חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
בלורוסיה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
נס אחד שקרה עזר לכומר הפרבוסלבי וליהודי בעל הפונדק |
יהודי בעל פונדק וכומר פרבוסלבי היו ידידים טובים. המשותף ביניהם היה ששניהם היו עניים כי גם האיכרים שגרו בסביבה לא מצאו את פרנסתם בשפע. - יום אחד שאל הכומר את היהודי מה עליו לעשות כדי שיוכל לפרנס את הילדים שלו. נתן לו היהודי עצה לקנות איקונין בעיר רחוקה,לצבוע אותו שחור ולטמון אותו תחת אילן. ביום ראשון יספר לקהל מאזיניו שחלם חלום ובו הופיעה מרים הקדושה אשר סיפרה לו כי נפלה מעגלתו של בוייאר בעת מרד הקוזקים ולפני כן היתה תלויה מאות שנים. היא מבקשת להוציא אותה מתחת לאילן ולהחזיר לה את מקומה. - הכומר עשה לפי דברי חברו היהודי ופרסם את ה"נס" ברבים. במקום האילן נבנתה כנסיה גדולה וצליינים רבים פקדו את המקום, העשירו את האיכרים ובעיקר את הכומר ואת היהודי בעל הפונדק. |
בהרב, דב | |
|
עצת הרשלי אוסטרופולי לאשתו על ערש דווי |
על טענת אשתו שישאיר אותה ואת ילדיהם במותו בלי לחם מיעץ לה הרשלי שתאפה לפני גמר הלחם הישן לחם חדש. |
בהרב, זלמן | |
|
היהודי ככל אדם |
בהיותה נערה, עברה המספרת ניתוח בבית חולים אחרי הניתוח סעדה אותה אחותה וכן את שכנתה - גויה צעירה שסירבה לדבר אתן. לפני שיצאו מבית החולים הסבירה הגויה כי הכומר בכפרה אמר שמי שאינו נושק לצלב הריהו שד, ולשד כידוע יש רגלי-עז, קרני-פרה וזנב. וכאן היא רואה יהודים, שאינם נושקים לצלב ובכל זאת נראים ממש כמותה. |
בר-און, ילה | |
|
יש פגם במשפחה |
בחור ישיבה שנהג לחזר אחרי נערה יהודיה בזריקת אבנים , וכך גם היא ענתה לו, ביטל ברגע האחרון את השידוך אתה כי נתגלה שאחת מקרובות המשפחה נישאה לגוי והבחור לא רצה להשתדך למשפחה שיש בה פגם. |
בר-און, ילה | |
|
מכשיל בני-אדם על-ידי עשיית מצוות |
שטן מהדור ה"ישן" מתלונן בפני שטן מהדור ה"מודרני" על קשיי עבודתו. הוא גורם לחנווני לאחר את תפילת מנחה אך הוא ממלא את החסר בשתי תפילות "עמידה" שמונה-עשרה. השטן ה"מודרני" מפתה צעירים לערוך נשפי-צדקה שהכנסתם קודש לעניים, אך בהם נשים נשואות רוקדות עם גברים זרים ועל ידיד עשיית מצוות הם באים לידי עבירות. |
וולפסון, ירחמיאל | |
|
סדר של פסח |
בור שולח אשתו להסתכל אצל שכנים איך מכינים סדר. שם בעל מכה אשתו. האשה לא רוצה להגיד לבעלה זאת, עד שהוא מכה אותה. טענה אם ידעת מה עושים, למה שלחת אותי להסתכל. |
זמירין, זלמן | |
|
הפיטם השבור של האתרוג |
