חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
מזרח אירופה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
רוטשילד והעני המכובד |
עני שטען כי הנו מכובד ומגיעים לו שני פרנקים מקופתו של רוטשילד (התקציב לעני היה בדרך כלל פרנק אחד) הציע לבקאי העשיר לתת לו שני פרנקים ולא לתת פרוטה לזה שבא אחריו. רוטשילד טען כנגדו כי קודמו הביע כבר את אותה המשאלה עצמה. |
| |
|
הרשלה זורק חולצה מלוכלכת לאוכל |
כשבבית עשיר קמצן אמרו להרשלה שבא לבקש מרק, שבסיר הרותח כביסה מלוכלכת זרק את חולצתו המלוכלכת פנימה שתתכבס גם כן. |
אברמוביץ, מ. | |
|
הרשלה ביקר בתיאטרון |
הרשלה מתערב עם עניים אחרים שיכנס להצגה חגיגית בתיאטרון. נכנס באיימו: אעשה מה שאבי עשה. אם לא תתנו לי להכנס. לפני הגברנטור אמר: אבי הלך הביתה. |
אברמוביץ, מ. | |
|
הרשלה מעניש אכר רע |
הרשלה מעמיד איכר רע בשוק עם ידיים מלא ביצים, ומקשט לצחוק כל העיירה. האיש אינו זז, כדי לא לשבור את הביצים ונעשה צחוק כל העיירה. |
אברמוביץ, מ. | |
|
חול המועד פורים (חתן טיפש) |
חבריו של בחור טיפש מכנים אותו בשם "חול המועד פורים" מפני שהחתן היות שהתחרט בשדוך הבחור הזה עם בנו, קבע לו את "חול המועד פורים" כמועד החתונה. |
ארליכמן, יעקב | |
|
שלוש מחלות ותרופה אחת להן |
מתנגד לועג לרבי בספרו שיש לו 3 מחלות. שקרן, שכחן וחוסר טעם בפה. הרב נותן לו כתרופה לאכול זבל: הטעם תכף חוזר לו, מדבר אמת כשאומר שאכל זבל, ואת המקרה ודאי לא ישכח לעולם. |
בהרב, זלמן | |
|
הרמב"ם כתלמיד רפואה |
כבר בילדותו בספרד, רצה הילד- הרמב"ם להיות רופא. לילה אחד כשלא פסק לחשוב על שאיפתו הפך להיות אילם. לקחה משפחתו העשירה את הרמב"ם, והביאה אותו למנהל בית החולים. הבין הרופא את שאיפתו החזקה וקיבל אותו כתלמיד לרפואה. יום אחד הגיע אדם שמן לחדר הניתוח והמנתח פתח את ביטנו וראה שם צפרדע על מעיו. כשרצה המנתח להוריד את הצפרדע עצר הילד את המנתח ודרש להביא לו תנור, גחלי אש, מלקחיים וצמר גפן. בחכמה הרים את רגלי הצפרדע והצליח להציל את חיי החולה. באותו היום גם חזר אליו דיבורו, והוא התפרסם בספרד ומחוצה לה. |
ביטון, חנן [אביו] | |
|
עלילת דם |
בכפר אחד חיו יהודי ובתו היחידה. מכר היהודי משקאות לגויים כדי לאסוף נדוניה לבתו. אכר עשיר וצעיר התאהב בבת היהודי אלא שהיא לא רצתה בו. לעגו לו כל חבריו הגויים על אהבתו ליהודיה. יום אחד דרס האיכר בעגלתו ילד נוצרי. מאחר שחג הפסח היה קרוב העלילו האיכר וחבריו על היהודים את עלילת הדם הזו, רצחו את היהודים שרפו את בתיהם, ורצחו את האב ובתו. |
בראון, יצחק | |
|
כופר נענש |
