בשלום על פני האדמה. סיפורו של בן הכושית: אביו היה חולה ואמו שלחה אותו להביא חומרים להבראת האב. הוא הוציא את העייר מהאתון ההרה וטס איתו להביא את המבוקש. הוא ראה על חוף הים קישוא גדול מאוד ותחב אותו לפי הטבעת של העייר. לאחר מכן, בגלל חוסר יכולתו לבחור את החומרים, הוא מביא את כל בצרה על גב העייר. לאב הוטב והוא רוצה בקישוא מטוגן. נזכר היכן תחב את הקישוא, אך העייר כבר דאג לשתול את הקישוא באדמה ולהצמיח עץ. הוא קוטף קישוא גדול ורוצה לחתוך אותו על מנת לטגנו. הסכין נאבד בתוך הקישוא והוא נאלץ לחפשו בתוכו. הוא מתפרנס בתוך הקישוא שישה חודשים כטבח. בעל הבית נותן לו לחתוך דג וכך הוא מוצא בחזרה את הסכין. אז הוא שב הביתה ומוצא שהכל במחבת עלול להישרף. הוא מטגן את הדלעת, מגיש אותה לאביו וזה מבריא. סיפורו של בן הכושית הוא שזכה בתחרות והוא הזוכה בכתר.

גמליאלי, נסים בנימין

11599

אשה במאה פרות

איכר עשיר משיא את בתו תמורת מאתיים פרות, כל רכושו של החתן. האשה ובעלה מתפרנסים בדוחק רב. בחור אחד רואה את האשה דרך החלון ומתאהב בה. הוא מתוודע אליה בעת העדרו של הבעל וקובע עמה פגישה. אבי האשה מגיע לביקור ולבת אין כסף כדי לקנות מצרכי אוכל. היא מבקשת מאותו בחור לקנות בשר, ותמורתו מבטיחה להתפנות כדי להיות עמו ביחידות. הבעל מגיע ומוצא את חמיו והם משוחחים. האשה מגישה בשר והבעל מתפלא מהיכן השיגה זאת. בינתיים מציץ המאהב בדלת והבעל, בלא חשדות מיוחדים, אומר לו להיכנס. האשה מגישה את הבשר ומפטירה "קחו שוטים ויערב לכם!". לשאלתם של שלושת הגברים היא משיבה כי אביה שוטה משום שמסר חפץ יקר מאוד (היא עצמה) במחיר זול מאוד (200 פרות). הבעל שוטנה משום שהתעקש להשיג אותה, דווקא, למרות שלא היה לו כסף לשלם, ולנוכח העובדה שיש עוד נערות יפות. המאהב שוטה משום שנתן נתח בשר והוא מבקש דבר שבעלה קנה במאתיים פרות.

גמליאלי, נסים בנימין

11600

אב ובנו ואשה בין שניהם

בן מחזר אחרי אלמנה המבוגרת ממנו בשנים רבות. היא מסרבת להינשא לו ומסתבר שהיא עומדת להינשא לאביו. האב מבטל את הנישואין למען בנו. האלמנה עושה עצמה חולה, נאנחת ומתלוננת על כאבים, זאת כדי להסיר מעליה את אהבת הבן. היא מצליחה. הוא מתאהב בבתה בת ה-17. האב בא אל האלמנה כדי לבקש את בתה לבנו והיא מסכימה בתנאי שהוא, האב, ישאה אותה לאשה. וכך היה.

גמליאלי, נסים בנימין

14640

היזהר מן הצנועים והצנועות

אשה נשואה לגבר מבוגר לא הצליחה ללדת ממנו ילדים. היא פיתתה את שכנם, רווק צעיר שמעולם לא ראה אותה בשל צניעותה. הם מתנים אהבים והיא הרה. הבעל מזמין את השכן הצעיר לברית המילה של בנו, לאחר שהטיפולים שעברה אשתו הצליחו. בחגיגה מזהה הבחור את אשת השכן.

גמליאלי, נסים בנימין

14641

העשיר הקמצן וגיסו של אלוהים

עני מתערב עם חבריו שיצליח להוציא מידיו של עשיר קמצן ארוחה, ואם כך יקרה יזכה בעשר רופיות מידי חבריו. עטוף בגדים לבנים הוא מעיר את העשיר בלילה ומציג את עצמו כגיסו של אלוהים. אשת העשיר מגישה לו ארוחה גדולה . לאחר ברכת המזון הוא מסיר את הטלית והעשיר מזהה אותו. העני אומר כי אחותה של אשתו נלקחה בצעירותה על ידי אלוהים (מתה) וכך הוא נעשה לגיסו. הוא מודה על הארוחה ועל שבזכות העשיר זכה בעשר רופיות.

גמליאלי, נסים בנימין

14643