רבי העיר שלח את מיכאלקה לאחד מבעלי הבתים החשובים ונתן לידיו אתרוג שהיה צריך להמסר לאותו יהודי חשוב. הגיע הגוי הקטן אל בעל הבית הנכבד עם האתרוג אך הפיטם משום מה נשבר בדרך ולא היה. התרגז היהודי החשוב ושלחו חזרה. נתן לו הרב אתרוג שני. הפעם לקח את הפיטם ועטף אותו בניר על מנת לא לשבור אותו. הגיע שוב אל היהודי: האתרוג לחוד והפיטם לחוד. |
זמירין, זלמן | |
|
פרשת השבוע |
בנו של מפקד מכבי האש לא הצטיין בלימודיו. כדי לא לגרום לאביו כאב לב אמר לו הרב: "היום אבוא אל אביך כאשר אשאלך מה היא פרשת השבוע תאמר לי "אמור" . ואם לא תזכר תצא אל הפרוזדור לפינה בה עומד הדלי ("איימר" בידייש") ". אחה"צ ניגש הרב אל מפקד מכבי האש ושאלתו הראשונה אל הנער היתה מה היא פרשת השבוע. הנער לא זכר ויצא אל הפרוזדור. כאשר חזר אל החדר אמר "אני יודע את פרשת השבוע. הרי זו היא "פמוניצה". |
זמירין, זלמן | |
|
בזכות נרות השבת |
ליהודי בת יפהפיה וכשהגיעה לפרקה מיהרו להשיאה ליהודי. פתחו חנות ובימי ראשון עזרה הצעירה לבעלה בגלל היריד שהיה בכפר. בחור נוצרי- כפרי נוהג לבקר בחנות ויום אחד נעלמה הצעירה מביתה. השמועה אמרה כי היא השתמדה ובני משפחתה, בעלה ובנה היחיד ישבו עליה שבעה.כשהבן הגיע למצוות הוא נשלח לישיבה ונהג לבוא הביתה לשבוע של חנוכה. פעם בליל שלג כבד תעו הסוסים בדרכם והנער והעגלון עמדו לקפוא מקור, עד שראו אורות נוצצים מרחוק. כשהגיעו מצאו זוג נוצרי ולאחר שאלות התברר כי היא אמו של הנער אשר בגלל אהבתה הזרה ויתרה על משפחתה ובנה. רק על הדלקת נרות שבת לא ויתרה האשה והם שהצילו את בנה ממוות. |
יונאי, רבקה | |
|
האיכר והארנבת |
איכר נח תחת עץ ולידו ארנבת מנמנת. התחיל לעשות תוכניות מה יקנה תמורת הארנבת, לכשיתפוש אותה וימכרנה. אז יקנה תרנגולות, ידגירן, ימכור הביצים, יקנה בית. בהתלהבותו צעק, הארנבת התעוררה וברחה. |
יונאי, רבקה | |
|
שלוש שאלות מביכות |
פריץ,שונא יהודים, חש רגש של איבה לא רק נגד הרב אלא גם נגד הכומר הנוצרי המומר המקומי. לכן יום אחד הוא מאיים להרוג את שניהם אם לא ימצאו עד למחרת את התשובות לשלוש שאלות (מה אני חושב? מי גדול ממני? מה הוא הדבר שידהים אותי שמעולם לא ראיתי כמוהו? לפני הופעתו מוצא הכמר את הרב דוגר על ביצים שהדוגרת עזבה אותן לפני הזמן. לכן הרב מוכן ללכת לפריץ רק בתנאי שהכומר יחליף אותו ויתן לו את גלימתו. היות והכומר אינו יודע את התשובות לשאלות הפריץ הוא מסכים. תשובות הרב לפריץ: הפריץ חושב שהוא הכומר, הצלב שעל החזה של הכומר יותר גדול מאשר הפריץ מפני שהפריץ משתחווה לפניו. כדי לענות על השאלה השלישית מביא הרב את הפריץ לפני הכומר הדוגר. |
כהן, זלמן אבא | |
|
