דהן, מסעוד

שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

הבת שנתנה צדקה כאמה

עשיר מופלג לא נתן צדקה. בכל ערב חג וערב שבת נתנה אישתו צדקה . כשגילה זאת העשיר רגז מאוד ושכר 4 ערבים להרוג את אשתו כי חשש לכספו . נרצחה אשתו ונותרה בתם. שכר לה משרתת שתטפל בה. הבת החכמה החליטה להמשיך לתת צדקה מכופלת מאמה. לימים התחתנו האב והמשרתת. כשגילה האב את עניין הצדקה רצה להרוג את הבת, ולפי עצת אשתו רצה לסגור אותה בחנות למשך שנה. הבת שמעה אבל לא יכלה לעשות דבר. אחרי שנה שלח האב פועל- והנה הבת חיה והיא יפהפיה. חזרה הביתה והאב בכל זאת רוצה להורגה. אולם הפעם הרוצחים ,חסו על יופיה ורק חתכו את ידיה ורגליה, והשאירוה שם. עברו בדרך אב ובנו ולקחו את הבת ואלוהים שלח להם כסף. הבת גדלה אצלם ללא ידיים ורגליים. גדל הבן ורצה להתחתן איתה. התחתנו, ילדה בן. שלחו לבעלה, שהיה עובד בעיר אחרת מבלי לדעות שזה אבי אשתו, שיבוא. אביה שקרא את המכתב וראה את שמה לא יכול היה להשלים עם חייה. שלח האב מכתב בשם הבן לביתו, שיזרקו את אשתו ובנה למקום בו מצאו אותה כיוון שהמלך מחפש אחריה ואם תימצא בביתם יהרגו אותם.בזמן שהייתה שם נגלה לה שוב האדם שנגלה אליה בחנות והבטיח לה חיי אושר. הביא עוד כמה מלאכים עשו ברית לתינוק וסעדו אותה. היכה האדם במטהו ויצא נחל ואמר לה לטבול בו - ומיד חזרו אליה ידיה ורגליה. לשאלתה סיפר לה כי הוא אליהו הנביא. נתן לה מקל, שאיתו תוכל להגיע לכל מקום,וכן קופסא המרפאה כל מחלה. הגיעה לעיר ונתקלה בבחורה עיווורת. ריפאה אותה, התארחה בביתה.בבוקר הלכה הבחורה למלך והבטיחה לו שבתו החולה תרפא. באה הבת בכבוד רב לבית המלך ואכן ריפאה לגמרי את בת המלך . פתחה לה הבת חנות לריפוי. מכל החולים שבאו מכל קצוות הארץ לקחה 20% ממה שהביאו לה. תוך כמה זמן התעשרה. הלכה שוב למלך שבעבר סרבה לקבל ממנו מתנה קנתה מן המלך את מקום המזבלה שלו. בנתה במקום ישיבה ובית מחסה לצדקה. לימים בא בעלה לביתו ושמע שזרקו את אשתו - בכה והתאבל. פגשו עני והזמינו לבית המחסה, אך הלה סרב, רץ העני וסיפר לבחורה, אשת הבחור המתאבל. (הוא לא ידע על כך). הבינה הבת שזה בעלה, קראה לו והתוודעה אליו וגם ככה התוודע אל אביו. סיפרה לה את קורותיה. נסעו אל הורי הבן והביאום לישיבה. אביה נהיה עני ובא לישיבה. שלחה לו ארגז כסף, ובדרך מת האב. הבת והבחור התחתנו מחדש.

מגל [סמואל], סוזי

11792

ירושת האב - גרעיני משמש

אב אלמן הוריש לבניו קופסא חתומה ובה דברי סרק. ציווה לקברו במקום שהפרד שישא אותו יתעייף. הלכו הבנים על יד הפרד ולא התעייף. בלילה ישנו שניים והאח הבכור שמר. באה חיה שאיימה לטרפו - כרת ראשה, שם חתיכה מלשונה בתיקו וזרקה. שוב הלכו ביום השני, ובלילה שמר האח האמצעי. באה חיה עם שני ראשים, את שניהם כרת ואת הלשונות שמר. בלילה השלישי שמר האח הקטן. באה חיה עם שלושה ראשים -את שלושת הלשונות שמר. רצה הבן להדליק מדורה והתבייש מאחיו, החל ללכת לכוון האור כדי להביא אש. הגיע לסעודה של תשעים ותשע גנבים, שכנעם לצרפו ולהפסיק הסעודה שמא יהיו כבדים ולא יוכלו לרוץ. בשעת גניבה בארמון הצליח להיפטר מהם על ידי קריעת החבל. נכנס לארמון, הרג נחש ליד המלך, לקח קופסאת גפרורים - כתב למלך מה שקרה והלך. הביא לאחיו מכל טוב מסעודת הגנבים, הבעיר אש, ולא סיפר להם דבר. למחרת הגיעו לאותה עיר וישבו בה. בערב התחפש המלך ופגשם. התחיל כל אחד מספר את קורותיו - סיפרו שלושתם על ליל השמירה שלהם. למחרת קרא המלך לשלושתם, הציג עצמו, רצה לחתן את שלושת האחים עם שלוש בנותיו. ערכו חתונה שמונה ימים. חזרו הבנים לביתם, פתחו את הארגז - מלא גרעיני משמש. כעסו מאד. רק האח הקטן לקח שליש מהגרעינים ושתל אותם על שליש משטח האדמה. גדל הפרדס והתעשר. הלך הבכור בעקבותיו אך לא גד דבר. הלך לשאול בעצת חכם. בדרך פגש כל מיני בעלי חיים וגם עליהם שאל אותו. אמר החכם כי מאחר וקילל, אין כל תקנה לפרדסו. חזר הבכור והאח הקטן עזר לשני אחיו הגדולים.

מגל [סמואל], סוזי

11793