בעיר פיטסבורג שברוסיה הלבנה חי יהודי שהיה סוחר תבואות עשיר עד מאוד אך קמצן. בבוא חג הפסח עברו הרב ועוזרו בין היהודים בעלי היכולת לאסוף תרומות לנצרכים, רק הסוחר היהודי סרב לתרום ואף אמר שאם אין לנצרכים כסף למצות שיאכלו בפסח לחם. בבוא חג הפסח, כדי להראות שהוא עצמו אינו ירא, אכל לחם ובעוד הלחם בפיו נפל ומת. |
ברצבורג, בן ציון | |
|
ר זוסיא מאניפולי רוצה לעשות תשובה |
בערב ראש השנה בא ר' זוסיה מאניפולי לרבו "המגיד ממזריטש" וביקש לעשות תשובה. ערך גלות כדי למצוא את מקור הרע. ענה לו רבו: "אין הרע מצוי במזריטש ולא במקום אחר אלא בך בנשמתך... כי מי שאין בנפשו שום רעה אינו מחפש את הרע...." |
גולדשטין, משה | |
|
יהודי נענש על חלול תמונה נוצרית קדושה |
פונדקאי יהודי שידיעותיו ביהדות הן חלשות, תולה בחדר אורחים איקונה של מרים הקדושה כדי לסמן בו את "המזרח" . חסידים אורחים כועסים על שמוש התמונה למטרה הזאת, חובטים בבעל הבית באופן יסודי והוא משליך את התמונה בכעס על ערימת הזבל. קונים נוצרים שרואים אותה שם מענישים את היהודי על חלול האיקון. |
דורושקה, חיים יוסף | |
|
בקשת תרומה מחוכמת מאנשל רוטשילד |
מבקש תמיכה עבור הוצאת ספר פונה לאנשל רוטשילד שלוש פעמים באותם ראשי תיבות: "גמר"א", שפרושן בידיש בתרגום עברי: 1. בוקר טוב, רב אנשל. 2. תן כסף, רב אנשל.3 . תן יותר רב אנשל. |
דורושקה, חיים יוסף | |
|
מבחן אומץ בבית קברות |
מועמד לחברה קדישא הצטרך לפני קבלתו להראות את אומץ ליבו בבשלו סיר דייסה הקברות בלילה. כאשר בבצוע המשימה יו"ר החברה רצה להפחידו, הסתתר בקרבת המקום והושיט לו את ידו כדי לבקש ממנו כביכול כקבצן קצת אוכל, מלא לו המועמד את ידו בדייסה רותחת. מאז הפסיקה החברה את המבחנים. |
דורושקה, חיים יוסף | |
|
שלמה המלך ואלף נשותיו |
כעונש, על שלמה המלך לנדוד בעולם. ערב שבת מזמין אותו ראש העיר לביתו. בעלת הבית אינה מוכנה לקבל אותו אל ביתה כי העליב את הנשים (בין אלף נשים לא מצא אחת הגונה). שלמה הצטדק באומרו שעובדה היא שהגברים תמיד נמשכים אחרי נשים לא שלהם והתיקון הוא שהבעלים לא יסתכלו על נשים אחרות אלא על האישה הנמצאת בביתם. |
דמרר, דוד | |
|
נדודי שינה בגלל חוב |
איש לא יכול היה לישון בלילה מפני שלא היה ביכולתו לפרוע חוב אצל שכנו. אשתו העירה בלילה את השכן בקול רם והודיעה על כך. לבעלה אמרה: מוטב ששכננו ידאג לקבלת כספו שהוא ידאג איך לשלם אותו... |
ויגיסר, משה | |
|
בנים גידלתי ורוממתי |
אב מתייאש מריפוי בנו השיכור. כאשר מראה לו שיכור מתבוסס בבוץ ברחוב שואל הבן: "מנין המשקה?" |
ויינשטיין, ר' | |
|