העגלון העני ואשתו |
עגלון, בעל סוס זקן ועגלה רעועה, שבקושי מרוויח את לחמו, עונה על השאלה, למה אינו לוקח את אשתו על העגלה, שהפקחים הולכים ברגל והטפשים נוסעים בעגלה. (כוונתו לאשתו שנשארה תמיד בבית בו בזמן שהוא הצטרך לנסוע כדי להרוויח). |
כהן, יהודית | |
|
מדוע זורקים קש מאחורי הגלח? |
מלך שואל את הגלח שונא היהודים שלוש שאלות: איפה מרכז העולם? כמה אני שווה? מה אני חושב? נותן לו זמן של שבועיים ימים. "מושקה" מתבקש לעוץ לגלח ומציע להחליפו. מושיבו על ביצים. כדי שיחליפהו. בבגדי הגלח בא היהודי למלך, עונה: כי מרכז העולם כאן, שוויו של המלך חצי קופיקה (קנה בדרך איקונין של ישו בקופיקה). מביא את המלך לראות את הגלח דוגר על הביצים. היה מלוכלך מאוד ולא לבש בגדיו. נתן לו קש בדרך להתנגב. מאז נוהגים לזרוק קש בעקבות כל גלח העובר ברחוב. |
כהן, קלמן | |
|
הציפור ובניה |
ציפור המעבירה את בניה מקן העומד בסכנת הצפה אל מקום בטוח, זורקת את שני גוזליה הראשונים למים כי על שאלתה האם ישאוה על כנפיהם כשתהיה זקנה , הם עונים בחיוב. השלישי עונה כי אז יצטרך לדאוג לגוזליו הוא, ולא יוכל לדאוג לאם הזקנה. הוא מובא בשלום לחוף כי אמר אמת. |
כצנלסון, רוזה | |
|
היצר הרע |
יש רואה ברחוב בן-אדם עמוס בשרשראות, חבלים וחוטים עבים ודקים. הוא עוקב זמן רב אחריו על מנת לזהותו. כשנשאל מזהה עצמו נושא ההבלים כיצר הרע. החבלים החזקים משמשים לו כדי לקשור אליו אנשים בעלי אופי חזק, החלשים - לבעלי אופי חלש. על שאלת האיש באיזה מן חוטים הוא ישתמש כדי לקשור אותו, משיב היצר הרע שבשבילו אינו זקוק לשום חוט היות והוא רץ כבר בכוחות עצמו. |
מנשה, ר' | |
|
אב ובנו שנסעו בדרך |
אב ובנו מוזמנים בדרכם לחתונה, בה הם משתכרים ונרדמים. בבוקר מוצאים עצמם בבית קברות. |
סאסנסקי, וולף | |
|
אהבה כמלח |
קיסר ולו שלוש בנות שאל כל אחת על מידת אהבתה אליו. הגדולה אוהבת אותו ככסף וכזהב, האמצעית - כאבנים טובות, הצעירה- כמלח. האב הנעלב מתשובת הצעירה ציווה להרגה. היא ניצלה על יד הצעת נישואין לחייל שצריך היה להורגה, והצגת לב חזיר כהוכחה לביצוע הצו. ברחה ליער. הגיעה למדינה אחרת , איכרים אימצו אותה, נסיך נשא אותה לאשה. בחגיגת הכלולות גילתה לאביה שקבל אוכל בלי מלח, שהיא בתו. השלימו וילדה בנים ובנות. |
סאסנסקי, וולף | |
|
האיכר והאוצר |
איכר מבקר את שדהו ורואה בחלק ממנו שהתבואה כהה ונמוכה. מוצא שם שק כבד. אביו מנבא לו ומזהירו כי זה לא אוצר אלא מוות. האיכר מתעשר. גיסיו מקנאים בו ומבקשים הלוואה, הוא מסרב לתת. רבו והאיכר קבל מכה בראשו ומת, כך נתגשמה נבואת אביו. |
סאסנסקי, וולף | |
