חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי המספר
|
דהרי, שרה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
רושם |
מספר אסע"י |
|
המלאכה מצילה את בעליה |
המלך הארון אל ראשיד מתחפש לאיש פשוט ויוצא יחד עם סגנו לתור ברחבי ממלכתו. בלילה הם נכנסים לבית ומבקשים לאכול ולנוח. בני הבית כופתים אותם ומשלשלים אותם לבור. למחרת בבוקר בעל הבית מבקש מאחד מהם לצאת מן הבור על מנת שיעשה ממנו מזון. המלך מציע לו דרך אחרת להרוויח כסף. הוא מבקש ממנו להביא לו ציוד לטווית שטיחים. המלך וסגנו טווים שטיח ומציעים לבעל הבית למכור אותו אצל משפחות עשירות, ולבקש עבורו סכום גבוה. המלך וסגנו ממשיכים בעשיית שטיחים. יום אחד המלך מודיע לבעל הבית שהשטיח שהוא הכין מתאים להמכר בארמון המלוכה. בקישוטי שטיח הוא משלב באותיות מסולסלות את כתובת המקום שבו הם שבויים. השטיח נמכר למלכה. היא בוחנת את השטיח, מזהה את מלאכתו של בעלה, ומצילה את המלך. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
פצע מבריא ומלה רעה נשארת מכאיבה |
נערה נשאת לבעל שמפיו עולה ריח רע מאד. הסיבה לכך היא שהוא שד ואוכל בשר אדם. הבעל מבקש מאשתו שלא תגלה זאת לאיש. האישה השתדלה לשמור על הסוד. לאחר מספר חודשים היא בקשה לבקר בבית הוריה. האם שאלה את הבת על נישואיה וזאת סיפרה לה על ריח הפה של בעלה. האם יעצה לה לנהוג באיפוק למען שלום בית. לאחר חודש, כשחזרה לביתה, בעלה השד ביקש ממנה שתכה במצחו בגרזן. היא עשתה זאת, ולאחר זמן מה החלים הפצע ונשארה צלקת קטנה. הבעל אמר לאשתו שפצע תמיד מבריא אך המילים הרעות שאמרה לאמה עליו גרמו לו לכאב שלעולם לא יחלים. על כן שלח אותה חזרה להוריה. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
דאגה בלב איש ישיחנה |
אישה נשואה עקרה בונה לעצמה תנור לחם קטן. בעת המתנתה לאפית הלחמים, היתה שופכת את מר ליבה לתנור הקטן. לאחר שנים היא הרתה וילדה בן. הבעל מנפץ את התנור, ובין השברים מצאו מאות תולעים. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
גבולות התאווה |
בעל מביא כל יום עוף הביתה. אשתו מכינה ממנו מטעמים והבעל אוכל אותו לבדו. על כל נתח שהוא אוכל, הוא מודיע לאשתו שהיא לא תקבל אותו, כנפיים כדי שהאישה לא תפרח מהבית, רגליים כדי שהיא לא תשוטט אצל השכנים, הראש כדי שהיא תגביה ראשה. לאישה נותר רק לפנות את העצמות. לאחר שהאישה מספרת לשכנתה על כך, השכנה מציעה לה להכין את העוף ולאכול אותו מיד, תוך הכחשה שבעלה קנה אותו. האישה עושה זאת. הבעל כועס כל כך שהוא מת משבץ. במסע ההלוויה הקצב מספר שהנפטר עוד הספיק בבוקר לקנות אצלו עוף. המת קם לפתע ומבקש מהקצב שיספר זאת לאישתו. כולם נמלטים בבהלה. בני הזוג שבים לביתם, הולכים לשופט הפוסק כי עליהם לחלק את העוף ביניהם. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
הדבר הכי יקר בבית |
זוג חי שנים רבות ביחד. הבעל מבקש להפרד מאשתו. הוא מוסר לה שעליה לחזור לבית הוריה אך היא יכולה לקחת איתה בארגז גדול את הדבר היקר ביותר לה. בלילה האישה מזמינה סבלים שנושאים את בעלה לבית הוריה. בבוקר מתעורר האיש ומשתומם ואשתו מודיעה לו כי הוא הדבר היקר ביותר שלה. הבעל חוזר בו והם שבים לביתם וחיים בו באושר ואהבה. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
האישה שילדה ביצה |
אישה עקרה מתפללת לרחמים, אך תפילותיה לא נענות. לאחר שנים, בתפילתה היא טוענת שגורלה מר משל תרנגולת כי היא לפחות מטילה ביצים. הפעם נענית תפילתה והיא יולדת ביצה. היא מניחה אותה בכלי יקר, ומטפלת בה באהבה. כשחלתה האם, בת השכנים עוזרת בטיפול בביצה ומוציאה אותה לטיול. ילדים מקניטים אותה, דוחפים אותה, הביצה נופלת ונסדקת, ומתוכה מגיחה ילדה זהובת שיער ותכולת עיניים. השכנה מביאה את הילדה חזרה לאם ומאז לא משה השמחה מביתם. |
אהרון עזריאל, מרים | |
|
להביא את ארוחת הערב |
לאישה אחת היו שלוש בנות, אך לא היה לה מספיק כסף לפרנס אותן. היא שלחה אותן להשיג לעצמן ארוחת ערב. הבת הראשונה עזרה למוכר ביצים בשוק והביאה ביצים לארוחת ערב. הבת השניה עזרה למוכר עופות וחזרה עם תרנגולת. הבת הצעירה חזרה בידיים ריקות. למחרת פגשה הבת הצעירה שלוש כלות שהלכו לבית מרחץ. היא גנבה מהן את הבגדים. שלוש האחיות לבשו את בגדי הכלות ונפגשו עם החתנים המיועדים, קשרו אותם וחייבו אותם להתחתן איתן על מנת להבטיח שיאכלו כל ערב. הבנים מבטיחים להן לדאוג לפרנסתן, אך מבלי להתחתן איתן. תחילה הם הביאו להם אוכל, ואחר כך לימדו אותן להתפרנס עד שהן התחתנו ולא ידעו עוד מחסור. |
אהרון עזריאל, מרים |