מה בצנצנת - ריבה או צואה |
אורח בלילה לא מוצא בית שמוש, ומשתמש בצנצנת ריקה של ריבה. בבוקר מבוייש מסתלק. בעל הבית פוגשו אחר כמה זמן. האיש מספר מה שקרה לו. בעל הבתית שמח: "אם כן צדקתי כשאמרתי לאשתו שזו צואה, והיא טענה שריבה". |
זרחיה, ניסים | |
|
מרפושה המרשעת |
מרפושה מרשעת שאינה נותנת דבר לעניים. פעם אחת נתנה בצל לקבצנית. מתה - מגיעה לגיהנום רוחצת בזפת רותחת. המלאך גבריאל שומע צעקותיה ודורש משפט. נערך משפט. כפות המאזניים עומדות על מקומן לא לטוב ולא לרע, לאחר שהובא הבצל. מחליטים לתת את הבצל למרפושה ולהוציאה מהזפת כדי לחכות לגאולתה עד בוא המשיח. ברשעותה נותנת בעיטה לאחד המלאכים ונופלת חזרה לזפת. |
טרוצקי, יורה | |
|
טיפשים חושבים לחם עם לכלוך לעוגת צמוקים |
אפיזודה בחיי משפחה אמידה מסרביה, שעלתה לפני מלחמת העולם הראשונה לגליל וחיה שם חיי צנע. בדרך למאפיה נופל לבן הצעיר הבצק, העשוי מכל הקמח שברשות המשפחה ונכנסים בו גלילי צאן. תחילה חושבים שהלחם נהפך בדרך נס, לכבוד פורים, ללחם צמוקים. |
ישראל, ר' | |
|
ואהבתם את הגר |
תורה. ביניהם מדברים כי ארור כל מצרי. נשיא יהודה מתנגד. ביום מתן תורה מאחר לאסיפה כי מצא איש מצרי רעב וצמא שהלך אחרי בני ישראל. האכילוהו. רוצים להרוג אותו. משה עולה על ההר. בינתיים שומרים על הנשיא כדי להרוג אותו כאשר משה יחזור. לפי דעתו של משה הרי עשה טוב ובזכות הטובה הזאת יהי מדבר סיני לבני ישראל ובני הנשיא יניסו את המצרים ממנו. |
כהן, דוד [מזרח אירופה] | |
|
יצחק ים-סוף. |
החסיד יצחק המלמד התלהב מדברי רבו אשר אמר כי יכול אדם לזכות ביראת ים-סוף. בליל הסדר ביים חציית ים סוף: כל משפחתו וחסידיו עברו דרך גיגית מים שהעמיד אותה בחדר וזה לנגד עיני כל העיר שהיו מתנגדים. מאז צחקו מן החסיד וקראו לו יצחק "ים-סוף". הרב אמר שאותם מתנגדים היו מוכי עיוורון אלמלא ראו את קריעת ים סוף באמת. |
כהן, דוד [מזרח אירופה] | |
|
הפונדק ביער |
"חתן"- חסיד, כלתו מתה בשעת החופה. בדרך לרבי ביער - גשם שוטף ופונדק צץ לפתע (ובו לילית); החתן רץ ונעלם בו. כשמספרים החסידים לרבי על כך, הוא מזעיק עגלונים ומבקשים להביאו לפונדק גם בגשם שוטף; אוסר עליהם לשתות מן התה שיוגש להן, ע"י בנות חוה, ואף לא לתת לו עצמו, לשתותו. ואכן, בפונדק מציעים להם תה, אך הם מסרבים , לוקחים אתם את החתן ובורחים הפונדק נעלם. |
כהן, דוד [מזרח אירופה] | |
|
האתרוג |
פטמת האתרוג של הרב מיועדת לבת הגביר. בן הרב שנתפס לחבורת המורדים במלכות מתמרד בשמוע זאת מפי הרב. הוא נוגס את פטמת האתרוג מייד אחרי החג ונעלם מן הבית. |
כהן, דוד [מזרח אירופה] | |