|
אין אמת בעולם/הנחש והאדם כפויי טובה |
אדם משחרר נחש הקבור מתחת לגל אבנים. הנחש נכרך סביב צוואר האיש ורוצה לחנוק אותו. סוס וכלב שנבחרו כשופטים ביניהם מצדיקים את הנחש באמרו כי אין אמת בעולם. כך פוסק גם הכלב. השועל מחזיר בערמה את הנחש אל מתחת לגל האבנים ומקבל בשכר זה תרנגולת בכל יום. לאחר שאכל השועל 59 מתוך 60 תרנגולותיו של האיש, הורג האיש בעצת אשתו את השועל. בכך הוא מוכיח כי אין אמת בעולם. |
סאסנסקי, וולף | |
|
האיש שידע שפת החיות |
יהודי עשיר היודע שפת חיות נשוי לאשה מרשעת ורוצה להתאבד בגללה. הוא לומד מתרנגול כיצד לנהוג באשתו. מאיים על אשתו כי יכה אותה אם לא תציית לו והיא היטיבה את דרכיה. |
סאסנסקי, וולף | |
|
האם ושבעת בניה |
אם מלווה כל אחד משבעת ילדיה בדרכו להתגייס לצבא. בשעת פרידתה מן הבן השביעי פגע ברק בעץ שלידו עמדו והוא נגדע ונפל. האם ראתה בכך סימן למות הבנים ומתה מרוב צער. |
סאסנסקי, וולף | |
|
בנו של עשיר שהתרושש |
בנו של עשיר מבזבז את כל רכושו של אביו בחברת פוחחים צעירים. עומד לפני אחד מבתי הענק שהיו שייכים לו ומשתומם כיצד "יכלו בתי- ענק כאלה להכנס דרך חור כל כך קטן כפיו". |
סאסנסקי, וולף | |
|
חנה הרבנית |
הרבנית חנה טאטאה את הרחוב לכבוד חג השבועות שהיה נהוג לנקות בו. ראתה יהודי באזיקים וגוי מובילו. היא בעטה בגוי והצילה את היהודי. ברח למרתף היין שתה וישן כל החג. אחר העבירו אותו לעיירה אחרת כדי להנצל מהצבא. |
סאסנסקי, וולף | |
|
יותר טוב בעל מקש מילדים מזהב |
לאשה שני בנים ושתי בנות שנישאו והתגוררו בעיר אחרת וחיים חיים טובים. האם מצאה אוצר, יצאה לבקר את בניה. מקבלים אותה יפה. כשמודיעה להם שהיא חולה במחלת העשירות (סיפיליס) מגרשים אותה ולא עוזרים לה. מספרת לבעלה על בניה ועל מחלתה. הוא מריצה לרופא ולא מגרשה. היא מגלה לו את האוצר שמצאה וזוהי מחלתה - מחלת העשירות. |
סאסנסקי, וולף | |
|
כיצד נבנתה הכנסייה בבויד (נרות חנוכה) |
יהודי שעבר בליל חנוכה ביער ליד בויד הדליק נרות ביער ונסע לדרכו. אנשים שראו את האורות שביער סיפרו על כך לכומר והוא ציווה לבנות שם כנסייה כי המקום קדוש. |
סאסנסקי, וולף | |
|
המהרג'ה שרצה להחליף את אשתו |
מהרג'ה ולו שש בנות ו-ששה בנים מחליט בעקבות חלום להחליף את אשתו הכפופה באשה יפה. אשתו הכפופה מכינה לו סעודת פרידה ולקראתה היא מלבישה את בנותיה בשמלות כשמלת הכלולות שלה ואת הבנים בבגדים בבגדי החתונה של בעלה, הבעל המתפעל מיופיים של הילדים שילדה לו אשתו נשאר אתה עד סוף ימיו. |
סאסנסקי, וולף | |
|
מעשה באלמנה ובציפור |
