עדת צדיקים, מיכאל לוי פרומקין, למברג תרכ"ד.

עמודים 58-57 [pdf 57-58]

הועתק מספר "כתר שם טוב" [1]

שמעתי מחסיד א' [אחד]: כששמע הרב מוה׳ [מורנו הרב] דוב בער זללה״ה [זכרונו לברכה לחיי העולם הבא] מהשם הגדול של הרב הקדוש הבעש״ט, וכל העם נוסעים אליו ופועל בתפלתו פעולות גדולות ונוראות. והנה הרב מו׳ [מורנו] ד״ב [דב בער] זללה״ה [זכרונו לברכה לחיי העולם הבא] היה חריף גדול ובקי בכל הש״ס [השישה סדרים] ובכל הפוסקים והיה לו עשר ידות בחכמת הקבלה. והיה מתמיה על דבר השמועה מגודל מעלת הבעל שם טוב, ופעם אחד נתיישב בדעתו לנסוע אל הבעש״ט כדי לנסותו כו׳. ומחמת שהרב מ׳ [מורנו] דוב בער זלה״ה [זכרו לחיי העטלם הבא] היה מתמיד גדול בלימוד, תיכף כשהיה בדרך יום ושתים ולא היה אפשר לו להתמיד בלימודו כמו בביתו התחיל להתחרט על שנסע. והנה אח״כ [אחר כך] כשבא אל הבעש״ט זלה״ה [זכרו לחיי העולם הבא] וסבר שישמע ממנו תורה. והבעש״ט זלה״ה [זכרו לחיי העולם הבא] סיפר לו מעשה א׳ [אחד] איך שנסע בדרך כמה ימים ולא היה לו עוד לחם ליתן להערל שלו בעל העגלה, ונזדמן לו גוי עני עם שק לחם וקנה ממנו הלחם כדי לפרנס הערל בעל עגלה שלו, עוד ממעשיות כאלה. ואח״כ [ואחר כך] ביום הב׳ [השני] בא עוד אל הבעש״ט וסיפר לו איך שבדרך לא היה לו עוד שחת לתת להסוסים ונזדמן לו כו׳. והנה כל מעשיות שסיפר הבעש״ט זלה"ה [זכרו לחיי העולם הבא] היה בהם חכמה נפלאה ורבה למבין, והנה הה״מ [הרב המגיד] הרב מוה׳ [מורנו הרב] דוב בער שלא הבין זה, ע״כ [על כן] בא לבית אכסני׳ [אכסניה] ואמר למשרת שלו: "אני הייתי חפץ לנסוע היו׳ [היום] תיכף למקומנו, אך מפני שהיום רַד מאד ע״כ [על כן] נלין פה עד שתזרח ותעלה מאור הלבנה, אז נסע לדרכנו." והנה בחצות לילה כשהכין הרב מ׳ [מורנו] דוב א״ע [את עצמו] לנסוע, אז שלח הבעש״ט את משרת שלו לקרוא אותו. והלך אצל הבעש״ט ושאל אותו בעש״ט זלה״ה [זכרו לחיי העולם הבא]: "יכול אתה ללמוד?" והשיב: "כן." וא״ל [ואמר לו] הבעש"ט: "וכן שמעתי שאתה יכול ללמוד." ושאל אותו הבעש״ט: "יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?" א"ל [אמר לו]: "כן." ואמר הבעש״ט להרב מ׳ [מורנו] דוב בער מאמר אחד בספר 'עץ חיים'. [2] א״ל [אמר לו] הרב מ' [מורנו] דוב: "הנה אקח מועד לעיין ולהתיישב בו." ואח״כ [ואחר כך] אמר להבעש״ט ז״ל את הפשט במאמר הזה. וא״ל [ואמר לו] הבעש״ט: "אינך יודע כלום." וחזר ועיין בו כו' ואמר להבעש״ט: "הפשט הנכון כמו שאמרתי, ואם יודע מעלתו פשט אחר יאמר לי ואשמע האמת עם מי." ואז״ל [ואמר זכרונו לברכה] הבעש״ט: "עמוד עמוד על רגליך." ועמד. והנה במאמ׳ [במאמר] הזה היה כמה שמות מלאכים, ומיד שאמר הבעש״ט ז״ל זה המאמ' [המאמר] נתמלא כל הבית כולו אורה, ואש היתה מלחכת סביבותם, וראו בחוש את המלאכים הנזכרים. וא״ל [ואמר לו] הבעש״ט להרב מ׳ [מורנו] דוב בער ז"ל: "אמת שהפשט כמו שאמרת אבל הלימוד שלך היה בלי נשמה." ותיכף ומיד צוה הרב ר׳ דוב בער את המשרת שלו לנסוע לביתו, והוא נשאר שם אצל הבעש״ט ולמד אצלו חכמות גדולות ועמוקו׳ [ועמוקות]. כל זה שמע מפה קדוש הרב מ׳ [מורנו] דוב בער זלה״ה [זכרו לחיי העולם הבא]:

[1] ספר אמרות הבעש"ט שלוקטו בידי תלמידיו.

[2] ספרו של ר' חיים ויטל.

למקור הסרוק

סייעה בתמלול הטקסט: צילה אשחר