|
הסוחר המתלונן |
סוחר מתלונן בפני חבריו כי רק מפסיד בעסקו. מיעצים לו לסגור את העסק. "אז ממה אחיה?" שואל הסוחר. |
כהנא, אברהם | |
|
מן המעשיות על השל שור |
עקיבא יוסף שלזינגר שולח את ספרו החדש ל-השל שור, לעיון. הלה מחזירו בהערה: כסיל מתי תשכיל. |
ליכט, חיים | |
|
בעל-עגלה - תלמיד חכם (או באלעגאלע - א תלמיד חכם) |
בעל-עגלה מבקש גלגל קדמי - גלגל חמסני. כי אם זדני (בתפילת" אשמנו בגדנו") הוא אחורי (ברוסית), אז חמסני הוא קדמי. |
מאניק [לדרמן], י. | |
|
קשה לשקר לגנב (שווער אפצונארן א גנב) |
יהודי קנה סוס אצל צועני. מתברר כי הסוס הוא פגר. היהודי מנחם את אשתו: שילם במטבע מזוייף. |
מאניק [לדרמן], י. | |
|
פסק דין חלמאי |
גנב גנב סוס עוור ששוויו שלושה רובל. כיוון שחשב כי הסוס פיקח ושוויו 10 רובל צריך בעל העגלה לשלם לגנב 7 רובל - פוסק השופט החכם. |
מאניק [לדרמן], י. | |
|
קשה פרנסתם של ישראל |
ר' עקיבא איגר בקש פעם בימי התשובה 50 רייניש כסף מרעייתו. התפלאה זו מבעלה אשר בדרך כלל ישב ולמד תורה אך נתנה לו מה שביקש. הלך ר' עקיבא אל השוק ובדרכו פגש ביהודי כפרי אשר משך בן בקר אחריו. ביקש ר' עקיבא לקנות את בן הבקר. אמר לו הכפרי כי בעצם שווה הבקר 50 רייניש כסף אך הוא יתן לו בעד 40. ר' עקיבא נתן לו 50 רייניש כסף כי טען שמחיר הוא מחיר. הלך לשוק וביקש למכור את בן הבקר אמרו לו כי בן הבקר שווה רק 40 זוזים אבל לר' עקיבא יתנו 50. לא לקח מהם ר' עקיבא אלא 40 זוזים. כשהגיע ר' עקיבא אל ביתו אמר לאשתו: "לעסוק באמונה, דבר גדול הוא אבל ממה מתפרנסים ישראל?" |
מורשת, גרשון [מפי עובד חברת חשמל] | |
|
המציאה |
בחוזרם מיריד באמצע הלילה, מוצאים סוחרים תיש ושמים אותו על עגלתם. סמוך לחצות קופץ התיש מן העגלה ונעלם. אחרי ההרפתקאה מוצאים הסוחרים את עצמם בביצה לאין מוצא. |
סופר, צבי | |
|
שדון הבית |
שד קטן שהיה גר בעלית הגג בביתו של יהודי היא מביא מזל למשפחה, תושבי הבית. בכל יום ו' נאלצו לאפות לו חלה בלי מלח ואם שכחוהו היה הופך את החדר. כאשר חמד לו הלצון היה יורד מעלית הגג ומכריח את הבעל ואת אשתו לרקוד עמו. בשעת הרקוד היה לפעמים דורש מהם את היפה והטוב ביותר ואחר כך היה תמיד מת ילד. |
סופר, צבי | |
|
המקטרת שנהפכה לצפרדע |
על פי בקשת גוי הבא אליו מחליף יהודי הישן בטחנת קמח את מקטרתו עם מקטרת הגוי. אחרי חצות נהפכת המקטרת לצפרדע. |
סופר, צבי | |
|
הבעשט מלמד נערה כיצד שומרים שבת |