דאגה רבה ובכייה רבה גורמת לציוני סימנים לבוא הילדים מהצבא. הסימנים הם טובים ואין לגרש את המטריד בבכיות. הסימנים: ציפור בוכה, כלב בוכה וציפור שנייה שרה בעליזות לקראת בוא הבנים מהצבא. |
סאסנסקי, וולף | |
|
מעשה בעניים |
כיצד נהגו בעניים בכמה עיירות: היו מכינים מפה מטבעות קטנים שחקקו בהן צ"ל: (צדקה לעניים), זה חוזר לגבא והגבאי מחזיר קופיקות לנותני הנדבות. או שהיו נותנים להם לחם שהיו מוכרים אותו למאכל עופות ובהמות. |
סאסנסקי, וולף | |
|
מעשה בעניים בליל שבת |
קמצן עשיר נהג להזמין, ככל בני העיירה, עני לשבת, אך לא נתן לו מזון ובמוצאי שבת היה מכה אותו. צעיר עני החליט לסדר אותו. הצעיר מביא אתו לבית הקמצן את כלי האוכל שלו וכן מזון. במוצאי שבת כשהקמצן הורידו למרתף כדי להכותו, מערים עליו הצעיר ומכה אותו. |
סאסנסקי, וולף | |
|
המשפחה שיצאה ליער לאסוף דומדמניות |
משפחה אוספת ביער דומדמניות. הבת מוצאת שרשרת זהב ומושכת בה, נופלת לבור ונסגרת. המשפחה קוראת והיא עונה, מחפשים ולא מוצאים אותה. |
סאסנסקי, וולף | |
|
העני שהתעשר ושלושת בניו |
אדם שעבד בשדה מצא אוצר והתעשר. נתן קריירות לשלושת בניו. הולך לבקרם ורואה שבנו הרב הולך לאיבוד בישיבה. בנו הרופא הולך לאיבוד בביה"ח, ורק בנו המוסיקאי עושה חיים בתיאטרון. מצטער שלא לימד לשלושת בניו אומנות. |
סאסנסקי, וולף | |
|
פייביש המלמד ומאה רובל |
לר' פייביש שתי בנות. השדכן מביא חתן ובתנאים צריך הוא לשלם 200 רובל. פייביש העני מבקש מיחיאל הגביר אך זה לא נותן לו. רוח מעיפה לרגליה של אשת ר' פייביש שטר של 100 קובל, היא מציגה את השטר לפני הגביר כעזרה מאלוהים, בראותו זאת מסכים גם הגביר להשתתף ב-100 רובל. |
סאסנסקי, וולף | |
|
שעון הפלאים |
שען יצר שעון פלאים שהראה גם שנים ואלפי שנים. קיסר שהוסת על ידי כומר מצווה לתלותו בעוון כישוף. לפני מותו נפרד השען משעונו ומקלקל אותו. במות השען נעצר השעון ואיש לא יכול היה לתקנו. |
סאסנסקי, וולף | |
|
תלמיד הישיבה בבית הקברות |
תלמיד ישיבה מתערב עם חבריו שלא יפחד ללכת לבית הקברות בלילה ולתקוע שם יתד. התלמיד הלך ובבוקר מצאוהו חבריו מת בבית הקברות. הוא מת מפחד כי בחושך תקע את היד דרך מעילו וכך לא יכול היה לזוז וחשב שהמתים תפסוהו. |
סאסנסקי, וולף | |
|
תפילת החסיד (קופל משהס) בבית הקברות |
החסיד קופל משה"ס עבר ליד בית הקברות ונקרא לשמש כעשירי למניין. התפלל אך לא ראה איש ורק שמע קולות. חזר לביתו ומת. |
סאסנסקי, וולף | |
|
האיש החשוב ביותר |
חסיד מראה להרשלי למה הוא האיש החשוב בעולם, חוץ מהרבי: כל בני אדם, חוץ מחסידיו של הרבי לא שוים כלום. וכל חסידי הרבי חוץ ממנו ומהרשלי בורים. כוון שהרשלי כבר ידוע כ... - נשאר אותו חסיד. |
עזריה (חביב), יעל | |
|
העגלון והמזל הרע |
לעגלון שלא מצליח להתקדם בחיים, מת סוסו והוא נאלץ לעבוד כסבל. כאשר שוב עולה בידו לקנות סוס ועומד לקחת את הרתמות הישנות עבורו, הוא רואה דמות אדם קטן הרוקד על יד המושכות. על שאלת העגלון לפרוש מעשיו עונה הגמד, שהוא השלימזל שלו, ששמח, שיכול מעתה שוב ללוותו על העגלה במקום ללכת אתו ברגל. |
רבינוביץ, דב | |
|
בעל עגלה שקנה לו מקום במזרח |
עגלון שירושה גדולה איפשרה לו לרכוש מקום בין הנכבדים בבית הכנסת עונה על השאלה מה הוא, בתור עגלון עושה בין הנכבדים האלה: "הסוסים" שם זקוקים לעגלון, כדי שלא ירדו מהמסילה. |
רבינוביץ, דב | |
|
אין מנוס ממזל הביש |
לעגלון עני מת סוסו והוא צריך לעבוד כסבל על מנת להרויח את לחמו. השכנים אוספים כסף והוא קונה לו סוס חדש. כשהעגלון עולה לעליית ביתו בכדי להוריד משם את הרתמות, הוא מוציא את ביש מזלו המספר לו שהוא מלווה אותו תמיד ושהוא עכשיו שמח שכבר לא נאלץ ללכת אתו רגלי, אלא שיכול שוב לנסוע בעגלה. |
רבינוביץ, דב | |
|
טוב לגבר כי ישא עוול בנעוריו |
יקוטיאל יהודה היה יתום וסבו טיפל בו יפה ואף פינק אותו הנער היה עילוי והרבה גבירים רצו אותו כחתן אך בסבו העדיף למסור אותו לרב מטלטשובה. הגיע זמן פרעון הנדוניה והמחותן לא שלם. בא גביר אחד ודיבר עם הסב (הרבה יותר. מיד) (רבי משה טייטלבוים) ואמר לו כי לרב זה אין כסף והוא עצמו מוכן לשלם גם הרבה יותר. מיד ענה הסב: "אם אין לו- זו טענה" וחיתן את נכדו מהר עם בת הרב מטולטשובה. הרב מטולטשובה לוקח את העילוי המפונק והטביל אותו בחורף בנהר ובאמצע הלילה הושיב אותו ללמוד. |
שטיינמן, אליעזר | |
|
הקול הוא הכל |
ר' דוד מקרשנוב בנו של ר' חיים מסנדז נשא משל על הרבנים שמפרסמים אותם בקולי קולות ואין העטרה הולמת אותם: אחד תאר לעצמו שהוא תרנגול. הפסיק לאכול ולישון במיטה אלא אכל פרורים שנפלו מתחת לשולחן וישן בעלית הגג. אחד הלך לרפא אותו ועשה עצמו גם כן תרנגול אולם אכל בסתר וישן במיטה. כאשר תש כוחו ולבסוף לא יכול היה לקרוא יפה כמו תרנגול. ה"תרנגול" הסכים כי "העיקר בתרנגול זה קולו". כך הרבנים של היום - עיקר הוא קולם ולא למדנותם ולא חסידותם. |
שטיינמן, אליעזר | |
|
בין זכוכית החלון לראי |
חסיד התעשר וכבר אינו מכיר את רבו, ר' מיכל מזלוטשוב. בעוברו ליד בית הרב. מראה לו הרב זכוכית חלון ובה רואה האיש עוברים ושבים (הרחוב משתקף בה). לאחר מכן מראה לו הרב מראה ובו הוא רואה רק עצמו (כי על הראי צפוי של כסף). |
שטיינמן, אליעזר |