הבעש"ט מגיע עם אלקסי עגלונו לבקתה ביער על פי סימן האור , היתה שם נערה בודדה והבעש"ט ערך במקום את קבלת השבת. הנערה תפרה בשבת שמלת כלולות לחברתה הגויה. הבעש"ט לומד אותה כי בשבת יש לנוח. כעבור שנתיים נזדמן למקום וראה עשן כחול בלי אור. הכל היה מוכן לשבת. הנערה הסבירה לרב כי במקום לתפור היא ביקרה אצל קרובים ויכלה וכיוצא בזה. הבין הבעש"ט כי השכינה נסתלקה מן המקום והשטן מרקד על הגג וציוה על עגלונו לעזוב מייד את המקום. |
סוקולובסקי, בלומה | |
|
הרופאה מימונה |
בזמן שרופא נשים היה דבר חדש. נאלץ רופא נשים להתחפש לרופאה כדי לקבל חולות. היה נוהג לאמר כי מותו יהיה מהומה. ואכן כשנפטר היתה מהומה כשמצאו גבר במקום אישה. |
פוקרישבסקי, שושנה | |
|
ברכת הרבי |
שני סוחרים שותפים מבקשים ברכה מאת הרבי. אומר להם: אלף, בית, גמל, דלת, - הווה אומר: שותפות מיוסדת על אמונה וברכה, או שותפות המיוסדת על גנבה, בה רואים דל. |
פוקרישבסקי, שושנה | |
|
שמחה וששון |
זקן מגרש אשתו כדי להתחתן עם עניה צעירה. ילדיו משלמים לענייה כדי לוותר ומחתנים שוב את אמם עם אביהם. |
פישמן, חיה | |
|
לאח חייט יחוס גדול יותר - כי אחיו רב |
חייט הסובל מרגש נחיתות כלפי אחיו, המכהן כרב, אומר לאחיו: "לי החייט, יש ייחוס יותר גדול מאשר לך הרב כי לי יש אח שהוא רב, בעוד שלך יש אח שהוא חייט. |
פפר, חנטשו | |
|
ידידות של זמר בין חסיד וראש חבורת שודדים |
חבורת הבעש"ט הלכה לבית מרזח ורקדה ושרה עם הגויים. במיוחד התידד גוי אחד עם יהודי. שניהם נפגשו שנית כעבור זמן מה: הגוי היה לשודד אשר שדד את היהודי וכאשר הכירו זה את זה התגייר הגוי. |
פרוס, רחל [אביה] | |
|
בולע להטוטים בדיאטה |
כפרי שואל בולע להטוטים, שהציג בליעת מסמרים, למה בולע רק מסמרים. עונה: אני בדיאטה. |
פרלמן, אהרון | |
|
לא ידעה היכן שם בעלה את הדרדנלים |
איש הנוהג לשכוח היכן שם את דבריו סומך על אשתו במציאת הדברים האבודים. יום אחד קרא בעיתון על מאורע שארע בדרדנלים כשאישתו היתה באמצע בישול ארוחת צהרים. מן החדר קורא אל המטבח ושואל את אשתו "היכן הדרדנלים?" ברוגזה על שאישה הפריע לה בהכנת הארוחה עונה האשה: "כמה פעמים למדת אותך לשים את דבריך במקומם שתדע בעצמך היכן למצוא אותם". |
צ'לתי, נחמה | |
|
מתן בסתר יכפה אף |
עשיר נותן נדבות בסתר בדרך. שחושבים אותו לקמצן וקוברים אותו ליד הגדר. הדבר נודע, הרב מבקש לקברו ליד הקמצן וכך המקום הופך למכובד. |
צוובנר, אברהם חיים | |
|
רב שולח תלמידו להתחתן עם הראשונה שיציעו לו |
רב שולח תלמידו להתחתן "עם השידוך הראשון שיציעו לו". התלמיד העני לן בבית מרזח. שם, האורחים לשם צחוק מחתנים אותו עם בת בעלי הבית. בבוקר האב מוכן לשלם לו שיתן גט. הולכים לרבי. זה מעלה מחיר הגט לסכום גדול, ומציע להם חתן "חדש" - אותו חתן בבגדים עשירים. תחת החופה החדשה זה מתברר. הזוג הוא אות מהשמים. |
צוובנר, אברהם חיים | |
|
כיצד מתים מצום |
עשיר אך בור ועם הארץ מבקש להתקבל לחברת חסידים. הם דורשים ממנו שיצום פעמיים בשבוע. אישתו מכינה כל כך הרבה אוכל בערב לפני הצום שנעשה לו רע בלילה והוא מת. אישתו ספרה כי מת מן הצום. |
ציון, נחמה [נחמת] | |
|
המחמאה |
בחור פוגש בחורה לא יפה ביותר ואומר לה כי היא יפה. היא משיבה כי היא מצטערת של יכולה לומר זאת עליו. הפציר בה הבחור כי תאמר שקר, כמוהו. |
ציון, נחמה [נחמת] | |
|
הרצל וכדור השלג |
הרצל עומד בחלונו ורואה ילדים משחקים בכדורי שלג. הם מגלגלים כדור אחד והוא הולך וגדל עד שאינם יכולים להזיזו. מכל הצדדים באים לעזרתם של הילדים כדי להזיז את הכדור הענקי. כך חזונו של הרצל בעזרת עמו יתגשם חזונו - מדינת היהודים. |
ציון, נחמה [נחמת] | |
|
אשתו לא מוצאת חן בעיניו |
מפני שאשתו לא הרגישה בטוב, מיהר הבעל לחזור לביתו. חברו רצה לדבר אליו. אך האיש אמר לו כי הוא ממהר כי אשתו איננה מוצאת חן בעיניו. חשב הידיד בלבו, אם אשת חברי איננה מוצאת חן בעיניו, אני מוכן לקבלה אלי. |
ציון, נחמה [פנינה] | |
|
ר' שיקוב מאיר הורוביץ חכם ממורי אוניברסיטה |
ר' שיקוב מאיר הורוביץ מגליציה פתר לחכמי האוניברסיטה בקרקוב בבקורם אצלו את שאלותיהם, אבל סרב להמשיך לשוחח על "דברי חולין " מפני שעליו להמשיך בלימודיו. |
קלמלביץ, | |
|
הפרסה |
אישה בודדת מוצאת פרסה המביאה מזל. כלם צוחקים לה. היא זורקת את הפרסה החוזה ופוצעת איש. היא מטפלת בו והוא מתחתן אתה. |
שחריה, [אמה של יוכבד שחריה] | |
|
איך השיג יין שרף כזה? |
האב משתכר תמיד. רואה פעם, כשאינו שיכור, שיכור המתגלגל על הארץ. במקום שמראה זה יפחידו, שואל: איפה השיג את המשקה. |
שטרן, אנה | |
|
בעל שיכור דואג לאשתו |
בעל, במקום ללמוד תורה משתכר. אשתו עובדת ולא יודעת מכך. בלילה פותחת לו את הדלת, ובחיפזון שכחה לנעול נעליים. הבעל גוער בה: את עלולה להצטנן. |
שטרן, אנה | |
|
סליחה מאבינו |
אב עשיר שלח את בניו ללמוד בחו"ל ותמך בכל אחד מהם בלימודיו. לימים רצו הבנים לבלות ורצו כסף נוסף. כתב כל בן מכתב לאביו שהוא זקוק לכסף כיוון שחלה. הבין האב וכתב להם כי אם יאמרו את האמת יסלח להם. כך סולח הקב"ה לבני ישראל ביום הכיפורים. |
שמושקוביץ, חיה [אביה] | |
|
רב חכם מייעץ איך למצוא שודדים |
ליהודים נשדדו ברכבת 10000 זלוטי. רב מיעץ להם ולהודיע בעתונים על שוד של 20000, להודות במשטרה עד לרגע האחרון שזה שקר. השודדים מגלים עצמם על ידי ריב: איפה מחצית הכסף. |
שמעון, שאול |